ריאיון לאופוס / דניל טריפונוב

הפסנתרן דניל טריפונוב. צילום: Dario Acosta

מהו תרגול אמוציונלי, איך מפתחים רגישות קיצונית ומדוע הוא כל כך אוהב את תל אביב. הפסנתרן דניל טריפונוב, זוכה תחרות רובינשטיין בן ה-24, בראיון חג מיוחד ל"אופוס" לקראת שובו להיכל התרבות.

"יש לו הכל, ויותר. יש בנגינתו רגישות גבוהה מאוד וגם מרכיב דמוני. מעולם לא שמעתי משהו כזה", כך תיארה הפסנתרנית מרתה ארחריץ' את נגינתו של הפסנתרן הרוסי הצעיר דניל טריפונוב. טריפונוב, שניצח בסערה בתחרות רובינשטיין ב-2011 ונבחר גם ל"חביב הקהל", קטף את אותו הפרס כחודש מאוחר יותר בתחרות צ'ייקובסקי במוסקבה. הוא נחשב לאחד הפסנתרנים האהובים של זמננו ומנגן בכ-100 קונצרטים בשנה באולמות החשובים ועם התזמורות החשובות ביותר.

בימים אלה, טריפונוב בן ה-24, חזר להופיע שוב בסדרת קונצרטים עם הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של הכנר-מנצח יצחק פרלמן, שמלווה אותו בנגינת הקונצ'רטו מס' 2 לפסנתר של שופן. טריפונוב קיבל אותנו לחדרו בצניעות האופיינית לו, וניכר שאינו מושפע מהמאמצים היח"צניים הכבירים שמושקעים בכוכב בסדר הגודל שלו. להיפך, הוא נרתע מהתנהגות "שיווקית" מכל סוג שהיא, ועונה בכנות ובהתלהבות נערית.

ידוע ששני המורים שלך לפסנתר הושפעו במידה רבה מהפסנתרן והפדגוג הרוסי היינריך נויהאוז (מורו של סביאטוסלב ריכטר). מיהו הפסנתרן שהשפיע על נגינתך יותר מכל?

"בעת לימודי, הפסנתרן שלו הקשבתי יותר מכל היה ולדימיר סופרוניצקי. הוא היה ככל הנראה הפסנתרן הבולט ביותר בנגינת יצירותיו של סקריאבין (מלחין שאליו אני קרוב מאוד), והקליט גם ביצועים נפלאים ליצירות של שופן, שומאן ושוברט. היתה לו ראייה מאוד ייחודית ואינדיבידואלית של אותן יצירות. בזכות כתביו, הוא גם אחד האנשים המעניינים ביותר בקרב הפסנתרנים של המאה ה-20."

באחד הראיונות אתך דיברת על כך שעל מבצע "לתרגל אימון אמוציונאלי", בנוסף לאימון השגרתי. במה מדובר?

"אחד הדברים החשובים ביותר מבחינה פסיכולוגית ומנטלית עבור מבצע הוא היכולת להתרכז באופן מוחלט במה שהוא עושה, לנקות את ראשו ממחשבות מיותרות ולהתנתק. זה לא תמיד אפשרי, אך זאת המטרה. לא הגיוני לצפות שמשהו כזה יקרה בקונצרט, אם אינו קורה בחדר האימונים. אימונים על ריכוז מהסוג הזה, כמוהם כאימונים טכניים על שרירים - ככל שתרבה לעשות זאת, כך זה יתפתח. בשביל להרגיש בטוח על הבמה אני גם נוהג לחזור על היצירה בראשי פעמים רבות, ובכל פעם עם שינוי קטן - בשביל לא להשתעמם מהתרגול."

אילו עצות יש לך לפסנתרנים בנוגע לשגרת התרגולים היומית שלהם?

"אני חושב שחשוב ביותר לתרגל קטעים שהם רגישים מלכתחילה - ברגישות קיצונית עוד יותר - ובכל יום לנסות ולהגיע רחוק יותר בעניין של דקויות וניואנסים. אני מרגיש שזהו מרכיב שחשוב ביותר להכניס לתרגול היומי. הייתי מתרגל זאת בלי סוף עם מורי. כמו כן, אני לא רואה שום טעם בתרגול טכני לפני שיש לך בראש קונספציה ברורה בקשר למה שאתה מבקש להשיג מבחינת פרשנות, ובעיקר מבחינת צליל. אימון טכני שזו לא נקודת המוצא שלו, לא שווה הרבה בעיניי."

דיברת על כך שעיסוק באמנויות אחרות מאותה תקופה חשוב מאוד בעת לימוד יצירה מוסיקלית.

"מלבד הקלישאה הברורה שלפיה 'צריך ללמוד את הרקע', אני חושב שאנחנו מושפעים מהסביבה שאנו חיים בה - מארועים היסטוריים ובעיקר מהתרבות שאנחנו צורכים. לדעתי, יצירותיו של מלחין הן לא רק ביטוי לקולו הפנימי, אלא גם הטמעה של רעיונות אחרים שקרובים ללבו, ואותם רעיונות יכולים לבוא מתוך האמנות, הספרות או המוסיקה של מלחינים אחרים. לא חסרות דוגמאות, כמו למשל השפעתו של ניטשה על ריכארד שטראוס (שהביאה אותו לכתוב את היצירה 'כה אמר זרתוסטרא'), אך לא רק."

אגב מלחינים, אתה פעיל בעצמך כמלחין. האם יש יצירה מסוימת שעליה אתה עובד כרגע?

"אני עובד עכשיו על קונצ'רטו לפסנתר, כינור ותזמורת קאמרית. ולא מזמן ניגנתי בבכורה בקליבלנד את הקונצ'רטו שלי לפסנתר ולתזמורת. זה כל הזמן התארך עוד ועוד, מכיוון שלקח לי נצח לסיים את התזמור של היצירה - תהליך לא פשוט".

איך אתה מגדיר את יחסיך עם הפילהרמונית הישראלית?

"בפעם הראשונה ששיתפתי אתם פעולה ניגנו את הקונצ'רטו מס' 1 של שופן, בגמר תחרות רובינשטיין. זה היה מאוד מיוחד, כי יש לתזמורת הזאת ידע גדול באשר לאופן שבו צריך לנגן את שופן, ובעיקר במובן של רגישות - שזה פרט חשוב מאוד כאשר מנגנים את הקונצ'רטי שלו. מאז שיתפתי אתם פעולה כמה פעמים, ואני תמיד מאושר מהחום שבו אני מתקבל אצלם. אולי לא רק אצלם, אלא בישראל באופן כללי".

צפו בטריפונוב בקטע מתוך הקונצ'רטו מס' 1 של שופן, משלב הגמר של תחרות רובינשטיין בתל אביב: