הומור אנגלי: סר תומס ביצ'ם

המנצח ואמרגן האופרה האנגלי תומס ביצ'ם מעשן סיגר, 1948. צילום: גטי אימג'ס\GettyImages

"אילו הייתי שליט רודן, הייתי מחייב כל חבר באוכלוסייה, בין הגילאים ארבע ושמונים להאזין למוצרט לפחות רבע שעה בכל יום בחמש השנים הבאות".

אף אדם לא היה חסין מפני לשונו החדה של המנצח האנגלי סר תומס ביצ'ם (1879-1961):
לא נגני תזמורת, לא זמרים ובטח שלא יריבים. אספנו עבורכם מקבץ הצלפות ושנינויות מפי סר תומס:

על מנצחים:
בתקופת מאורעות 1936-1938 בארץ ישראל, דיווח המנצח האנגלי מלקולם סרג'נט על כך שפורעים ערבים זרקו עליו אבנים. ביצ'ם הגיב: "לא ידעתי שהערבים כל כך מוזיקליים".

על מוצרט:
בסעודה חגיגית לכבוד יום הולדתו השבעים הוקראו מברקים שהגיעו מאישים נודעים - ביניהם ריכארד שטראוס, סטרווינסקי וסיבליוס. ביצ'ם המתין עד שהתשואות שככו, ואז שאל בעדינות: "שום דבר ממוצרט?"

על נגני נבל:
"נגני נבל מבזבזים מחצית מחייהם בכיוון הנבל ואת המחצית השנייה בנגינה בנבל בלתי מכוון".

על באך:
"יותר מדי קונטרפונקט - וגרוע מזה, קונטרפונקט פרוטסטנטי!"

על קהלים:
"אילו הייתי שליט רודן, הייתי מחייב כל חבר באוכלוסייה, בין הגילאים ארבע ושמונים להאזין למוצרט לפחות רבע שעה בכל יום בחמש השנים הבאות".

בחזרות עם הכנר יהודי מנוחין, 1956. צילום: אימג'בנק\Gettymages

בחזרות עם הכנר יהודי מנוחין, 1956. צילום: אימג'בנק\Gettymages

מוזיקולוגים ודוקטורים למוזיקה:
"דוקטורים למוזיקה! משמע שהם ישבו שש שעות על ישבנם וכתבו נייר על הרמוניה, אבל הם אינם יודעים לנגן את ההמנון הלאומי!"

"מוזיקולוג הוא אדם היודע לקרוא מוזיקה אך אינו יכול לשמוע אותה!"

על ברוניסלב הוברמן:
פעם אמר למבקר האנגלי נוויל קרדס: "הוברמן היה אמן משובח מאוד. חודרני, כמו שאתם אומרים. אך ככנר הוא סובל מפגם". מה הפגם? "הוא אינו יודע לנגן בכינור".

בערב הקונצרט:

המנצח סר תומס ביצ'ם בהרמת כוסית לכבוד יום הולדתו ה-70. צילום: גטי אימג'ס\GettyImages

המנצח סר תומס ביצ'ם בהרמת כוסית לכבוד יום הולדתו ה-70. צילום: גטי אימג'ס\GettyImages

כשהוא רוכן אל הנגן הראשי בתזמורת האופרה, דקה לפני שההצגה החלה, לחש ביצ'ם: "הערב אנחנו מנגנים את 'פיגארו', הלא כן?" "אוי לא, סר תומס!" השיב הכנר בבהלה, "זה החטיפה!" "בחורי היקר, אתה מדהים אותי!" אמר ביצ'ם, סגר את הפרטיטורה של נישואי פיגארו, שהייתה מונחת לפניו, והחל לנצח מהזכרון על כל החטיפה מן ההרמון.

ערב אחד פנה אל הקהל: "גבירותיי ורבותי, במעלה חמישים שנות נתינת מוזיקה לקהל, רק לעתים רחוקות שיחק לי מזלי ומצאתי שהתוכנייה נדפסה נכון. הלילה אינו יוצא מכלל זה, ומאחר שכך, ברשותכם האדיבה ננגן כעת את היצירה שאתם חושבים ששמעתם זה עתה".

פעם שאלו את ביצ'ם לדעתו על הצ'מבלו: "צ'מבלו? כלי המזכיר שני שלדים המשתגלים על גג פח".