ביקורת / אביטל ורחלין בפילהרמונית

נגן המנדולינה אבי אביטל. צילום: יח"צ

נגן המנדולינה הבינלאומי אבי אביטל, המנצח יוליאן רחלין והפילהרמונית הישראלית בהיכל התרבות תל אביב, 08.05.2016

עד לפני זמן קצר הצירוף "ביצוע מצוין של סימפוניה מאת מוצרט בתזמורת הפילהרמונית הישראלית" היה נשמע אמין בערך כמו "מצאתי חנייה בתל אביב". אבל אמש בהיכל (הומאז', הומאז') השמיעה הגרסא החדשה (אין לי ביטוי אחר) של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ביצוע מצוין לסימפוניה ההו-כה-מוכרת- מספר 40 מאת מוצארט. יוליאן רחלין הוציא תחת ידיו (תרתי משמע) ביצוע מוקפד ויפה להפליא. כלי המיתר (נגנים ראשונים: רדז'ינסקי, גבריקוב, שפיצר, סילבסטרי ומרק) הפיקו צלילים חרישיים מדויקי ויבראטו ואינטונציה.

בפרק השני שהיה רגיש, עצוב ו-(אני מתבייש כמעט להודות) מרגש, נחשפו במיוחד כמה כניסות יפות מאד של קבוצות הצ'לי והויולות. והיתה גם קבוצת הנשפנים. בהשמעה הזו הבליט רחלין את הדיאלוג שבין התזמורת המלאה ובין חלקים ממנה בצורה שהדגימה שהמרחק בין הסימפוניה הזו, אחת האחרונות של מוצארט ובין צורת ה"קונצ'רטו גרוסו" הקדומה יותר איננו כה גדול.

גי אשד בחליל, יבגני יהודין בקלרנית (שבלט מאד בפרק האחרון של הסימפוניה), עוזי שלו בבסון, ג'יימס קוקס בקרן וחבריהם לקבוצת כלי הנשיפה הוכיחו שוב שאפשר להשמיע מוצרט רגיש, מדויק ונוגע גם בכלים מודרניים. רחלין, בהדרכה מרשימה, בהחלטות מדויקות של איזון וארטיקולציה הצליח לטעמי במקום שבו נכשלו עד לפני זמן קצר מנצחים בעלי שם (השמור במערכת) שבצעו מוצרט בפילהרמונית.

בעצם, לא מפתיע שהיצירה המהנה ביותר בקונצרט הייתה זו שבוצעה בדיוק באופן שבו התכוון לכך המלחין. הפתיחה לאופרה "נישואי פיגארו" נוגנה בצורה סבירה, נטולת איפיוני הארטיקולציה שיכולים להפוך אותה לסוערת, צינית או "שדית" (דמונית). אהבתי מאוד את השימוש בתופי דוד בארוקיים (ובמקלות עץ עד כמה שיכולתי להבחין משורה 23) שאיפשרו לנגן התונפנים (האנאכרוניזם באדיבות תכניית התזמורת שעליה יש לי בהחלט מה לומר) דן מושייב להפיק מצלול מהדהד פחות מבלי להתפשר על עוצמה או על דיוק בגבהי הצליל.

אבי אביטל הוא נגן מנדולינה מעולה. יש לו זריזות אצבעות מרשימה, חוש נהדר למשפטים מוסיקליים, יכולת לגוון מאד סוגי ארטיקולציה, עושר גוונים גדול של טרמולי (הרעדת צליל) בעלי מהירות ואינטנסיביות שהוא שולט בהם להפליא. ועדיין, הביצוע שלו כסולן וכמוביל תזמורת לגרסא למנדולינה ותזמורת מיתרים ל"ארבע העונות של ויולדי" (הלו תכניה, מי עיבד את הגרסא הזו?) היה בעייתי בעיניי.

אחת החוזקות הבולטות ביצירה של ויוולדי (אותה גם הקליט אביטל ל"דויטשה גרמופון") נובעת מזהות הצליל בין הסולן ובין הגוף המלווה, היכולת של כלי הסולו בגרסא המקורית לצאת ולהכנס מתוך גוף המיתרים התזמורתי, יוצרת מהלכים דרמטיים והבעתיים חשובים מאד. ההבדלים הצליליים בין המנדולינה ובין כלי הקשת הקשו מאוד מאוד על מימושו של הרעיון המוסיקלי המרכזי הזה. גם מבחינת הובלת התזמורת, ישנו הבדל בין סולן כנר, שחברי הגוף המלווה יכולים לחקות את תנועות הקשת שלו לצרכי האחדת ארטיקולציה ולעקוב בבירור אחרי שפת הגוף שלו לבין נגן מנדולינה התלוי לצורך סימון התחלת המשפטים בתנועות הראש ובפלג גופו העליון. התזמורת השתדלה מאד.

בגלל הקירבה הגדולה בין צליל המנדולינה ובין צלילי הצ'מבלו (הלו תכניה, מי ניגן?), שמשמש ככלי ליווי מרכזי בגרסא המקורית, הוטל על הצ'לן הראשון (סילבסטרי) תפקיד ליווי מרכזי בקטעים הליריים וה"סולניים" יותר. אתמול בערב, הוא יצר תפקיד תומך ומגוון מבחינת ארטיקולציה וכיווניות. הוא השתמש גם בשפת גוף בולטת מאוד (ותנועות בלורית מרשימות אני חייב להגיד) כדי להסתנכרן עם קבוצות הכינור שמולו ועם הכנר הראשי (רדז'ינסקי), במידה רבה של הצלחה. חבל, כי היו כמה קטעים שעבדו נהדר. פרק הלארגו בקונצ'רטו האביב, האדאג'ו של קונצ'רטו הסתיו (שהיה פשוט נהדר), התחלת קונצ'רטו החורף. יתכן ואביטל צריך ללכת צעד נוסף ולהרכיב יצירה מתוך קטעי קונצ'רטי כאלו ואחרים של ויוולדי ולהרכיב מהם יצירה משכנעת. לחילופין אשמח לשמוע אותו ביצירות שנכתבו לכלי.

מחשבות בתפזורת
על במת המנצח בהיכל התרבות מופיעה "חסות" עם שם של תורם. מדוע לא לקחת את הדברים צעד אחד קדימה ולהלביש את נגני התזמורת ב"חולצות חסות" כמו בקבוצות כדורגל. אז נכון הוא שאת חברת התעופה של האמירויות לא נגייס, אבל יהיה חמוד לראות את הנגנים לובשים חולצות עם שמם על הגב ועם שם המממן בחזית. גם ל"מופע המחצית" (העלאה והורדה של הצ'מבלו/פסנתר מ"האוב") אפשר יהיה למצוא נותן חסות.

אני לא יודע אם זה בגלל יום העצמאות המתקרב אבל ליוליאן רחלין יש מין דרך "אחרת" להחזיק את שרביט המנצחים כשהוא עולה או יורד מהבמה, מעין "הכתף 'שק!!!" שאני זוכר, ולא לטובה מתרגילי הסדר הצבאיים. אני מניח שאחרי קיסם השיניים של גרגייב התחרות על "מיתוג" המנצחים עולה שלב.