n גורמי ייצור: יצוא מוצרים העושים שימוש בגורמי ייצור בהם יש למדינה יתרון יחסי: כוח עבודה, הון
אנושי מתוחכם, מינרלים שמצויים בה, נפט וכד.' בנוסף, על המדינה לפתח יתרונות אלה )לדוג' הון אנושי בארץ מהווה יתרון תחרותי עבורנו.( על המדינה תחילה לזהות יתרון זה ולאחר מכן לפתח
ולהשקיע בו.
n תנאי ביקוש: נקודת הסתכלות על שוק האם- השוק המקומי וממנו ללמוד על היכולת של הארגון
לפעול בשוק חיצוני. מקומי גבוה מגביר הבנת החברה לצרכי לקוחות, יכולתה להתאים עצמה לשוק, ומקצר מהירות תגובתה. בנוסף, לקוחות מקומיים מתוחכמים יותר יאפשרו לחברה להתמודד טוב יותר עם האתגרים הבינלאומיים. ככל שיהיה מאתגר יותר בשוק האם, כך יהיה מענין יותר עבור
החברה בשווקים בינ"ל.
n תעשיות משלימות ותומכות: אספקת חו"ג ומוצרים משלימים יאפשרו לחברה בקלות רבה יותר
להציע פתרונות מלאים ומהירים יותר. קרנות הון סיכון לדוג' הינה תעשיה תומכת להון האנושי המפותח בארץ. בנוסף, קיומם של ספקים לא אקסקלוסיביים )העובדים גם עם המתחרים( מגדיל את יכולת התחרות של החברה )מחייב גמישות וחדשנות.( ספקים שעובדים עם מתחרים ואינם אקסלוסיביים ליצרן מהווים דוקא יתרון עבורו כיוון שיש מאמץ, אתגר ועניין תחרותי ובכך תועלת
וחידושים )כך לא נכנסים לאינרציה בעייתית לאורך זמן.(
n מדיניות ממשלתית: פיתוח גורמי הייצור, סובסידיות/תמיכות ביצואנים, פיתוח שוק ההון, השקעה
בחינוך, חסמי כניסה לתחרות, חקיקה המשפיעה על סטנדרטים של איכות, רגולציה סביבתית, הגבלים עסקיים, מיסוי וכד.' מחקרים מראים כי כאשר היו תקנים חריפים וקפדניים, הדבר גרם
מקור
לאתגר עבור החברה וכך גם ליעילות. דווקא הרגולציה השפיעה לטובה. )רגולציה בארץ
השפיעה על התמקצעות והכנה טובה לארץ היעד(
אופי החברות, שיטות הניהול, והתחרות בשוק המקומי: לאופי התחרות בארץ המקור, לאופי שיטות הניהול, ולצורה שבה מקובל להקים ולנהל חברות )לדוגמא, הקשר בין תגמול ויעילות/ביצועים
עסקיים( יש השפעה רבה על היכולת להצליח בשווקים בינלאומיים.
n
The Global Competitiveness Index 2008–2009
ישנה חשיבות לבדיקת מעמד המדינה מבחינה תחרותית על אינדקס זה כיוון שנותן תמונה טובה למשקיעים,
לחברות בתוך הארץ ועוד. שלוש רמות בסיסיות בכדי לאפשר למדינה יתרון תחרותי עפ"י האינדקס של פורטר
– דרישות בסיסיות )תשתיות מינילמליות, השכלה, בריאות( – מקדמי יעילות )אפשרות לפתוח עסקים, לגייס כספים בצורה יעילה, אמצעים טכנולוגיים וכן גודל השוק( – חדשנות )תחכום ניהולי, מספר פטנטים או מהנדסים יחסית לאוכלוסיה(
ארה"ב נמצאת במקום הראשון מבחינה זו, ישראל נמצאת במקום ה 23 )מתוך .(130
יתכן כי למרות שמדינה נמצאת במקום גבוה ברשימה, לא תהיה מובילה בכל שלוש הרמות.
