הדלקת משואות

בני גל-עד.

עם פרוס האביב מבקש פרופ' עודד זהבי לסמן במרומז כמה פינות מוארות-פחות של חיי המוסיקה בארץ, ולמנות בהן מצטיינים. הרשימה הזו סובייקטיבית במיוחד, אתם מוזמנים ליצור ולשתף רשימות של מצוינות משלכם.

הגיע הזמן המהרהר של השנה. זמן של ציוני דרך. זוכרים את יציאת מצרים, את השבר ואת החורבן, את תקומת המדינה ואת המחיר העצום של המאבק על החירות. זמן הזיכרון הלאומי, המפרגן: פרסי ישראל, הדלקת המשואות, עיטורי העוז וההצטיינות.

העיר באר שבע.

רק תחשבו על מקבץ המוסיקאים הצעירים הזה (בסדר אלפביתי):

אבי אביטל (נגן מנדולינה בעל קריירה בין לאומית מזהירה, מועמדות לגראמי, חוזה ב"דויטשה גראמופון", יופיע בחודש הבא עם הפילהרמונית הישראלית). שמוליק אלבז (מנצח, נגן מנדולינה שהקליט בין היתר את הסונטות לכינור של באך, היה מנהלה המוסיקלי של התזמורת האנדלוסית אשדוד במשך 13 שנים והקים אותה מחדש בשנת 2009, מנצח בית בתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, מנהל הקונסרבטוריון של נתיבות ומרצה במכללת ספיר). אמיר אלדן (פרופסור לצ'לו בבית הספר הידוע "אוברלין", כיהן כמשנה לנגן ראשון בתזמורת המטרופוליטן בניו יורק וכמשנה לראש קבוצת הצ'לו בפילהרמונית הישראלית). עומר מאיר וולבר (מנצח בעל קריירה בינלאומית מרשימה. מנהל מוסיקלי של סימפונט רעננה). אריאל טושינסקי (צ'לן, חבר בשלישיית ירושלים מופיע עמה תדיר ברחבי העולם, מלמד בקונסרבטוריון ב"ש). יורם יונגרמן (כנר וויולן, מנצח, מחנך, לימד כ-15 שנה באוניברסיטאות בארה"ב, הופיע על מיטב במות העולם בין היתר עם חברי רביעית טוקיו ורביעיית קליבלנד, כיום מנהל המכון למוסיקה ישראלית, מלמד בקונסרבטוריון ב"ש). תם כהן (מנצח מבוקש בארץ ובחו"ל, מנהל מוסיקלי של התזמורת האנדלוסית ירושלים, מלחין- בין היתר פס הקול לסדרה "זגורי"). יעקב (יקי) ראובן (נגן מנדולינה, חבר בהרכב המנדולינות הבין לאומי "רביעית קרמן", איש חינוך המכהן כמנהל הקונסרבטוריון העירוני באר שבע), אלון שריאל (נגן מנדולינה העושה היום קריירה משמעותית בחו"ל כמנצח וכנגן בכלים עתיקים). אתי תבל (נגנית אקורדיון וירטואוזית ומנצחת).

כולם ילידי באר שבע. כולם למדו והתחנכו בעיר הזו לפני שיצאו לעולם הרחב לכבוש אותו. רובם היו תלמידיה של רות הילמן, המחנכת והמנהלת המיתולוגית (ביחד עם נסים אלשייך) של הקונסרבטוריון בבאר שבע. כנראה שיש משהו נכון בבאר שבע. מקבץ מרשים כל כך של אנשים בעלי זהות מוסיקלית מובהקת, כאלו המחויבים לעשיה מוסיקלית בין לאומית מבלי להזניח את העשייה המוסיקלית נתמכת-קהילה בין אם היא בדרום או במרכז הארץ (ירושלים, רעננה, נתניה), הוא נדיר. לילידי העיר הזו, כולם בשנות השלושים והארבעים של חייהם השפעה רבה על חיי המוסיקה בארץ, כולם שותפים בקביעת נורמות של מצוינות ומחויבות. כאשר זכה לפני כמה שבועות נגן המנדולינה הצעיר, איש באר שבע ותלמידו של יקי ראובן - רואי דיין בתחרות פאול בן חיים לביצוע יצירה ישראלית, הוא הצטרף בכך לשושלת מפוארת של באר שבעים שזכו בעבר דווקא בתחרות הכל-כך ישראלית הזו.

