ריאיון לאופוס / אבי שושני

אבי שושני. צילום: אבשלום לוי

"אנחנו חיים היום בעולם שבו כולם יודעים על כולם, וקל מאוד למצוא תחליפים". מזכ"ל הפילהרמונית אבי שושני בריאיון עם עומר שומרוני.

ביום שלישי הקרוב (20 בדצמבר) ייפתח פסטיבל השמונים של התזמורת הפילהרמונית, שיכלול תשעה קונצרטים בהם יתארחו כמה מחבריה הוותיקים של התזמורת. "אלו ימים מטורפים עבורנו", מספר אבי שושני, מזכ"ל הפילהרמונית. "מדובר באירוח של הרבה אמנים בעלי שם, שחלקם מגיע לכאן במקביל. זה מצב שדורש הרבה תשומת לב לפרטים".

יש טענות שהפסטיבל הפעם חיוור יחסית לעשורים קודמים, ושרוב האורחים – למעט אולי ריקרדו מוטי ויבגני קיסין- מופיעים פה בקביעות ממילא.

"אני לא מסכים איתך. יופיעו בפסטיבל המוזיקאים הכי טובים שיש. עשינו בחירה מודעת להזמין את האמנים שמופיעים איתנו במשך העונה הרגילה, כאלו שהם חלק מהחיים היומיומיים של התזמורת. זה נכון שהיו עוד אמנים שרצינו שיגיעו, אבל הפסטיבל נופל על תקופת חג המולד בה יוצאים הרבה אנשים לחופשות משפחה".

דווקא נהוג לחשוב שאצל האמנים הגדולים הקריירה באה לפני הכל.

"הזמנים השתנו. לפני שלושים שנה כולם רצו להיות חלק מ'חוג הסילון' ולטוס בלי הפסקה מקונצרט לקונצרט. היום החיים הפרטיים נמצאים במקום הרבה יותר גבוה בסדרי העדיפות. האופנה היום היא לומר 'קבעתי עם המשפחה'. גם רוב האמנים שיגיעו לפסטיבל יבואו עם המשפחות שלהם".

זה לא יקר להטיס ולהלין את המשפחות?

"לשמחתנו, כל האמנים האורחים מגיעים בחינם או כמעט בחינם. כך שהעלות היחידה עבורנו היא הטיסה והמלון".

בולט בהיעדרו בפסטיבל לאנג לאנג, שהיה אורח קבוע בתזמורת עד לפני מספר שנים.

"לאנג לאנג מבקש היום סכומי כסף עצומים עבור הקונצרטים שלו. גם אם הוא היה מסכים לבוא, לא הייתי מוכן לשלם סכומים כאלו. אין לזה שום צידוק".

+++++++++

נחזור רגע לעונה הרגילה. העונה שלכם נפתחה בסידרת ביטולים של מנצחים: מהטה, דוחנני, טמירקנוב. איך זה מוסבר?

"הם ביטלו גם אצל התזמורות האחרות. מהטה סבל משלבקת חוגרת. דוחנני עבר ניתוח והרופא שלו אסר עליו לטוס. טמירקנוב ביטל ואפילו לא בדקתי למה. הפסקנו להתרגש מהביטולים האלו. ברגע שאני מקבל הודעה על ביטול אני פשוט יוצר קשר עם מנצח מחליף, והכל מסתדר. אנחנו חיים היום בעולם שבו כולם יודעים על כולם, וקל מאוד למצוא תחליפים".

היכל התרבות עבר שיפוץ מאסיבי, אבל בחלק מהמקומות בו יש עדיין אקוסטיקה בעייתית. גם המצב הפיזי של האולם בעייתי, ויש מקומות שבהם ממש ניתן לראות סדקים בקירות. זה אבוד, או שיש עוד סיכוי לשיפורים?

"גם כאן אני חולק על הביקורת. האקוסטיקה באולם השתפרה לאין ערוך לאחר השיפוץ. גם כל האמנים האורחים חושבים כך. לגבי המצב הפיזי, מה שמתפרק- מטופל. יש לאולם הנהלה שדואגת מאוד לעניינים האלו".
שושני מציין כי בשנה הקרובה יפתח בצמוד להיכל אולם קאמרי חדש, תת-קרקעי, בו יהיו 400 מושבים. לאולם הזה תעבור הסידרה הקאמרית של הפילהרמונית, שמתקיימת כיום במוזיאון תל-אביב. "האולם החדש יהיה העתק של במת היכל התרבות, רק בקטן יותר", אומר שושני. "יתקיימו בו קונצרטים קאמריים וגם ניסיונות אמנותיים, הרצאות, מפגשי שיחה ועוד. לשם תעבור גם תכנית "מפתח" של הפילהרמונית. עם הזמן הוא יתמלא בעוד ועוד תכנים".

