היצירות שנבחרו לייצג את האנושות במפגש בין-כוכבי

המנצח אוטו קלמפרר בצילום מאנגליה, 1961. קרדיט: אימג'בנק/gettyimages

תקליטורים ועליהם מוזיקה קלאסית צורפו לגשושיות שנשלחו לחלל החיצון, למקרה שאלה ייפלו בידי ציביליזציה של חוצנים. מי הם המלחינים שנבחרו לייצג את המין האנושי?

אילו היו מבקשים מכם לבחור שבע יצירות קלאסיות, שמציגות בצורה הטובה ביותר את המוזיקה הקלאסית, באילו יצירות הייתם בוחרים? ומה אם הייתם נדרשים לבחור שבע יצירות למשימת ייצוג המין האנושי כולו, בהיכרות הראשונית עם יצורים מן החלל החיצון? השאלה ההיפוטתית הזו העסיקה את עובדי סוכנות החלל האמריקאית, לפני ששיגרו אל מחוץ למערכת השמש שתי גשושיות שנושאות תקליטורים ועליהם יצירות מאת מוצארט, סטרווינסקי ועוד.

צילום: אימג'בנק/gettyimages

מדען בנאס"א מציג את אחד מתקליטי הזהב, כשהוא מוכן להרכבה על הגשושית וויאג'ר, 1977.

קרל סאגאגן, אסטרונום יהודי-אמריקאי שליווה את עבודת נאס"א, האמין בדבקות בקיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ. הוא טען שעל אף שאין לנו שום הוכחה לקיום ציוויליזציה מחוץ לכוכב שלנו, יהיה זה מפליא מאד אם יתגלה שלא מתקיימת אינטיליגנציה בשום כוכב אחר. לכן, כשהוחלט לשלוח בשנת 1977 שתי גשושיות שיחקרו את מערכת השמש, הוא חשב שיש לצרף אליהן תקליטורים שנושאים מוזיקה ומידע אודות המין האנושי וכדור הארץ. עד היום התקליטורים הדיפלומטיים הללו מתרחקים מהכוכב שלנו אל עבר הלא-נודע, והגשושיות שנושאות אותם, וויאג'ר 1 ו-2, עדיין משדרות אותות אל מרכז הבקרה של נאס"א.

שתי הגשושיות נשלחו במטרה לצלם ולאסוף נתונים אודות כוכבי הלכת צדק ושבתאי, לוויניהם וטבעותיהם. למרות שמשימתן הושלמה, המשיכו הגשושיות במסע אל קצה מערכת השמש. נכון להיום, המרחק של וויאג'ר 1 מכדור הארץ עומד על 19,358,245,200 קילומטרים (זה הוא, בערך, 2.1 מיליון פעמים המרחק בין ירושלים לניו-יורק). בכך היא, והתקליטור שעליה, הם למעשה העצמים מעשה ידי-אדם שנמצאים במרחק הרב ביותר מכדור הארץ. בחודש שעבר העריכו בנאס"א שוויאג'ר 1 הגיעה, לראשונה בהיסטוריה של חקר החלל, לאיזור שמוגדר כמחוץ למערכת השמש (ההליופאוזה). אחותה התאומה, וויאג'ר 2, הגיעה למרחק של 15,826,042,600 ק"מ מהכוכב שלנו.

עטיפת זהב לתקליט שהוצמד לגשושית החלל וויאג'ר

עטיפת התקליטור, ועליה חרוטים הסברים, צמודה לגשושית החלל וויאג'ר. צילום: נאס"א, אימג'בנק/Gettyimages

התקליטורים נעשו מזהב, והם הוצמדו לגשושיות בתוך עטיפות שנעשו מזהב גם הן. על העטיפות נחרט מידע בסיסי אודות כדור הארץ והוראות לבניית פטיפון, ואף צורפו אליהן מחטים של פטיפון על מנת שביום מין הימים, אם יצור מחוץ לכדור הארץ יראה את התקליט, הוא יוכל לפענח מי שלח אותו וכיצד אפשר לנגן את הצלילים שעליו. כיוון שיחלפו עשרות אלפי שנים לפני שתגיע וויאג'ר 1 למערכת כוכב אחרת, התקליט מהווה מחווה סמלית של המין האנושי יותר מאשר ניסיון בעל סיכוי משמעותי ליצירת קשר.

על התקליט עצמו, שנקרא The Sounds of Earth, הוקלטו צלילים של הטבע, מילות ברכה בשפות שונות (בהם גם המילה "שלום" בעברית). הוועדה שבחרה את תוכן התקליט, בראשות סאגאן, צירפה אליו גם כ-90 דקות של מוזיקה, מתוכה מוזיקה קלאסית רבה. ואלו הם הביצועים של היצירות הקלאסיות שנבחרו כמייצגים את המין האנושי:

גבוט ורונדו, מתוך הפרטיטה מספר 3 במי מז'ור לכינור מאת באך, בביצוע ארתור גרומיו

הפרק הראשון מתוך הקונצ'רטו הברנדנבורגי מס' 2 בפה מז'ור מאת באך, בביצוע Munich Bach Orchestra בניצוח קארל ריכטר

פרלוד ופוגה מס' 1 בדו מזו'ר, מתוך הפסנתר המושווה - ספר שני, מאת באך, בביצוע גלן גולד.

האריה של מלכת הלילה מתוך האופרה "חליל הקסם" מאת מוצארט, בביצוע אדה מוסר (סופרן) והאופרה הבווארית הממלכתית בניצוחו של וולפגנג סווליש

"ריקוד הקורבן" מתוך היצירה "פולחן האביב" מאת סטרווינסקי, בביצוע Columbia Symphony Orchestra בניצוחו של המלחין עצמו.

קווטינה, מתוך רביעיית מיתרים מס' 13 בסי במול, אופוס 130 מאת בטהובן, בביצוע Budapest String Quartet

פרק ראשון מתוך הסימפוניה החמישית מאת בטהובן, בביצוע תזמורת פלהרמוניה, עם המנצח אוטו קלמפרר.