הצ'לו של פבלו קזלס

דיוקנו של פבלו קזלס בצעירותו מאת הצייר הקטאלוני ראמון קאסאס

סטראדיווריוס, גווארנריוס והגופרילר של פבלו קזלס: פרופ' עמית פלד ניגן על שלושה מהכלים המשובחים בעולם ביום אחד. כיצד ניתן בכלל לבחור ביניהם?

View this article in English

בארוחת הבוקר במלון בבוקר ניו יורקי טיפוסי שטוף-שמש ולח של חודש יולי, לא היה לי מושג לאיזה כיוון יום-הצ'לו הזה יכול להתפתח. בזכות חברי הטוב, הצ'לן ויזם הקונצרטים נילי פרל, פגישה שתוכננה היטב עם הגברת מרתה קזלס-איסטומין האגדית התארכה בחדווה ובאורח-פלא לכדי פסטיבל צ'לו: צ'לו סטראדיוואריוס ב-10:00 בבוקר, צ'לו גופרילר של פבלו קזלס בארוחת צהריים וצ'לו גוארנריוס של ג'ים וולפנזון לארוחת ערב.

ה"מאג" סטרדיוואריוס משנת 1698 המתין לי כשנכנסתי אל חדר התצוגה המרווח של 'כינורות כריסטוף-לאנדון'. כמובן שלאור נוכחותו של נילי לצידי זכיתי לכבוד מלכים. החלקת קשת אחת, ו"סוס הפרא" בן ה-314 שנה התעורר לחיים. האנשים סביבי נמוגו לכדי תמונה מעורפלת כאשר תפסתי את סוסי ויצאתי לרכיבה של חיי. צליל זהב נוקב של סטראדיוואריוס ממגנט ואמיתי מילא את החדר, והיה זה מצער להתעורר, ולהבין שכדי להשיג את תיבת העץ הזו יהיה עליי לשלם 6.5 מיליון דולר!

לאחר שחשתי כי התחממתי ושאני נמצא ברקיע המוזיקלי השביעי, המשכנו נילי ואני ביום-הצ'לו שלנו לפגוש את גברת מרתה קזלס-איסטומין, ואת הצ'לו ההיסטורי של בעלה המנוח ואלוהי הצ'לו שלנו, פבלו קזלס. היה קשה לי לעכל את העובדה שאני רואה את כלי הנגינה הזה במו עיניי. כיצד ייתכן שאני, איש פשוט, בנם של חקלאים מקיבוץ יזרעאל, מחזיק עכשיו את הכלי שעזר לקזאלס להגדיר מחדש את היסטוריית הצ'לו? זה הוא הצ'לו שעשה את המסע עם המאסטרו מספרד לתהילת עולם. כל ההקלטות הגדולות של קזאלס נערכו עם כלי זה, ומוזיקאים רבים כל כך צמחו ולוטשו מוזיקלית תוך האזנה לצליל זה. פשוט אין מילים!

הצ'לן פבלו קזאלס

פבלו קזאלס. צולם בתאריך לא ידוע, כנראה בין השנים 1910-1920

רעדתי כשנפתחה הדלת ומרתה מסרה לי את התיבה ובתוכה הכלי. האם עליי לפתוח אותה בעצמי? מה אם הכלי יישבר כשאגע בו? הצ'לו נם בשלווה כשלקחתי אותו, כמו זקן הנהנה בשלווה ממנוחה עמוקה. יתר על כן, לא יכולתי לעמוד בפני ריחה החזק של המקטרת המפורסמת של קזלס אשר עלה מן הצ'לו כאשר התיישבתי לנגן את הצלילים הראשונים.

חלומי התגשם: אני מנגן על הכלי המפורסם ביותר בעולם ממש כאן ועכשיו, וכל מה שיכולתי לחשוב עליו הוא על אמי הנמצאת רחוק כל כך בישראל, שאיננה יכולה לראות, לשמוע ולהעריך אותו איתי. תוך שאני מדמיין את עיניה ומגעה החם, צללתי אל הקונצ'רטו של דבוז'ק והתעוררתי כאשר ניגנתי את הצלילים האחרונים מתוך "תפילה" של בלוך, בשומעי את אישורה של מרתה "נו, זה היה משהו!"

הבנתי שבמקרה של צ'לו זה, לא כמו עם סוס הפרא שעליו רכבתי מוקדם יותר באותו בוקר, יהיה עליי למצוא דרך שלא להפריע לקולו הייחודי של הכלי כדי לאפשר לצליל הטבעי שלו לפרוח. הצ'לו הציע לי דרכים וצבעים שונים להשתמש בהם ונדהמתי מעושר האפשרויות. זה היה כמו להיכנס למוזיאון בו צופים ביופי על ידי ההכרה בו ולא כל כך על ידי יצירתו. קול קסום נשתל בגופרילר המפואר ואני בר מזל בכך שהייתה לי שיחה אישית עימו.

בשלב זה יומי כבר היה שמיימי, ואחרי ארוחה חפוזה המשכנו נילי ואני לביקור אצל מר ג'יימס וולפנזון, הנשיא התשיעי של הבנק העולמי וצ'לן חובב. שמעתי דברים נהדרים רבים על מר וולפנזון, אך מעולם לא ציפיתי להתחבר איתו ועם הצ'לו שלו בצורה עמוקה כל-כך. סטרדיווריוס וגופרילר היו די והותר עונג לחיים שלמים, אך הנה אני עומד בסלון היפה של ג'ים, ולמולי ניצבת האישה היפה ביותר שראיתי בחיי. צ'לו גוארנריוס נפלא, גדול ואדמדם במצב חדש, עומד ליד הספה מוכן כי יגעו בו, מוכן ליצור קסם ולשנות את חיי.

ג'ים, עם עיניו החמות ומבטו הצנוע, התיישב על קצה מושבו ואני ניגשתי מיד לעבודה. מוקדם יותר סוס-פרא ואיש זקן העלו אותי אל גן העדן, והפעם אישה יפה גורמת לי לרצות להישאר שם לנצח. צליל הגוארנריוס היה כל כך עגול, עשיר וקטיפתי, עד שחשתי כאילו שחיתי בשוקולד או הרחתי את אפרודיטה. אנא, רק שלא להתתעורר ... הסוויטות של באך, הסונטות של ברהמס, דבוז'ק, שומאן, היידן, הקונצ'רטו של אלגר - מצאתי את קולי, וג'ים ונילי שניהם לא נתנו לי כל סימן להפסיק.

פתאום, רק כאשר הסולם העולה המפורסם של הקונצ'רטו מאת אלגר הסתיים, נשמע קול: "אתה יודע, עמית, ג'קי מצאה את הצ'לו הזה בשבילי". הוא המשיך: "הייתי התלמיד הראשון שלה". הפסקתי, רציתי לשמוע עוד. ג'ים המשיך את כל הסיפור הנוגע ללב, כיצד הוא וז'קלין דו פרה נפגשו, כיצד הם הפכו לחברים, והוא לתומך כה בולט של האמנויות ברחבי העולם. המשכנו על כוס קפה לדבר על הפוליטיקה של העולם, תהליך השלום במזרח התיכון וכדומה. נדהמתי וחשתי ענווה לנוכח אדם גדול זה, שהתייחס אליי למן הרגע הראשון כאל ידיד אמיתי.

כשחזרתי אל המלון והתקבלתי על ידי אשתי האהובה וילדיי המקסימים, סיפרתי להם שהיה לי יום בגן העדן, ושלעולם לא אשכח אותו. שבועות מספר מאוחר יותר, בעת סיור בגרמניה, קיבלתי מייל מהגב' קזאלס איסטומין שהודיעה ​​כי תשאיל לי הצ'לו של פבלו קזאלס.


באופן מוזר, כמו אות משמיים, הגיע באותו היום מייל ממר וולפנזון שהציע לי את הגוארנריוס! האם אני עדיין חולם? לא די היה באותו יום בניו יורק? מדוע שניים אלה בדיוק באותו היום? ובכן, למה להתלונן ...? חלומות יכולים להתגשם, ובזכותם חיינו מתמלאים במרץ. תמיד פנטזתי על הרגע בו אראה את הצ'לו של קזלס, והנה אני יכול לנגן עליו ועל הגוארנריוס המדהים.

הרכיבה על הסטראדיוואריוס באותו בוקר בניו יורק, השיחה עם הזקן והפלרטוט עם אפרודיטה היו גולת הכותרת של קריירת הצ'לו שלי. המפגש עם האנשים שמאחורי ה'אנדרטאות' האלה לימד אותי לקח של נדיבות וטוב לב אנושי שיישאר איתי לנצח. אני חש כבוד וזכות לנגן על הצ'לו של קזלס בשנים הקרובות, ומקווה בסתר לזכות בגוארנריוס כפילגש...

צפו בפרופ' עמית פלד והצ'לו של פבלו קזלס: