פוצ'יני: לה בוהם

חזרה ללוח האירועים

הסדנה הבינלאומית לאופרה

  • תאריך

    יום שישי
    18.07.2014
  • שעה

    14:00
  • מקום

    הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה (שטריקר) H
    לואי מרשל 25, תל־אביב-יפו
  • מחיר

    90-115
הכרזה המקורית לבכורה של האופרה "לה בוהם", 1896
מבוצע באיטלקית בליווי כתוביות באנגלית ובעברית

אופרה בארבע מערכות מאת ג'אקומו פוצ'יני לליברית מאת ג'וזפה ג'אקוזה ולואיג'י איליקה. הבכורה של האופרה התקיימה ב-1896 ב"תיאטרו רג'ו" שבטורינו (איטליה), וניצח עליה ארתורו טוסקניני. האופרה נחשבת לאחת משלוש האופרות הפופולריות ביותר של פוצ'יני (לצד טוסקה ומאדאם באטרפליי) ולאחת הפופולריות בעולם האופרה בכלל. סיפור העלילה של האופרה לה בוהם מופיע להלן.  

את האופרה יבצעו זמרי הסדנה הבין-לאומית לאופרה, בניהולה האמנותי של ג'ואן דורנמן, שמציינת בקיץ הזה 28 שנות פעילות. הסדנה מהווה אבן שואבת לזמרים בשלבים שונים של הקריירה שלהם, רבים מהם חברים בתוכניות לזמרים צעירים בבתי האופרה מהחשובים בעולם. זו היא תוכנית מרוכזת של ארבעה שבועות, הכוללת שיעורים וחזרות בבקרים והופעות מדי ערב, ומשתתפים בה מדי שנה כ- 100 זמרים וזמרות מישראל ומרחבי העולם. תחילה מתקיימות כיתות האמן בפני קהל, אח"כ קונצרטים מגוונים, ולבסוף מועלות אופרות. 

דרכם של מאות זמרים ישראלים עברה בסדנה, ורבים מהם עובדים בבתי האופרה הגדולים בעולם. נמנים עליהם, למשל, הדר הלוי, דניס סדוב ,לריסה טטויב, המנצח דן אטינגר, יבגני שפובלוב, שרון רוסטורף, נח בריגר, חן רייס, הילה בג'יו, אלמה מושונוב ועוד רבים וטובים. בבתי האופרה בעולם ניתן למצוא גם בוגרים בין-לאומיים של הסדנה.

ב- 1987 הקימה את הסדנה ג'ואן דורנמן, שהיתה אז מדריכה קולית במטרופוליטן אופרה. היא הזמינה אל הסדנה את הקולגות שלה, מענקי עולם האופרה, ביניהם: מונסרט קבאייה, אלפרדו קראוס, רנטה סקוטו, שריל מילנס, מיניון דאן, רנאטו קאפקי ולואי קוויליקו. זמרי הסדנה והקהל זכו במפגן מרשים של אמנים, שחלקו בשמחה את הידע שצברו במשך עשרות שנות קריירה ענפות. 


תקציר העלילה (סינופסיס) של האופרה לה בוהם

דמויות

מימי - תופרת, בהמשך אהובתו של רודולפו

מוזטה

רודולפו – משורר

מארצ'לו – צייר

שונאר – מוזיקאי

קולין – פילוסוף

בנואה – בעל הבית

אלצ'ינדורו – נותן חסות של מוזטה

מערכה ראשונה: עליית גג של ארבעת הבוהמייאנים, פריז

דצמבר. ערב חג המולד. רודולפו המשורר ומארצ'לו הצייר, כל אחד מנסה תחילה להתעסק בענייניו, עוברים להתחמם ליד האח וממתינים לשונאר המוזיקאי וקולין הפילוסוף שיצאו לנסות ולהשיג מעט כסף כדי לחגוג את ערב חג המולד. שונאר מגיע ראשון ובידיו מעט כסף שהצליח להשיג בעבודת-נגינה מזדמנת. כשקולין מגיע הוא מודיע באכזבה כי בגלל ערב חג המולד לא הצליח למשכן דבר. ברגע זה נכנס בעל הבית, בנואה, להזכיר להם כי הם חייבים לו כסף. הם מצליחים להיפטר ממנו מבלי לשלם לו עדיין כי הם מחליטים לשמור את הכסף, אותו הם חולקים ביניהם, לבילוי ברובע הלטיני החוגג.

רודולפו מבקש מחבריו לצאת לפני שיצטרף אליהם, כי עליו להשלים מאמר. הם מסכימים וממתינים לו למטה. כשהם יוצאים נכנסת מימי ומבקשת אש לנר אשר כבה לה. תוך שיחה ניתן להבין כי מימי חולת שחפת אך הם מתאהבים האחד בשני ושוקעים בענייניהם עד כי על החברים הממתינים למטה להזכיר לרודולפו את קיומם. הוא עונה להם כי יתעכב עוד מעט ומבקש מהם ללכת לקפה מומוס ולשמור שם מקום לשניים.

