חמישה כוכבים לשי ווזנר

צילום: Marco Borggreve

מבקר המוזיקה הבריטי הנודע נורמן לברכט, יוצא מגדרו למשמע דיסק חדש של פסנתרן ישראלי

מבקר המוסיקה הבריטי נורמן לברכט יוצא מגדרו למשמע דיסק חדש של הפסנתרן הישראלי שי ווזנר ליצירות שוברט, ומעניק לו דירוג מקסימלי של חמישה כוכבים. לברכט מתפעל "מן הפרשנות האישית, אשר נמצאת ברמה אחת עם זו של ארתור שנאבל".

"מגע אישי – זה הכל אצל שוברט", הוא כותב. "אצל המלחין הזה, מספיק להאזין לשורת הפתיחה בביצוע כדי שאפשר יהיה להבדיל בין המוני פסנתרנים שמנגנים את יצירותיו – לבין יוצאי הדופן. הדיסק שראה אור עכשיו מציב את מבצעו, שי ווזנר - הפסנתרן הישראלי הפועל מניו יורק – ללא ספק בקטגוריה השנייה".

"אין דרך פשוטה כדי לפרש למה הכוונה במגע, נטייה וכישרון לשוברט", ממשיך לברכט, "אז אולי אשתמש באנלוגיה מעולם הספורט: רוב הכדורגלנים יודעים לבעוט בכדור. רונאלדו, מסי ופלה מלטפים אותו, מערסלים אותו, הופכים אותו לעוד איבר בגופם". מתוך תפישה זו ממליץ לברכט להאזין לפרק השני בביצוע ווזנר (דקה 1:25) "אז תוכלו להאזין למישהו כמו רונאלדו של הפסנתר. קשה לי להיזכר מתי פסנתרן הקליט פרשנות אישית כל כך יוצאת דופן לשוברט".

בסונטה הגדולה בלה מאז'ור D.959, שוברט פוסע לעבר בדידות קיומית עם מלודיית אנדנטינו פוצעת, שמגיעה לכדי פיצוץ וזעם שאינו בר כיבוש לפני שהיא מצליחה לחזור, מאולפת, לאיזה רוגע מלאכותי. האם המלחין זועם על האור הגווע בחייו, ביצירה הלפני-אחרונה שחיבר? תוהה המבקר ואז קובע: "ווזנר מעניק בדיוק את התחושה הזאת".