הקשר בין גישור ותחומי דעת נוספים: 

 

מבחינה היסטורית, חקר הגישור התחיל במסגרת גישות של ניהול ושל תורת המשחקים .כיום ספרות הגישור כוללת דיונים בתחומים שונים כגון: משפט, כלכלה, יחסי עבודה, לימודי משא ומתן, ניהול, סוציולוגיה, פסיכולוגיה

– פסיכולוגיה אישיותית ופסיכולוגיה קוגניטיבית ,חקר רגשות, תקשורת, יחסים בינלאומיים, פילוסופיה,

סוציולינגוויסטיקה, שיח תרבותי, שיח בין נשים וגברים ועוד .השילוב בין פרספקטיבות נפוץ הן לצורך הבנת

הרקע לקונפליקט, וניתוחו במסגרת הליך הגישור, והן להבנת המחסומים, הקשיים והכשלים בדרך לפתרון

הקונפליקט.

גישור היום הוא לא רק תחום אקדמי מופרד, אם אתה בא מכמה תחומים אתה יכול להיות בו יותר טוב. יש לו

השקה להרבה תחומים.

שיעורי בית אישיים: למצוא את הקונפליקט התוך אישי בינינו ולראות האם רצנו על זה עם מישהו?

 

שיעור 4

27.11.19

 

 

נושא :2 הגישור כמתודה: עקרונות בסיסיים ומגמות חדשות

עוברים לדון בגישור כמשא ומתן אינטגרטיבי (משלב) בסיוע של צד שלישי ניטרלי.

שני סוגים שלמשא ומתן:

 

.1  תחרותי– הדגש הוא על העמדות. יותר טקטיקות של קרב, חוסר אמון.

.2  אינטגרטיבי\ משלב- הדגש הוא על הצרכים. משלב בין הצרכים האמיתיים של שני הצדדים. יש פה

טקטיקות של אמון, רצון למצוא פתרון. ההבדל מגישור- אין פה צד שלישי ניטרלי.

הבדלים בין משא ומתן תחרותי למשא ומתן משלב :

משא ומתן תחרותי:

• יריבות בין הצדדים. (תפיסת עולם של "או – או" (.
• התוצאה היא: Win – lose )בינארי)
• העדר אמון בין הצדדים. חשדנות והסתרת מידע. דגש על השונה.
• כל צד מתחפר בעמדותיו ועומד עליהן בתוקף.
• הפעלת לחץ וטקטיקות "קרב." תוקפנות.

משא ומתן אינטגרטיבי :

• משלב ניסיון לשתף פעולה. (תפיסת עולם של "גם וגם)"

 

• שאיפה לפתרון יצירתי המספק את שני הצדדים Win) – (Win
• מתן אמון. החלפת מידע. דגש על המשותף .
• התמקדות באינטרסים ולא בעמדות .

• טקטיקות ידידותיות. יצירתיות וצמיחה.

 :Fisher Ury- Getting to Yes Chapter

במשא ומתן תחרותי אנשים מאוד מתבצרים בעמדות ולא מצליחים להגיע להסכם חכם. אנחנו רוצים להגיע

להסכמים חכמים כמו שמירה על מערכת יחסים. במשא ומתן תחרותי אי אפשר להגיע להסכמים כאלה.

 

 

המלצה לחיים: להתגרש בצורה טובה = לא להתחתן. אלא אם כן את גרה בלבנון ואז אולי כן.

 

 

פאץ' אדמס: דרמה קומית מ 1988 יכול להופיע במבחן.

 

 

רקע לסרט– הסרט מבוסס על סיפור אמיתי. יש רופא אמיתי שקוראים לו הנטר אדמס, פאץ' זה טלאי שבא לתקן. הוא מחליט שהוא רוצה לעזור לאנשים ולכן הוא מאמץ את השם הזה. הוא מבין שאם הוא עוזר לאנשים הוא יכול לעזור גם לעצמו. הוא גילה את זה מהמקומות הכי קשים, המחלקות הכי קשות. נטייה להתאבדות, אישפז את עצמו בבית חולים פסיכיאטרי, גילה שהוא יכול לעזור לאחרים בצורה גישורית. הוא מצליח לצאת מהמחלקה ולהתקבל לאוניברסיטה. ניסו להעיף אותו כל הזמן משם כי הוא רצה להיות ליצן רפואי ולא אהבו את זה. היום אין כמעט בית חולים ללא ליצן רפואי. כמעט העיפו אותו אבל בסוף הוא מצליח לסיים את הלימודים והקים בית

ספר משלו. סרט מומלץ מאוד לחיים.

רואים פה שתי גישות:

.1 הפסיכיאטר– לחלוטין לא אמפתי. לא רואה את האדם מולו בכלל. .2 פאץ–' רואה את האדם מאחורי העניין. רודי- ברמה של הקונפליקט. עמדה של פאץ' תפסיק לקפוץ על המיטה, רודי לא יכול. מה הצורך של פאץ' ללכת לישון ולשמור על יחסים עם רודי. הצורך של רודי הוא להתפנות אבל לא יכול בגלל הסנאים. פאץ' זורם איתו ולא הולך נגדו ומטפל בבעיה. ככה הוא מאפשר

לרודי את הצורך הכי בסיסי שזה כבוד, ללכת להתפנות בשירותים. הוא שילב בין הצרכים בצורה הכי

יצירתית בעולם. היה גם אחד מהצדדים וגם המגשר. הוא מצא פתרון יצירתי תוך כדי הרחבת העוגה. יצר אווירה של פתרון בעיות. הוא גילה שיש לו יכולת לראות דברים מעבר כי הוא הלך לאיש המבוגר שאמר לו תסתכל מעבר לחלק הגלוי של הקרחון. להסתכל מעבר לבעיה שאתם רוצים. אם אתה מתמקד בעמדות לא תוכל לפתור את הקונפליקט (אם אתה רואה את הבעיה ולא מעבר לה אז אתה לא יכול לפתור אותה.) מול רודי רואים את העניין של היכולת לגשר וכמה זה חכם. הוא נתן לרודי כלים להתמודד

לבד בחיים. רודי שיתף פעולה, היה פה משא ומתן משלב (לא היה צד שלישי אז זה פחות גישור.)

המהות של גישור– לחפש את הפנימיות של הדבר ולא את מה שרואים חיצוני.

אותו הדבר עם הבחור מהחדר באוניברסיטה.

פאץ' כל הזמן מנסה לראות איך גישה חיובית משפיעה על האנשים החולים. תתייחס לחולה ולא למחלה.

 

להפריד את האנשים מהבעיה– ההבנה שהאדם הוא לא בעיה שלך אלא יש לשניכם בעיה משותפת שצריך

לפתור אותה. לא מתמקדים בבן אדם אלא בבעיה.

למה אנחנו קובעים סטנדרט כפול: אם זה לא בסדר לעקוף בתור אז למה זה בסדר כשאתה עושה את זה? כי אנחנו לא אובייקטיבים. אנחנו סובייקטיביים באופן טבעי אנחנו נוטים לטובתו רוב הזמן. יש לנו נטייה לשפוט את עצמנו בעדינות לעומת האחר. בגלל זה חשוב שאחד העקרונות בגישור יהיה התבססות ותביעת קריטריונים אובייקטיבים. גם ביום יום כדאי לקבוע כללים אובייקטיבים כי אם לא אז תמיד נחשוב שהאחר לא בסדר ואתה

כן באותה הסיטואציה.

אווירה של פתרון בעיות– שפה נקייה, בלי קללות.

צריך לדעת את העקרונות (לדעת גם לפי הסדר) ואת האפיונים ממש טוב.