ריאיון לאופוס / דיאנה דאמראו

זמרת הסופרן דיאנה דאמראו. צילום: Michael Tammaro

מדוע שירה היא כמו נהיגה על מכונית? איך רוכשים חירות אמנותית? מה תפקידו של הביטחון העצמי ומתי תופיע סוף סוף בתל אביב? זמרת הסופרן הנודעת דיאנה דאמראו בריאיון סופשבוע ל"אופוס"

זמרת הסופרן הגרמנייה דיאנה דאמראו, בת 44, מופיעה על הבימות המכובדות ביותר כבר יותר מעשור, ונוכחותה רק הולכת וגדלה: בשילוב של תשוקה וטכניקה מושלמת, יכולת קול ומשחק מהדרגה הגבוהה ביותר.

נפגשנו באכסדרת המלון "מנדרין אוריינטל" בניו יורק, ואף שהיא סובלת כבר שבועיים מצינון שפוגע בדרכי הנשימה שלה, הדבר לא פגם במצב רוחה ואף לא בתעוזה הווקלית שאיתה היא הופיעה בתפקיד מנון למחרת בערב על בימת המטרופוליטן אופרה. אף שהתעכבנו על תחנות בקריירה שלה, השיחה בינינו נותרה קולחת, משובצת בתנועות החינניות שלה ובפרצי צחוק מצדה... שבסופם שיעול טורדני.

איך התגלגלת לעולם האופרה?

"למדתי לשיר, לשחק ולרקוד מאז שהייתי בת ארבע, כפי שנוהגות ילדות קטנות. ושמעתי על אופרה, כן? אבל נתפסתי לעניין ממש כשראיתי בטלוויזיה את 'לה טרוויאטה' של זפירלי. ועבורי היה משהו בשלמות הזאת – החיבור שבין כל האמנויות... והממד ההיסטורי שבאמנות הזאת: יכולת נדירה להעביר סיפור, וכמובן המוסיקה, שמעניקה ממד שונה ויוצא דופן לכל. והמשחק שבסרט – אין בו דבר שאינו טבעי. בקולנוע הארמון הרי אמיתי, והגינה אמיתית. זה הדהים אותי. וכמובן הקול האנושי...".

יכולת לדעת ישר מתחילת הקריירה שלך באיזה רפרטואר תתמקדי?

"כן. הקול שלי היה מאוד קליל... היה לי מזל גדול שהמורה הראשונה שלי היתה זמרת הסופרן הרומנייה כרמן הנגאנו. איכשהו, היא הגיעה ללמד ילדים בעיר הולדתי. עבורי זו היתה מתת אל. ללא הידע העצום שלה, לא הייתי פה היום. היא העניקה לי את כל הכלים לפתח לא רק את היכולת השירית אלא גם אל כל מה שמעבר לכך. אני תמיד עורכת את ההשוואה הזאת: היא העניקה לי מכונית מושלמת, ועתה אני נוהגת בה. היא בנתה את המכונית, היא הבריקה אותה, והיא באמת סייעה לי להכיר את כל הסגנונות שבאמנות שירת הבל-קנטו. מורתי השנייה, האנה לודוויג, סייעה לי לבצע צעד נוסף לכיוון החירות, ובאמת להפוך לשחקנית-זמרה אמיתית".

אפשר לומר שאפילו בימים ההם, כסטודנטית, היית ממוקמת בפסגה ביחס לעמיתיך?

"לא, אי אפשר לומר זאת, כי אם אני מאזינה למה ששרתי אז, אני לא יכולה לקבוע אם היה שם כישרון, או מה זה בכלל היה. צריך לתת לאנשים הזדמנות לעבוד ולפתח את הכישרון שלהם. וכל כך הרבה מזה קשור בביטחון עצמי, ובבנייה שלו, אם אתה לא אחד מאלה שאומרים: 'הֵי, עכשיו אתם תאזינו לי ואתם תאהבו אותי!''", היא מחווה בידיה בתנועה אופיינית לדיוות, ואז צוחקת. "אני לא הייתי אחת כזאת. זה לוקח זמן".

איזה תפקיד העניק לך, לתחושתך, את ההכרה הבינלאומית?

"מלכת הלילה שביצעתי בלונדון... זה היה חתיכת מהלך פתיחה. בו זמנית ביצעתי גם את התפקיד של צרבינטה. והיתה הופעת הבכורה במט. אחרי שביצעתי את האריה שלי, התיישבתי על הכיסא וחשבתי לעצמי: ' מה לכל הרוחות קורה פה?' וכולם הריעו", היא מחקה את הקהל שואג, ושוב צוחקת.

דאמראו בתפקיד "מלכת הלילה" בהפקת "חליל הקסם" בבית האופרה המלכותי קובנט גארדן, לונדון. צילום: ROH Media

דאמראו בתפקיד "מלכת הלילה" בהפקת "חליל הקסם" בבית האופרה המלכותי קובנט גארדן, לונדון. צילום: ROH Media

אחרי שנתנה לעצמה מספיק זמן לפתח את האינסטינקטים והכישרון שלה, עתה היא מתמחה בביצועים לאופרות של מוצרט ושטראוס, ולאחרונה פילסה דרכה גם לתפקידים באופרות איטלקיות כמו לוצ'יה די למרמור או ויולטה. "שיגעון ברור", כך היא מגדירה את התפקיד השברירי, ועם זאת מלא-העוצמה, של לוצ'יה בסצנה האחרונה שהיא מבצעת. ההגדרה הזאת תואמת היטב גם את הדיסק האחרון שהוציאה – "Fiamma del Belcanto" - שמשלב בהירות ודיוק ווקלי ביחד עם התפרצויות רגשיות עזות מבע.

"הפרשנות הקולית של דאמראו היא כה גמישה ומשתנה. היא גורמת לחשוב שאם תמיד היתה שרה את לוצ'יה  לא היתה מסתפקת בלדקור את הלורד ארטורו באקלוו בחדר הכלולות - היא היתה הורגת את כולם". (Opera News) 

האם נזכה לראות אותה על הבמה בישראל בקרוב, אני שואל את דיאנה דאמראו לסיום.

"או, אני מקווה, אני מקווה... שאבוא לקונצרט, כי להפקה מלאה אני פנויה רק ב-2021", היא צוחקת. "יש לי חברים רבים בישראל והייתי מאוד רוצה לבוא. פרדריק שזלאן מנצח בישראל, והוא כבר הזמין אותי לבוא. או אולי אבוא עם דניאל אורן".