בחינת המיקום על האינקדס תצביע על אסטרטגיות אפשריות עבור המדינות. יתכן ויבחרו להשקיע דווקא
במקומות בהם טובים, יתכן כי יבחרו לשפר את הרמות הבסיסיות בהן הן חלשות. אירלנד הינה דוגמא טובה לחברה שפעלה וביצעה שינויים על מנת להגדיל את מיקומה מבחינת יתרון תחרותי בינ"ל. הם הורידו את מס החברות, התאמצו להביא חברות עולמיות גדולות באמצעות סובסדיות למשל. דבר
נוסף שמשך משקיעים מבחוץ הינו גידול חיובי של אוכלוסיה צעירה ומשכילה. וכן מיקום גאוגרפי טוב ויעיל.
תיאוריות של התפתחות בינלאומית
Internationalization theories
כולם לוקחים בחשבון את אוריינטצית הייצור כחשובה ביותר וכן שהשוק הבינ"ל איננו הראשון בעבור חברה,
אבל החלה פעולתה בבסיס אם כלשהו.
ורנון לוקח את תאורית מחזור חיי המוצר ובוחן היכן כדאי לייצר. תחילה על המוצר להתפתח בארה"ב )שם הידע, טכונולוגיה ויכולת ייצור,( בשלב הבא נתקדם לשווקי מערב אירופה המפותחת, שם נקים את המפעל ונקבל זמינות ליעד. כעת תהליכי היצור הופכים סטנדרטיים, קל לייצר ולכן מחפשים מקום בו זול יותר ליצר
כמו סין או תאילנד. בסיום ארה"ב המפתחת הופכת ייבואנית של מוצרים ממקומות כמו סין.
מפותחת-עוד מפותחת- מתפתחת- ייבוא למפותחת ניתן לומר שאבד הכלח על שיטה זו כיוון שהייצור כבר איננו המרכזי ביותר אלא משני וכן מעבר משוק מקומי
כבר איננו אקטואלי.
ההדרגתי- רלונטי בימינו למרות שהינו יחסית ישן. סוברים כי חברה יוצאת בצורה הדרגתית. תחילה אין כלל פעילות בינלאומית, בשלב השני "ייצוא לא סדיר-" מטה יושב במדינת האם וסוכנים נשלחים לארצות מסוימות גם אם לא באופן שיטתי. בשלב השלישי כבר הופכים ל "ייצוא סדיר," אנשי מכירות. בשלב הרביעי
מוקמת נציגות בחו"ל, היא עודנה בגישה שיווקית, לא ייצור ופיתוח אלא רק מעט אחזקת מלאי ומכירה
ופרסום של המוצרים. בשלב האחרון תקים החברה מפעל בשוק היעד.
Ethnocentric‐Polycentric‐Geocentric שלוש אסטרטגיות לפעילות בין לאומית
גם לו חשיבות רבה למרות יושנו. מודל זה איננו תהליכי ולא נשען על שלבים קודמים. גם כאן קיימת הנחה
סמויה שפירמה תחילה פועלת בשוק מקומי ואז בוחרת טקטיקה מבין שלוש שאינן תלויות אחת בשניה.
–International מדינת האם הינה השוק החשוב ביותר, התרבות המנחה בעת קבלת החלטות. הידע
הנשאב ממדינה זו מנחה בכל הפעילות. דוגמאות כמו מקדונלדס או איקאה. נלקח מודל קיים מצליח ומועתק למדינות אחרות בלי אנטרפציה חדשה. האסטרטגיה של החברה היא לשמור על אותו קו שפעלו בו במדינת האם. החסרון המרכזי הוא חוסר התאמה לשוק החדש והיתרון המרכזי הוא שמירה על סטנדרט אחיד ורמה
גבוהה שמביאים ממדינת האם.