אולם קונצרטים קאמרי (הדמיה).

אולם קונצרטים קאמרי (הדמיה).

+++++

נעבור לשאלת מיליון הדולר: זובין מהטה משמש כמנהל מוזיקלי של התזמורת קרוב לחמישים שנה. לא הגיע הזמן לשינוי?

"מהטה יהיה באפריל בן 81, ואני מניח שמתישהו הפרידה הזו תתרחש. אבל אי אפשר להתנבא. כרגע יש למהטה ולתזמורת מערכת יחסים הדוקה וטובה, ובינתיים הנושא לא עלה לדיון. במקביל, התזמורת מארחת בקביעות שורה ארוכה של מנצחים צעירים ומצוינים, שיכולים להיות מתאימים לתפקיד בבוא העת".

גם אתה עצמך ממלא את התפקיד כבר שנים ארוכות.

"אני בתפקיד כבר 43 שנים, מאז 1973, ונהנה ממנו מאוד. העשייה המשותפת עם זובין נהדרת".

++++++++++++++

בזמנו היתה תפיסה לפיה הקהל מעדיף אמנים מחו"ל. זה עדיין נכון?

"הקהל השתנה מאוד בהתייחסות לסולנים ולמנצחים. בעבר היתה תפיסה סנובית, ולא היו מוכנים לקבל ישראלים. נקודת המפנה היתה מלחמת המפרץ, כשאמנים מחו"ל התחילו להדיר את רגליהם מהארץ והקהל הפך אסיר תודה לישראלים שבאו ומילאו את השורות. כיום מקבלים את המוזיקאים הישראלים ברצון, ובאמת יש רבים כאלו לאורך העונה. ועדיין, המדיניות המוצהרת שלנו היא להביא את השמות הכי גדולים. לא נביא ישראלי רק כי הוא ישראלי, אלא כי הוא מוזיקאי טוב".

מה לגבי רפרטואר? התחושה היא שאתם נשארים נאמנים לרפרטואר מוגבל ונגיש יחסית, ונמנעים מיצירות מודרניות או מאתגרות.

"ברגע שהכנסות התזמורת מבוססות על מכירת כרטיסים, צריך להיזהר מאוד עם הרפרטואר. לכן כמעט שלא נבצע תכנית שכולה מוזיקה מודרנית. הפילהרמונית מקבלת מהמדינה בקושי 10% מהתקציב, לעומת 60-70% שמקבלות תזמורות אירופאיות. חצי מהתקציב שלנו מתבסס על מכירת כרטיסים. כל עוד לא תגדל התמיכה הממשלתית, אנחנו חייבים לבצע תכניות שימשכו קהל רחב".

"אני זוכר שלאונרד ברנשטיין התעקש פעם לעשות ערב שכולו הינדמית', ולמרות האהבה הגדולה אליו - האולם היה חצי ריק. אם היינו נתמכים יותר, היינו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים. אבל גם אז הבחירה היתה זהירה, כי אף אחד לא רוצה להופיע מול אולם ריק. תסתכל על מה שעשה כריסטוף אשנבך בפילדלפיה. הוא הטיף למוזיקה מודרנית והתעקש לבצע אותה, ובסוף- הקהל לא קנה כרטיסים ואשנבך נאלץ לעזוב".

כמה מנויים יש לתזמורת כיום, יחסית לעבר?

"כיום יש לתזמורת כ- 25,000 מנויים. המצב די יציב, אבל ברור שלאורך העשורים יש מגמת ירידה. לשם השוואה, בשנת 1986 היו לנו 36,000 מנויים".

מקובל לומר שהאמנים מקבלים בארץ הרבה פחות מאשר בחו"ל. זה עדיין נכון?

"בהחלט. השכר שהם מקבלים בישראל עומד בדרך כלל על משהו כמו חמישית ממה שיקבלו בחו"ל. התשלום שאנחנו יכולים להציע לאמנים הוא בעיה מתמדת. בשנות השישים, מדינת ישראל היתה להיט וכולם רצו לבוא להופיע כאן. מאז היה שינוי שברור לכולם. למרות זאת, כשאני בא להשוות את התכנית השנתית שלנו לזו של הפילהרמונית של ניו-יורק או של ברלין, אנחנו נמצאים במקום לא פחות טוב. אני עדיין מקבל כמעט כל אמן שאני רוצה".