ג'סי נורמן: "אין שום קשר בין מידת השמלה של זמרת סופרן לבין שירת אופרה"

לכל המבזקים

הזמרת האגדית התראיינה לעיתון הטלגרף הבריטי, והתבטאה בנושא היחס בתעשייה לעודף-משקל וצבע עור

נורמן עשתה את הופעת הבכורה שלה בקובנט גארדן כקסנדרה ב"הטרויאנים"מאת ברליוז ב-1972 ויהיה זה אחד מתפקידיה הבולטים. במהלך שנות השמונים והתשעים היא הפכה לאחת מזמרות הסופראן הדרמטיות הפופולריות ביותר בעולם, אמנית מדהימה מבחינה טכנית המצוידת בקול מגוון ומרקם יוצא דופן. היאזכתה לשבחים על תפקידיה באופרות של ואגנר וריכרד שטראוס, אך הייתה גם מוכנה לבחון עצמה ביצירות פחות מוכרות, כגון "הקול האנושי" מאת פולנק אוErwartung ("ציפייה") מאת שיינברג. המנצח ג'יימס לוין, המנהל מוסיקלי שלהמטרופוליטן אופרה בניו יורק, מתאר אותה כ"אחד מהאמנים המעולים והנדירים ביותר".

היא נמצאת בלונדון כדי לדון בספרה החדש  Stand Up Straight and Sing!("עמוד זקוף ושיר!"), זיכרונות אשר לוקטו מתוך אירועים בחייה - אנו שומעים עלחינוכה בג'ורג'יה הגזענית, התנועה לזכויות אזרח האמריקנית, ההשראה שקיבלהמהזמרת האפרו-אמריקנית מריאן אנדרסון וכיצד חייה המקצועיים בתחום המוזיקההחלו באירופה.

"ניתנה לי הזדמנות לכתוב ספר מן הסוג שרציתי לכתוב, במקום ספר רשימות של המקומות בהם שרתי ומה לבשתי", היא אומרת. "רציתי לכתוב ספר על משפחה אמריקנית, המשפחה שהולידה אותי. ככל שאני חיה יותר, אני מבינה את תמיכה המדהימה והאוהבת שניתנה לנו כילדים".

היא אישה חזקה, בסגנון רובנס, ותכונותיה החזקות עם הגייתה המהדהדת נותנות לה ארשת מפחידה של סמכותיות. שאלות שאינן מעניינות אותה מבוטלות במיומנות ויש לה מוניטין של התובענית שבפרימדונות. ספרה מספר כיצד גרמהלמהומה גדולה כאשר נתנה למנצחים עצות כיצד לעשות את עבודתם, ומתמודדת עם אנקדוטה מפורסמת על סופרן האפרו-אמריקנית קתלין באטל.

לכאורה, התרעמה באטל על ביקורת חיובית שהתייחסה אליה לא רק כאל זמרתאלא כאל זמרת שחורה. לאחר יצאה בזעף מן החדר, ציינה נורמן לכאורה, "טוב,מישהו היה צריך לומר לה".

הערתה זו של נורמן נחשבה תחילה כעדות לשנינות. בספר הזיכרונות שלה, היא מספרת לי כיצד מבקר מוזיקה מסויים שאל אותה אודות הסיפור ומוסיפה כי לא רקשהסיפור "שיקרי" אלא שיחסו של המבקר מנע ממנו לעשות הערכהבלתי-משוחדת על "מופע של אפרו-אמריקנים". כלל לא עניין לבדיחה.

גזעה היה מאז ומתמיד בעיה שאין מנוס ממנה. היא מתארת ​​עצמה כתוצר של"מקום וזמן מסוים בהיסטוריה של האומה שלנו, בדרום העמוק, בו אנשינו צעדו, דיממו, ופלסו דרכם לתנועה לזכויות אזרח". כאשר הייתה עדיין בבית הספר, הצטרפה לסניף הנוער של האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים והשתתפהבצעדות והפגנות שבת.

היא מעלה זיכרון חי משנתי חמישים, כאשר צפתה בנשיא אייזנהאואר משתתףבכנסיית ללבנים בלבד Reid Memorial Presbyteria Church באוגוסטה, ג'ורג'יה. כאשר ראתה את אייזנהאואר משחק במועדון הגולף ללבנים, אמרה "הוכרחנו להבין כי הנשיא אייזנהאואר ולבנים אחרים, רבים מדי, לא היו לצדנו".

האם הייתה בחירתו של ברק אובמה אירוע גדול בשבילה? "לאחר שנבחר -פעמיים - אפרו-אמריקני להנהגת העולם החופשי, כמובן שזה משמעותי", היא אומרת. "מדהים מה שהצליח להשיג, בהתחשב בכך שביום השבעתו זממו אנשיםממפלגת האופוזיציה לסכל כל מה שינסה להציע".

האם הייתה זו עוינות אשר מבוססת על גזענות?

"גזענות היא בהחלט חלק מזה, באמת. אך אינני מתייאשת, כי בשבילי הכוס תמיד חצי מלאה".

מה שחסר בזיכרונותיה באופן בולט הן אנקדוטות שערורייתיות או סקנדל של מאחורי הקלעים, אם כי זה מתחמם לרגע כאשר היא תוקעת נוק-אאוט למורליסייפר, מראיין בתכנית 60 דקות של CBS הטלוויזיה שהטיל דופי ב"מסת הגוף שלה" - "אני לא אחת המשווה בין מידת השמלה לבין המופע האמנותי", היא מכריזה בלעג.

עכשיו, בת 68, היא מתרחקת מבמת האופרה, אך עדיין נותנת רסיטלים וכיתות אמן. "אני מנסה להפחיד את העמיתים צעירים ביותר שלי כדי שילמדו ויבינו אתקולותיהם לפני שהם מנסים משהו מעבר ליכולתם. מוטב להתעמל ולשחות כדי לחזק את הגוף, כי אנשים אינם מבינים מהי למעשה התחייבות אתלטית לשירה".

כנושאת-צלב למען מוזיקה ואמנויות, היא הקימה את "בית ספר ג'סי נורמןלאמנויות" בג'ורג'יה כדי לספק לימודי חינם לילדים מעוטי יכולת. לעומת זאת,מאחורי הפנים הציבוריים של הדיווה אשר מדפה עמוס פרסים ותוארי דוקטור לשם כבוד, אשר שרה לנשיאים ומלכים וביצעה את המרסייז ליום השנה ה-200 של המהפכה הצרפתית, חיי הרגש של נורמן נשארו מסתוריים. מכל מקום, יש קטעמסקרן בספרה בו היא טוענת כי הוצע לה פעם אחת להינשא אל תוך האצולה הצרפתית. היא מסכימה כי אכן זה כך.

"כן, זה היה מרתק. זה היה מקסים." האם היא יכולה לשפוך אור נוסף על זה?"אינני מעוניינת, תודה רבה."

ובכן, אני אמרתי לה, אני חושב שהייתה מתאימה מאוד לאצולה הצרפתית. היאשואגת מצחוק. "הצרפתים תמיד תמכו מאוד בעבודתי, אז אשאיר את זה כך."

תגובות פייסבוק