 מערכה שנייה: הרובע הלטיני

זמן קצר לאחר מכן. בתוך כל ההמולה שסביב נהנים החברים, כל אחד בפני עצמו, להוציא את כספם: רודולפו קונה למימי מגבעת ורודה, שונאר קונה קרן-יער, קולין קונה ספר דקדוק רוני (שפה עתיקה), ואילו מארצ'לו מנסה להוציא כספו על אהבה. לבסוף נפגשים כולם בקפה מומוס שם מופיעה לפתע מוזטה, הנמצאת כרגע ביחסי "ברוגז" עם מארצ'לו הצייר למרות שהם מאוהבים האחד בשני, וגוררת אחריה את אלצ'ינדורו, נותן-החסות הנוכחי שלה, שסוחב את כל החבילות שהיא קנתה.

היא מצליחה להסב אליה את כל תשומת-הלב סביב, כולל זו של מארצ'לו, בשיר פרובוקטיבי ורב מהומה. לבסוף נכנע מארצ'לו לאהבתו אליה והם נופלים האחד בזרועות השני. את אלצ'ינדורו שולחת מוזטה להחליף לה נעל הלוחצת לה, כביכול. כאשר מגיעה שעת התשלום, מתברר כי לא נשאר לארבעת החברים דבר מהכסף ששונאר הביא ומוזטה מציעה לצרף את החשבון שלהם לחשבון שאלצ'ינדורו אמור לשלם ולהסתלק מן המקום; וכך הם עושים.

 מערכה שלישית: ליד תחנת המכס של מחסום ד'אנפר (=הגיהנום)

כחודשיים לאחר-מכן, שעת בוקר מוקדמת בבוקר פברואר קר ומושלג. מארצ'לו ומוזטה חיים ביחד.הוא מצייר – בינתיים שלט חוצות – והיא מלמדת שירה באכסנייה הסמוכה את הנוסעים המתעכבים במכס.

מימי מגיעה לאכסניה כשמצבה הגופני מדורדר עוד יותר מקודם. היא מחפשת את מארצ'לו כדי לדעת אם אכן רודולפו נמצא אצלו. היא מספרת כי רודולפו מתרגז עליה כל הזמן ללא סיבה והפעם גם ברח מן הבית. רודולפו אכן נמצא באכסניה, ישן. מארצ'לו מנסה לנחם את מימי, וכשהוא רואה כי רודולפו מתעורר, מבקש מרצ'לו שמימי תלך לביתה ומבטיח לה שידבר עם רודולפו.

מימי אמנם הולכת, אך לא הביתה אלא להסתתר מאחורי עץ כדי להקשיב לשיחתם. בשיחה בין מארצ'לו לרודולפו מתברר כי רודולפו מודע להידרדרות במצבה של מימי וכי ברח מפני שאיננו יכול לעזור לה ואיננו יכול לראות חסר-אונים את מצבה. מימי יוצאת ממחבואה ורודולפו שמח לקראתה. הם מחליטים להיפרד כידידים. בינתיים, מארצ'לו מבחין במוזטה המפלרטטת באכסנייה ונכנס לשם בזעם. רודולפו ומימי שרים כי ייפרדו עם בוא האביב, על רקע מריבתם של מרצ'לו ומוזטה.

 מערכה רביעית: עליית הגג

חודשים ספורים לאחר מכן. שוב רודולפו ומרצ'לו מנסים להתעסק כל אחד בענייניו אך דעתם מוסחת והם מהרהרים באהובותיהם. מימי אכן עזבה ומצאה לעצמה נותן חסות וכך גם מוזטה.

כששונאר וקולין מגיעים, מסתבר כי לא הצליחו להשיג מספיק כסף לאוכל. על-כן כל הארבעה מדמיינים עצמם יושבים סביב שולחן עמוס כל טוב, ובהמשך מפליגים בדמיונם לנשף ריקודים, שהופך למהומת דו קרב. תוך כדי המהומה נכנסת מוזטה בבהילות ומודיעה להם שמימי נמצאת למטה כי אין לה כוח לעלות בשל מחלתהּ.

ארבעת החברים ממהרים לעזור למימי לעלות ומשכיבים אותה, כחושה וחיוורת, במיטה. מוזטה לוקחת את מארצ'לו איתה כדי למצוא פריטים שיעזרו למימי. במחיר מכירת תכשיטיה היא רוצה לקנות למימי ידוניות מפרווה ושמארצ'לו יקרא לרופא.

קולין יוצא למכור את מעילו ולוקח את שונאר אתו. שני האוהבים, רודולפו ומימי, נשארו לבדם לשיחת אוהבים אחרונה בה הם מעלים זכרונות של רגעי אושרם ביחד, ומימי אט-אט שוקעת לתרדמת.

מוזטה ומארצ'לו חוזרים ראשונים, ושונאר, אשר בעצם המתין פשוט בחוץ, נכנס איתם. מוזטה נותנת למימי את בית-הידיים שקנתה זה עתה ומארצ'לו מבטיח כי הרופא יבוא במהרה. שונאר הוא הראשון המבחין בכך שמימי מתה בשלווה בשנתה. בו-זמנית כמעט נכנס קולין עם מעט כסף שהשיג עבור המעיל. רודולפו הוא האחרון המבחין במצב והאופרה מסתיימת בקריאות השבר שלו "מימי! מימי!".

תאריך פרסום: