ביקורת / "שארלוט" אופרה מאת ז'ול מסנה

זמרת המצו-סופרן מאיה לחיאני. צילום: יח"צ\האופרה הישראלית

"ורתר" מאת מסנה באופרה הישראלית. מנצח: אלאן גוינגאל. במאי: פול אמיל. המשכן לאמנויות הבמה, 12.11.

נקודת הפתיחה לצפיה ב"יסורי ורתר הצעיר" מאת מסנה באירוע הפתיחה החגיגי של עונת האופרה הישראלית, לא היתה קלה. מה לנו סיפור אהבתו של ורתר המשורר המיוסר לשארלוט היתומה החסודה כאשר בחוץ משוגרים מטחי טילים ונפגעים אמיתיים ממלאים את בתי החולים? עד כמה אפשר להתפנות למוסיקה האפקטיבית של מסנה כאשר הדעת טרודה באירועי היום והאם בכלל "מותר" ליהנות בשעות שבהם רועמים התותחים מתוצרי המוזות. מאחר ובחרתי לנכוח אתמול בערב דווקא באולם האופרה בתל אביב, אני מניח שהדיון התיאורטי בסוגיה הזו חשוב ככל שיהיה יתקיים בפורום אחר.

ולהפקה עצמה: על הבמה היפהפיה שעיצב בנואה דוגרדין והאיר ברוב כשרון פאטריק מאווס הופיעו תחת ידיו האמונות של הבמאי פול אמיל פורני שני סוגים של מבצעים. הסוג הראשון כולל אחדים מהזמרים שלוהקו לתפקידים השונים, לחלקם היה קול שלא היה גדול מספיק ולחלקם קול שלא היה יפה מספיק. התעלה מעל כולם הו יון צ'ונג ששר את התפקיד הראשי של ורטר. לטעמי, קולו לא היה גדול מספיק או יפה במיוחד ושירתו לא היתה נקיה מספיק או משכנעת במוסיקליות שלה, קשה היה לי מאד ליהנות מ"ורתר" כאשר אין ודאות שקולו של הסולן בתפקיד הראשי יישמע מעל תפקיד התזמורת, או שניתן יהיה ליהנות מאותם שיאים מוסיקליים שהפקיד בידיו מסנה. הקבוצה השניה מונה את זמרת המצו סופרן מאיה לחיאני שהיתה פשוט נהדרת. הקול החם, הויבראטו המדוד, האינטונציה, המחוות הקוליות הדרמטיות, המנעד הדינאמי של קולה, הגמישות הריתמית שהפגינה והדיקציה המשובחת שלה הפכו את הרגעים שבהם נכחה על הבמה למיוחדים במינם. למעשה, בביצוע שכזה, הפך המוקד הרגשי של היצירה (בין אם המלחין התכוון לכך או לא) למאבק הפנימי שחווה שארלוט. לחיאני הצליחה לשכנע בעיקר בתחילת המערכה השלישית ובמהלך המערכה הרביעית ששארלוט אכן נקרעת בין אהבתה לורתר לנאמנותה למוסד הנישואין. איכות הביצוע של לחיאני היא מבחינתי סיבה ראויה להמליץ על צפיה והאזנה להפקה הזו.

מסנה היה מתזמר מצויין, והבין היטב את התפקיד הכח והיכולת של התזמורת להעביר התרחשויות דרמטיות. הניצוח של אלאן גוינגאל היה מצויין וניכרה הקפדה על פרטים ועל טמפי נכונים וזורמים. בהפקה הזו בלטה מאד לטובה סקצית הקרנות של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, גם נגן הסקסופון נגנית הנבל ונגני כלי ההקשה היטיבו לנגן. חבל היה לי שכמה מקטעי הסולו של הכינור נשמעו חריפים מדי ושדווקא בקבוצת הכינור הראשון נשמעו כמה איזורים לא נקיים בתחילת המערכה השלישית. מקהלת "צעירי מורן" היתה נהדרת.

שתי מחשבות בתפזורת

בין המערכה הראשונה והשניה ישנה הפסקה קצרה לצורך שינוי תפאורה. מעולם לא שמעתי נהמה רועשת כזו של הקהל בהפסקה שבין מערכות. נדמה היה שנהר גועש עובר בבית האופרה. אני חייב לומר שעם הרמת המסך הרעש הזה נפסק.

אני הולך לקונצרטים למעלה מחמישים שנה ומעולם לא ניסיתי "להתפלח" לקונצרט או לשבת במקום שלא יועד לי. בסוף ההפסקה ביקשתי לחזור למקומי כאשר נעצרתי (במגע פיזי חטוף) על ידי סדרן/ית שביקשו לראות את כרטיס הכניסה שלי. הייתי כבר באולמות "קשוחים" בארץ ובעולם, אין מצב שבו מישהו יגע בי או ינסה לחסום את דרכי כאשר אני חוזר למקומי לאחר ההפסקה. זו לא הפעם הראשונה שסדרני בית האופרה הזה מתנהגים בצורה חשדנית ולא אדיבה שלא לצורך.