יש דוגמה (עמ )643 על פסק דין על מערכת החינוך ששחורים ולבנים למדו בנפרד בבתי הספר. בהתחלה יש קורבן או ניזוק, מישהו שחווה פגיעה אבל הוא בהתחלה
לא קולט שהוא חווה חוויה פוגעת. כדי שיתחיל קונפליקט צריך שיהיה מודעות של האחד שהוא עבר חוויה מזיקה. הם הלכו לבית משפט להתלונן אבל הממשלה אמרה להם זה אומנם נפרד אבל שווה. השחורים אמרו שזה לא חוקתי (לא מה שמופע בחוקה,) זה לא מתיישב עם השוויון שכתוב עליו בחוקה ובאמת בית המשפט
פסק שזה לא חוקתי ומאז הופסקה ההפרדה. משפט מאוד חשוב בהיסטוריה.
NAMING – שיום (לתת לזה שם.) מעבר ממצב של UNPIE למצב של .PIE מעבר של הצד הפגוע להכרה בכך
שהחוויה שעבר הינה מזיקה ופוגעת. -UNPIE מצב שאתה לא מודע לזה שעברת חוויה פוגעת.
–Blaiming האשמה. ייחוס הפגיעה למי שאחראי לה. הפניית אצבע מאשימה כלפי הפוגע עוד לא מוציאים את זה החוצה אלא מבינים מי הגורם הפוגע. זה כמו חצ'קון- בסופו של דבר זה יתפוצץ. אם רוצים לחיות
בחברה בריאה צריך לפוצץ את הדברים החוצה.
–Claiming טיעון. הפניית התלונה בצורה חיצונית כלפי האחראי לפגיעה (החלק הגלוי.) השלב הכי קשה זה
לצאת עם זה החוצה פסיכולוגית.
עפ"י המאמר, מעט מידי קונפליקטים עוברים את כל התהליך ועולים מעל פני השטח. חשוב שקונפליקטים
יקבלו ביטוי חיצוני, על מנת שיזכו לטיפול. דוגמת השייטת.
בו, נחשפים מנגנונים הקודמים
נקודה מרכזית במאמר: מהלך הקונפליקט הוא דינמי, מעצם
להתפתחותו. הם רוצים להציף סכסוכים מעל פני השטח. דווקא קונפליקט שיצא הוא חצ'קון שפוצץ וטופל. ואם
זה לא מטופל אז מתחילות להיות אוכלוסיות פגועות וזה פוגע בחברה בריאה.
האידיאולוגיה משתנה וברגע שהאידיאולוגיה משתנה אדם עובר מה UNPIE לPIE ולכן אידיאולוגיה היא מאוד חשובה. חשוב להעלות מודעות של אפליות וכאלה. אפשר לחוקק מוסריות. אחרי פסק הדין הזה כל ילד שחור התחיל להבין את הזכויות שלו ולהיות מודע לזה שהוא פגוע ואז לראות מי האשם ולפנות לגורם הפוגע, כל
Naming, Blaiming, Clamingה של התהליך
דוגמה נוספת היא לחרם צרכנים, כאשר יש התאגדות אז יודעים שיש חרם. הרבה פעמים המערך המשפטי הוא דרך טובה לשינוי אידיאולוגיה בחברה. אחרי פסקי דין שקובעים משהו הוא
חוקי\לא חוקי. כמו נשים בקורס הטייס אחרי פסק הדין של אליס.
שיעור 3
20.11.19
דיבור על המאמר הראשון: עמוד ,631 לדעת את שמות החוקרים: פסטיבר אבל וסאראט. יכולה להיות כשאלה
במבחן!
בניגוד לתפיסה הקלאסית שאומרת שיש יותר מידי סכסוכים הם טוענים הפוך- שיש פחות מידי סכסוכים. מה הכוונה: הכותבים טוענים שעד היום בסוציולוגיה של המשפט חוקרים אמרו שיש המון סכסוכים. האג'נדה הזאת היא זאת שעיצבה את הדרך לאיך שסכסוכים מתוארים. מה עושים מוסדות: הם הופכים את הסכסוכים למשהו שטוח, לתיעוד של מקרים. הם בודקים את ההקשרים הכלכליים, הסטטיסטים והמשפטיים והכל הופך לדברים בהקשרים יותר משפטיים אבל הקונפליקטים הם לא כל המקרה. בואו נבדוק את התהליכים שקורים מתחת לפני השטח שבאו לפני הסכסוך וגרמו לו לפרוץ. ברגע שמגיעים למודעות (ל)pie- אז אפשר לעבור לשלב
של ה.Blaing- אם בשלב הזה רואים שמדובר בפסיכופט אז כדאי ללכת ישר לבית משפט או למקום שנותן לנו
הכרעה.
