ריאיון לאופוס / פרופ׳ עודד זהבי

צילום: Ramsey Spencer

המלחין, המבקר והמנהל האמנותי של ״חג המוסיקה הישראלית״ בחשבון נפש.

"חג המוסיקה הישראלית" מתקיים זו השנה ה-22 בהפקת "המכון הישראלי למוסיקה", המופעים והקונצרטים יתקיימו השנה בזכרון יעקב, בבאר שבע, בתל אביב, בחיפה ובירושלים.

כמנהל האמנותי של "חג המוסיקה הישראלית", מהם ההישגים האמנותיים המשמעותיים ביותר של הפסטיבל הקרוב ובאיזו מציאות כלכלית-ארגונית אתה פועל כיום?

"אני רוצה להאמין שההישגים הגדולים שלנו בפסטיבל הקרוב הם בשלושה תחומים: הראשון, שילובים-פריצת גבולות בהגדרה של מוסיקה ישראלית איכותית. לצד יצירות שהן מלב ליבו של הז'אנר (מאת אבידום, ליף, צ'רנובין, סרוסי ואחרים) יהיו לנו בפסטיבל הופעות של מתופף-העל זהר פרסקו (עם תייסיר וסירין אליאס), של להקת "אקוט", של גלעד ועקנין ושל מקהלת הפייטנים הצעירים מקונסרבטוריון נתיבות. התחום השני נוגע להזמנה ולביצוע של יצירות חדשות ובכורות בפסטיבל. בעז בן משה, איילה אשרוב, אלכס ווסרמן, יאיר קלרטג, שרה שהם, נעמה זפרן, נעה הרן, נעמה זיסר - חלק מהיוצרות ומהיוצרים שחיברו יצירות שיושמעו לראשונה בפסטיבל הזה. תחום שלישי שאני רואה בו הצלחה הוא תחום היצירה הבימתית. אופרה חדשה בבימוי מלא של אנסמבל "מודליוס" (איתן שטיינברג ואתי בן זקן הם היוצרים) תבוצע במוזיאון תל אביב (אולם אסיה ב-4.10 בשעה 14:00) ובבאר שבע תועלה ב-3.10 בשעה 17:00 בביצוע מחודש האופרה הקאמרית קומית-נוקבת "בעיות מילוליות" מאת אורי עגנון (בימוי אילאיל לב-כנען).

חשוב לי להדגיש שהפסטיבל השנה היה מורכב להפקה. מפיק חדש נכנס לתמונה (בנדה הפקות עם המנהל האדמיניסטרטיבי איתן פאר) והקיפאון שנכפה על משרדי הממשלה בתקופת ממשלת המעבר לא הקל. מצאנו לשמחתנו הרבה מאד נכונות ללכת לקראתנו מצד המבצעים שנרתמו לעשייה למרות הקושי."

האם יש סיבה לאדם מן השורה להגיע לפסטיבל השנה?

"בוודאי. כל מי שמסוקרן להכיר ולשמוע צלילים של יוצרים מקומיים, כאלה שהמוסיקה שלהם נובעת מהנעשה פה, כאלה שמבטאים קול צלול, ישראלי, צעיר וותיק, כל זה בביצועים נהדרים (ובחינם) הוא קהל היעד שלנו. הקונצרטים אינם ארוכים (!) ועשינו כמיטב יכולתנו להבטיח רמת ביצוע ורמה גבוהה של קומפוזיציות. אני לא בטוח שאפילו חייבים ׳להבין׳ הכל. בואו לשמוע. והיה ותגלו עניין-נפלא. יש המון דרכים להעמיק, להכיר את המלחינים ואת היצירות ולהיות חלק אמיתי בעשייה הישראלית."

צילום: Ramsey Spencer

צילום: Ramsey Spencer

התבטאת בעבר כמי ש׳חוויית המשתמש׳ בקונצרטים קרובה לליבו. כיצד החוויה תבוא לידי ביטוי בפסטיבל הקרוב?

"נדרשנו להרבה יצירתיות. ויש לי תשובה קצת מפתיעה לשאלה הזו. בגלל קשיי תקציב אנחנו מוגבלים לאולמות ולהתארגנות קונסרבטיבית באופן יחסי (בשנים הבאות אני מקווה להפתיע מאד גם בגיזרה הזו) אבל השתדלנו להשקיע מאד ביחס שנותן הפסטיבל למבצעים שלו. אנחנו מאמינים שמי שיהיה מרוצה עד רגע ההגעה לבמה יהיה מסוגל להעניק גם חוויה נהדרת למאזינים. הכח שלנו מועבר למעשה דרך המבצעים. מצד הקהל והיחס לקהל-הקונצרטים יהיו קצרים. יהיה בהם גיוון אמיתי. לרשות המתעניינים תעמוד תכניה אינפורמטיבית עם מידע רלוונטי והמבצעים טובים ומיוחדים."

המבקר נורמן לברכט הרכיב לאחרונה רשימה של "20 היצירות הטובות במאה ה-21" וכלל את קונצ'רטו שלך לחליל בתוכה. מי מיצירותיך היא המשמעותית ביותר בעיניך?

"אלוהים ישמרנו מהשאלה הזו. הצלחתי להמנע משאלות ה׳את מי אתה אוהב יותר׳ כל חיי. הנה כמה קלישאות שלא מייצגות את דעתי בנידון:

1. היצירה הכי טובה שלי היא זו שעוד לא נכתבה.
2. אין לי כח להקשיב ליצירות שלי יותר מדי ואני עדיין לא עוסק בסיכומים.
3. מה אני מטורף להתווכח עם לברכט?"

מהם ההישגים האמנותיים אותם אתה חותר להשיג בשנים הקרובות כמלחין וכמוזיקאי?

"שאלה טובה. יש לי הרבה פרוייקטים "בקנה" אני בהחלט מתכוון להוציא לפועל יצירה דרמטית (בין אם כאופרה או במדיום בימתי אחר) שעוסקת בהלם קרב, הצלחתה המקווה של היצירה הזו תביא אני מניח ליצירות נוספות שתעסוקנה בכאן ובעכשיו שלנו. אני רואה את עצמי כמלחין ישראלי וכמי שיכול לרתום את הנסיון שלו לטובת אמירה מקומית איכותית."

צילום: Ramsey Spencer

צילום: Ramsey Spencer

תעשיית המוסיקה הקלאסית סובלת בתקופה האחרונה מתהליכים שהשפעתם שלילית. באיזו מדיניות כדאי לנקוט בשביל לשנות את המציאות בטווח הארוך?

"המפתח לדעתי הוא באומץ להגדיר מחדש את המפה של חיי המוסיקה. דרך אפשרית אחת היא להיפטר מהמחשבה ה׳גאוגרפית לוקאלית׳, במקומה הייתי מציע איפיונים רפרטואריים לתזמורות השונות: זו מתמחה במוסיקה של המאה ה-18, זו במוסיקה של המאה ה-20 וה-21, זו מבצעת היטב אופרטות של גילברט וסאליבן וזו מצטיינת בברליוז, מוצרט, מהלר וברוקנר. באופן כזה יתכן ואפשר יהיה להגדיר צרכי מבצעים מובהקים יותר, ליצור דגשים תיקצוביים מדוייקים, לארגן אולי מאגר נגנים שיוכל (אם ירצה) לנגן ביותר מגוף אחד, להפוך חלק מהגופים לאטקרטיביים כגופים שעוסקים בפדגוגיה ("תזמורת הקלטות ליצירות סטודנטים") או בהקלטות של פסי קול, או תזמורות שיהיה להן קל יותר לסייר, או תזמורות שיהיו בית להרכבים קאמריים, תזמורות או גופי ביצוע שיקבלו חסויות מקומיות (למה "מעדני הטלה" יכולים לתמוך בקבוצת כדורגל ולא בתזמורת קאמרית?). חשיבה מחודשת, היא המפתח."