היתרונות של בית הדין לעבודה

 

1. אם נשווה את התהליך בבית הדין לעבודה או בבימ"ש אזרחי אז בבית דין לעבודה

החוקים פחות נוקשים והגישה היא הרבה יותר פייסנית. 2. ההתדיינות בבית הדין לעבודה יותר זולה, המטרה היא להוזיל את המחירים. בביהמ"ש האזרחי האגרה היא 2.5 אחוז מכלל התביעה. בבית הדין לעבודה: על נושאים מסוימים

כמו שכר, האגרה היא כמה עשרות שקלים בלבד. בדברים אחרים, לא נשלם אגרה מלאה

אלא 2 אחוז בלבד.

3. במקרים מסוימים לא חייבים לקחת עורך דין בבית דין לעבודה. 4. התמחות של שופטים בתחום של יחסי העבודה. בגלל שהנושא הזה הוא כ"כ מורכב שיש בו הסכמים קיבוציים וזה נושא שמתפתח עם הזמן צריכים שופטים ספציפיים שעוסקים

אך ורק בנושאי העבודה.

 

לפני שהקימו את בית הדין לעבודה, המעסיקים היו נגד ההקמה. בבתי הדין לעבודה ישנו הרכב

שבו השופטים הם נציגים של כל צד. ההסתדרות התנגדה לכך, זה מוריד לה מהכוח, עד עכשיו היא הייתה פותרת בעיות ועכשיו הוציאו להם את הכוח ליישב סכסוכים והם התעקשו למנוע זאת. הדרך היחידה להתפשרות הייתה שנציג מטעם העובדים יהיה חלק מהשופטים). שופט, נציג עובדים, נציג מעבידים(

המשפט הקיבוצי החל להתפתח בעקבות הקמת ביד הדין לעבודה. התחילו לקבוע תקדימים גם

במישור הקיבוצי. נורמות קיבוציות – מ1969 ועד היום. או נורמטיביות קיבוצית.

בית הדין הארצי לעבודה, המשמש לערעורים ושם יושבים שופטים מאוד בכירים ומילתם צריכה

להיות מילתם האחרונה. יש חוק שנקרא חוק בתי המשפט הוא מדבר על החובות של בג"צ:

כשמוגש בג"צ נגד בית הדין הארצי לעבודה, הוא צריך להחליט האם זו בקשה שניתן לדון בה,

האם היא חשובה מספיק. ישנה מתיחות בין בג"צ לבית הדין הארצי לעבודה.

החקיקה היחידה שמדברת היא פקודת הנזיקין.

כיצד מגדירים מיהו עובד:

אין חקיקה במדינת ישראל שמגדירה מהו עובד.

 

פקודה זו עוסקת באנשים שנפצעו בעבודה והיא עוסקת במהו עובד ומהו מעביד. ישנו מבחן שהפסיקה יצרה שיכריע את הסטאטוס שלך, יש לבחון את הנסיבות, מה קרה בשטח

ופועל.

מבחנים עיקריים:

1.   מבחן המהות והפיקוח – עוד לפני פקודת הנזיקין, הווא קיים כדי לקבוע האם במצב

מסוים יוגדרו יחסי עובד מעביד. הכוונה שאפשר לזהות יחסי עובד מעביד, שאותו אדם נתון למהותו של אדם אחר ומפקח על העבודה שלך. זה מתאים יותר לעובדים התעשייתיים. מערכת

היחסים היא של שליטה. מישהו מכתיב ומישהו עושה את העבודה. זה מבחן ישן בתחום

הנזיקין. כל עוד כל הצדדים מסכימים על הסטאטוס שלהם אף אחד לא מתערב אך כאשר אחד

הצדדים משנה את דעתו ביהמ"ש מתערב. מבחן זה קיבל ביטוי בפסיקה שלנו.

בכל חוקי העבודה אין חוק שמגדיר מיהו עובד. אם אין בחקיקה, פסקי הדין ישלימו את זה.

אם יש הסכמה בין הצדדים למה יש צורך בפסקי הדין?

המבחן הוא מבחן מהותי – מסתכלים על יחסי העבודה בפועל.

בשנת 1971 – היה מקרה שהיו צריכים להחליט האם המבחן מספק או האם צריך מבחן אחר.

 

פסק דין בירגר – בעיריית נתניה היה גובה. הגובים התחלקו לשניים: גובי פנים וגובי חוץ. גובי

פנים היו גובים מתושבי נתניה וגובי חוץ היו גובים מאנשים. היה מכתב מראש העירייה שבירגר משמש גובה של העירייה ובו נאמר שהוא לא יחשב כעובד עירייה ולא ייהנה מהזכויות . גובה החוץ גבו והם קיבלו אחוזים לפי ההצלחה. אסור היה לתת הנחה לחייבים. גובי הפנים שהיו עובדים לכל דבר היו חייבים להתייצב לעבודה בשעה קבועה להחתים כרטיס, לגובי החוץ לא הייתה שעה קבועה. בימים שלא היו בסיורים מחוץ לנתניה הם היו מגיעים לעירייה. לבירגר היה שולחן בעירייה. כל ההנחיות לגבי הגבייה קיבל ממנהל הגבייה בעירייה. גובי החוץ היו חייבים להשתתף בישיבות יחד עם גובי הפנים והם השתתפו בבחירות

למוסדות העירייה.

העיסוק היחידי של בירגר היה אך ורק גבייה.

השאלה שנשאלת היא האם המבחן שהיה )הראשון( האם הוא מספיק להגדיר יחסי עובד ומעביד.

בפסק בדין ברגר בית הדין החליט שהמבחן הוא מבחן ישן שלא מתאים יותר.

2. מבחן ההשתלבות החליטו להכיל את מבחן ההשתלבות אשר מדבר על שתי עקרונות:

1. המועסק השתלב בפעילות האינטגראלית של המעסיק – הפן החיובי. עשו מבחנים

כדי לראות מה זה אומר. קודם כל צריך שיהיה עסק על מנת שיהיה היכן להשתלב.

יש לתת תתי מבחנים.

א.   מבחן הקשר האישי בודקים אם המועסק עצמו צריך לבצע את העבודה או שהוא

יכול לשלוח עובדים מטעמו.

ב.  מבחן המהות ופיקוח – הפך להיות מבחן משני בפן החיובי של מבחן ההשתלבות.

ג. הספקת כלי עבודה – הכלים החיוניים לביצוע העבודה, מי מספק אותם. ד. דרך ניקוי התשלומים. מי משלם את המס וכו.' המבחן של החשבונית זה מבחן שלא פועל לטובתך במבחן ההשתלבות. אם שילמו לנו את הביטוח לאומי לדוגמה זה יהיה

לטובתנו.

ה.  האם יש התנייה חוזית – לדוגמה האם אתה עובד עירייה או לא זה מחזק את התנאי

לפה או לשם.

ו.  בלעדיות במסגרת שעות העבודה – שאתה נמצא ועובד אך ורק בשבילי.

ז.  מבחן התלות הכלכלית – מאיפה מקורות ההכנסה, האם יש תלות כלכלית בעסק

ממקור נוסף. האם יש סיכונים וכו.'

 

 

2. למועסק אין עסק עצמאי משלו – הפן השלילי. עסק עצמאי ז"א האם הוא משמש

כגורם חיצוני ונותן שירותים או שיש לו עסק שהוא סוחר אותו והוא מעסיק עובדים,

אם יש לו כלי עבודה ורואים אם יש לו יחידת התנהלות נפרדת.