רוב הסכסוכים הם בכלל לא רישום קר, הקונפליקט בכלל נמצא בתודעה או האי תודעה של המסוכסכים. איך
קונפליקטים בכלל נולדים ומתפתחים- אי אפשר לשכוח מזה אם רוצים להבין איך הם נוצרים ואיך לפתור אותם. הדרך שבה חוויות נהפכות לתלונות. ברגע שיש סכסוך זה יכול ללכת לכל מיני מקומות. יש כל מיני שבילים בהם
הסכסוך יכול לצעוד ומגיעים לסוג של הבנה חדשה לגבי כל המהות של הסכסוך.
633עמ' באמצע: רוב הסכסוך נמצא בתודעה (או באי תודעה) של הצדדים. צריך להבין איך קונפליקטים בכלל נוצרים. אתה צריך להבין את מה שקרה מתחת לפני השטח . הדרך שבה חוויות נהפכות לתלונה ומשם לסכסוכים
מובילים לקונפליקט. בסופו של דבר אנחנו מגיעים להבנה לגבי כל המהות של הסכסוך.
בכדי שסכסוכים יצצו ופעולת תיקון תתבצע חייבת להיות קודם חוויה בלתי נתפסת שתהפוך בהמשך לנתפסת
(מעבר ממצב של UNPIE למצב של .)PIE אחרת אין לך מודעות ולא תבין את מה שקרה.
כדי שקודם בכלל יצוץ משהו חייבים לתפוס את החוויה הנתפסת כמזיקה. חייבים לדעת שהם חולים, אחרת אין
לך מודעות, אין מידע.
דומה למשל המערה של אפלטון. אנשים מקובעים בסרטים גם אם הם שקריים, גם כאשר מראים להם את המציאות. זה מאוד מאיים עליהם והם מוכנים להרוג אותך ולא להאמין באמת. אנחנו משכנעים את עצמנו שזה
אמיתי. חוסר מודעות לזה שאתה נמצא בחוויה מזיקה.
למשל המחאה האתיופית: יש תהליכים שלמים שגורמים לnaming להתפתח ולקרות, ישנו קש ששבר את גב הגמל. יש אוכלוסייה שאומרת דיי נמאס לנו להיות אוכלוסייה מופלה. -Blaing אנחנו קולטים מי עומד מולנו (המשטרה, קולטים מי זה שפוגע בהם, עדיין לא יוצא החוצה.) -Claing יוצאים עם זה החוצה, השלב בו אומרים "אני דורש זכויות" "אני דורש להפסיק להיות מופלה" "אני דורש לקבל יחס הגון." יוצא עם הדרישה שלך החוצה
לעולם. עצם זה שאומרים דיי עד כאן.
יש אנשים שהופכים להיות פסיכופטים (לפעמים כטראומה בילדות-) אנשים שיש להם אפס אכפתיות לזולת. הפסיכופט יכול להיראות נחמד כהצגה חברתית אבל בפועל הוא לא סופר את הקרובים אליו ממטר. אי אפשר להתגשר עם פסיכופטים. ברבדים עמוקים הוא לא רואה אף אחד ממטר. אפשר לקרוא את ה"הזר" של אלברט
קמי. יש מצבים בהם צריך פתרון הכרעתי. אדם אנושי מסמל אמפתיה, זה מה שהופך אדם לאדם.
כל תהליך חברתי של שינוי עובר דרך שלושת השלבים: claing blaing, naming, .
דוגמה לשאלה במבחן: מהו שלב ה.Naing
תשובה: נקרא שיום. המעבר בין unpie ל.pie- השלב הראשון במאמר שמתארים פסטיבר אבנט וסארט לגבי
איך מתפתחים ונולדים קונפליקטים, המעבר מחוויה מזיקה בלתי נתפסת לחוויה מזיקה נתפסת.