ריאיון לאופוס / זמרת הסופרן לורה קלייקום

לורה קלייקום וזמר הבאס-בריטון פאולו גוונלי. (יח"צ)

מדוע היא שונאת לגלם דמויות כפי שמצפים ממנה וכיצד פיתחה זוכת הגראמי את הרגיסטר הגבוה המפורסם שלה?

זמרת הסופרן-קולרטורה האמריקנית לורה קלייקום היא אחת הזמרות העסוקות ביותר כיום. היא מופיעה בקביעות בתפקידים ראשיים בבתי האופרה הגדולים בעולם, וזכתה בעבר בפרס הגראמי על הקלטת הסימפוניה מס' 8 של מאהלר עם התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו בניצוחו של מייקל טילסון תומס. היא נודעת ברגיסטר הגבוה המופלא שלה, מושא קנאתן של זמרות רבות, ובפרשנויותיה העילאיות לתפקידי אדינה ("שיקוי האהבה"), צרבינטה ("אריאדנה בנקסוס"), וג'ילדה ("ריגולטו"), תפקיד שהפך לחותם האיכות שלה.

צפו בלורה קלייקום שרה קטע מהאריה Caro Nome מתוך "ריגולטו" של ורדי:

האם עבדת קשה בשביל להשיג את הרגיסטר הגבוה שלך או שזה משהו שבא באופן טבעי?

"עבדתי מאוד קשה! המורה שלי לפיתוח קול (בתיכון) תמיד דיברה איתי על "האמצע של הקול" ועל כך שאם אסדר את "האמצע" כמו שצריך - הרגיסטר הגבוה יגיע גם הוא, כך שלא באמת עבדנו על הרגיסטר ישירות. כשהגעתי אליה הייתי בטוחה שאני בכלל קונטראלטו, ועשיתי איתה כל מיני תרגילים, עד שיום אחד היא נתנה לי חוברת עם כמה אריות של סופרן, ושאלתי 'מה אני אעשה עם זה? אלה אריות של סופרן', והיא השיבה 'כן, כי את סופרן', ואני פשוט אמרתי 'אה אוקיי, טוב לדעת'.
בהדרגה היא החלה להעלות אותי גבוה וגבוה יותר מבחינת המנעד של הרפרטואר, מבלי שהרגשתי שאני עושה משהו שונה. אבל לא באמת עבדנו על מנעד הקולרטורה, ואינני בטוחה שהיא באמת ידעה כיצד ללמד זאת, היא עצמה הייתה סופרן דרמטי אחרי הכל.

על התפקידים הגבוהים יותר התחלתי לעבוד לקראת סוף לימודיי בקולג', עם מורה שהיה דווקא זמר טנור - טומי הייוורד. לפניו לא באמת היה לי אומץ לגשת לכל האריות עם המי הגבוה. במשך סמסטר אחד בלבד, עבדתי איתו על הרגיסטר הזה בשיטה של ניסוי וטעייה, ויחד ראינו מה כן עובד ומה לא עובד. עבדנו המון על מיקומן של הפוזיציות - שירת רגיסטר גבוה טובה מצריכה שליטה מאוד מבוקרת בפוזיציה (הפנימית) של כל תו. אז השילוב של מיקום הפוזיציות, הריכוז והתמיכה בזמן הוצאת האוויר והבאלאנס בין כל אלה - זה מה שנותן את התוצאות, ונעשה על פי תחושה בלבד. עליי כל הזמן להגיע ל"תחושה" הזאת. כשאני מגיעה אליה אני מרגישה שאני פשוט יכולה להשהות (Sustain) את התווים הגבוהים האלה ללא מאמץ. כשאני עובדת עם זמרים צעירים כיום, אני נוטה לגשת לשירה דווקא מהצד הטכני, לא מפני שהשירה היא סביב טכניקה, אלא כי זאת הדרך היעילה ביותר לאפשר לזמר לעשות את מה שהוא באמת רוצה לעשות בקולו.

בתחילת הקריירה שלך עברת טיפול אורתודנטי מאוד מסיבי. כיצד זה השפיע על השירה שלך?

מכיוון שבטיפול מהסוג הזה העצמות במעלה חלל הפה נסדקות - הגוף מאחה אותן ולמעשה מייצר יותר עצם. העצמות בחלל פה שלי הורחבו, ומבנה חלל הפה שלי השתנה מעט בשל כך. כשהסתיים הטיפול, לפתע הבחנתי שאני יכולה לשיר את הרה הגבוה שמעולם לא הייתי מרוצה ממנו - בקלות!
מעניין, כשאני שרה אותו טוב, הוא נשמע לי רע מבפנים, בדיוק כפי שאתה שומע את הקול של עצמך במשיבון ומזדעזע. "אני לא נשמע כך!", אבל כך בדיוק אתה נשמע.

באילו הנחות מוטעות את נתקלת אצל זמרים צעירים כיום?

אני חושבת שזמרים רבים נוטים ללחץ-יתר, הם מנסים לדחוף הרבה אוויר ולהשתמש בהרבה תמיכה לא-ממוקדת, כאשר הדרך האפקטיבית ביותר לשיר, לדעתי, כרוכה בכמות קטנה של אוויר ובמיקוד מאוד מצומצם של מה שאנחנו קוראים לו "הכלי". זה כמובן מאפשר גם חסכון באוויר, מה שמאפשר לשיר פראזות ארוכות יותר. השימוש בהרבה אוויר הוא לא אפקטיבי לדעתי.

לורה קלייקום (יח"צ)

לורה קלייקום (יח"צ)

יצא לך מוניטין של אחת הפרשניות הטובות ביותר לתפקיד צרבינטה ("אריאדנה בנקסוס"). מה מושך אותך בדמות הזאת?

כל גבר שאהב בצורה חזקה את אשתו, רק בשביל להתאהב באופן פתאומי במישהי שאותה הוא בקושי מכיר, יודע על מה אני מדברת. לפעמים שואלים אותי מדוע אני מתחברת לדמויות שנחשבות ל"מורכבות יותר", אך אינני חושבת שיש באמת דבר כזה "דמויות פשוטות" באופרה, אפילו אלה שנחשבות ל"פשוטות". הדמות של אמינה למשל (מ"שיקוי האהבה") היא דמות מאוד "ישר ולעניין", אך היא לא באמת כזאת. דווקא הסוג הזה של הדמויות הן קשות יותר לדעתי, מפני שהן מאתגרות אותך להראות את העומק בדמויות שהן פשוטות לכאורה. היא דמות שמאוד כיף לשחק אותה, בגלל הצד הזה של ה"שואו ביז" שקיים בה. לדעתי זה עלול לתעתע ולגרום לאנשים לפרש אותה בצורה מעט שטחית וחד-גונית בשל עובדה זו.

פעמים רבות מצפים מאיתנו לגלם דמות כלשהי בדרך מסויימת - זה נכון במיוחד לגבי נשים. אם אותן נשים לא מגלמות את הדמויות בדרך שמצפים מהן, אז הן "משוגעות". כשאישה עושה משהו בניגוד למה שמצפים ממנה גברים - משמע היא "משוגעת". כפמיניסטית, אינני חושבת שזה הוגן.