צפו / שחקן הפוטבול שהפך לזמר אופרה

זמר הבס האמריקני מוריס רובינסון. צילום: יח"צ

עושה רושם שאמריקה מצאה את קול הקסם הבא: זמר הבס מוריס רובינסון.

עולם האופרה מחפש תמיד כוכבים חדשים. אם אין כאלו בנמצא - ממציאים אותם ואם זה לא עובד מסתפקים במועט. מפס הייצור של בתי הספר למוסיקה נפלטים עשרות זמרים טובים מדי שנה. קולות גדולים, דיקציה ראויה, מיתוג, מראה וסיווג נכונים ובכל זאת, לעיתים נדירות ישנה תחושה של פלא, של קסם, של קאלאס, של פרייר, של קירקבי הצעירה, של דומינגו הבשל של מירה זכאי ושל נתניה דברת. של קול שגורם למאזין להתמכר לו.

עושה רושם שאמריקה מצאה את קול הקסם הבא: זמר הבס מוריס רובינסון.
כנראה שקשה להיות אנרגטי שם באוקטבה הנמוכה, לכן בסים טובים שיכולים להפגין עצמה, דרמה ונחישות ביחד עם קול נהדר הם מצרך נדיר.

כששומעים קול קסום - מרגישים את זה. ההסבר כיצד מתהווה פתאום זמר שכזה מתברר תמיד בדיעבד, לכאורה, אין נוסחה. אבל כשמגלים את סיפור חייו של רובינסון נדמה כאילו כל הכוכבים חברו כדי להביא אל הבמות את הפלא הזה, במה שנראה כמו סיפור אמריקאי מאוד על מי שהצליח באופן טבעי לשלב בין חומר לבין רוח, בין אמונה דתית יוקדת והצלחה מוכחת על מגרש הספורט, על כשרון טבעי ענק שהתגלה "כמעט במקרה" ועשה את הדרך הנכונה, העמוקה והארוכה כדי להגיע לבמות אומן שלם.

רובינסון יליד אטלנטה, הוא תוצר של שני שורשים עמוקים. כנוצרי מאמין שר תמיד במקהלת הכנסייה. הוא עדיין שר שירי דת ושירי אמונה וספיריצ'ואלס והוא שר אותם במידת שכנוע ודבקות שרק גורמים להאמין לו יותר. "תמיד היה בסביבה מישהו שאמר אתה לא מתאים למקהלת הכנסייה אתה צריך להיות זמר אופרה", הוא מספר בראיונות בטלוויזיה.

והיה גם הפוטבול האמריקאי. רובינסון היה שחקן מצטיין באחד מבתי הספר הבולטים בתחום (ה-citadel). נחישות, הגינות דבקות במשימה, יכולת "לחטוף" ו"להחטיף" ותחרותיות הוא למד במגרש. כשהחליט להפוך לזמר מקצועי, הסתער באותה נחישות ואמביציה על המקצוע הנבחר. הוא הבין שיש לו קול מיוחד אבל הבין גם עד כמה קשה היא הדרך. מכון האופרה שבאוניברסיטת בוסטון ותכנית המצוינות של המטרופוליטן בניו יורק סיפקו את הידע, את המוטיבציה הביא מהבית.

הוא מזוהה כיום כאחד הקולות האמריקאים המופלאים. הוא שר רפרטואר אופראי ואחר על כל הבמות החשובות בארצות הברית ובקרוב תתקיים הבכורה האירופית שלו בתיאטרון הלה-סקאלה.