בני גל-עד.

לפני מספר חודשים הלך לעולמו בני גל-עד. הרבה נכתב על האיש הזה שהיה בין היתר מנהל קרן התרבות אמריקה ישראל, מנהל המרכז למוסיקה במשכנות שאננים ירושלים, ואיש שהיה מעורב מאד בהסדרת מעמדם של מוסיקאים מצטיינים בצה"ל. בני היה חלילן מצטיין בנעוריו. אחר כך התגייס לחיל המודיעין והתקדם בו לעמדה בכירה מאד. מיד לאחר שחרורו התגייס לפעילות מוסיקלית חינוכית ותמך בדור שלם של מוסיקאים שהגיעו לעמדות בכירות מאד בארץ ובעולם. חגי שחם, גיא בראונשטיין, צבי פלסר, עמיחי גרוס, אוהד בן ארי ועוד רבים אחרים היו "בניו".

הוא תמך בקומפוזיטורים, והזמין יצירות. הוא יזם וטיפח את הרביעייה הירושלמית, הוא סייע במימון של עשרות אומנים ופרויקטים, אבל יותר מכך הוא היה איש דעת איכפתי, מקשיב ומאד ישראלי. כמו במקרה של "חבורת באר שבע", רבים מהאנשים שבני טיפח חזרו ארצה והם מהווים נדבך משמעותי בחיי המוסיקה המקומיים, למרות שאת ההובלה המוסיקלית במשכנות סיפק אייזק שטרן, שתמיד ראה (מאז ימי פרטוש המנוח) את ישראל כ"מדגרה" לייצוא מוסיקאים ופחות כמרכז מוסיקלי משמעותי בפני עצמו. למרות שהכספים לפעילות המרכז הגיעו בחלקם הגדול ממקורות חוץ, "גאוות היחידה" הישראלית של המרכז נבנתה בזכותו של בני. ביום העצמאות הראשון לאחר מותו, חשוב לזכור ולהזכיר אותו.

מתאמי הצליל של "קול ישראל" לדורותיהם.

בימים אלו של התפרקות השידור הציבורי מנכסיו חשוב להזכיר את תרומתם העצומה של מתאמי הצליל ואנשי ההקלטה של קול ישראל לבניית מסד התרבות המוסיקלי של מדינת ישראל. תחנת הרדיו הממלכתית לקחה חלק חשוב בהנצחה, ביוזמה ובתיעוד המציאות הישראלית. מנצחים, תזמורות, מלחינים, סולנים והרכבים קאמריים הוקלטו ותועדו בארכיון התחנה. צלילים ממרכזי הערים הועברו בשידורים חיים ובהקלטות לישובי הפריפריה.

הארכיון שנוצר הוא אוצר בלום. על ההפקה וההקלטה היו אמונים מתאמי הצליל. אלו שפיקחו על אופן ההקלטה, על המצלול שהתקבל, שמרו על איזון נכון בין קבוצות הנגנים, אלו שהקפידו שכל צליל בפרטיטורה יוקלט שוב עד לתוצאה שלמה, אלו שידעו להוות משוב ראשוני למבצעים, אלו שהקפידו על סטנדרטים בלתי מתפשרים. ברשות השידור עבדו כמה מתאמי צליל יוצאי דופן, מוסיקאים בעלי הכשרה מוסיקלית רחבה ובעלי הבנה עמוקה במה שראוי וניתן להקלטה ולשידור. את המשואה השלישית אני מבקש להדליק לכבודם של אברהם גת, מיכאל פופר, יובל קרין ז"ל וגידי בוס.