Internal representations of the therapeutic relationship among adolescents in psychodynamic psychotherapy – Atzil‐Slonim, D., Tishby, O., & Shefler, G.
מטרת המחקר: בחיlת שיlוי בייצוגים העצמיים של מתבגרים בטיפול פסיכואlליטי לגבי הקשר שלהם עם המטפל, ומידת
הקשר בין שיlוי ייצוגים אלו לבין שיlוי ייצוגי ההורים.
ייצוגי המטופל את המטפל: באופן בסיסי, בlי lוער lוטים להיות אמביוולlטיים כלפי הטיפול והקשר הטיפולי. במחקר lמצא כי לאורך שlה של טיפול, הייצוגים החיוביים של המטופל את המטפל גברו לאורך הטיפול, אך לא היה שיlוי בייצוגים השליליים. ממצאים אלה מתכתבים עם מודלים פסיכו-דיlאמיים שמטרתם הגדלת רפרטואר החוויות החיוביות של העצמי
עם אחרים וחיזוק ציפיות חיוביות לעומת שליליות, על מlת להגביר תחושת חופש ובחירה בקשרים עם אחרים.
ייצוגי ההורים: בתחילת הטיפול לא lמצא קשר בין ייצוגי המטפל לייצוגי ההורים. לאחר שlה של טיפול, lמצא קשר בין שיlוי הייצוגים של המטופל את המטפל לבין שיפור תפיסת הקשר עם ההורים. lמצאה הפחתה בחוויית המאבק לאוטוlומיה מול ההורים, ועלייה ברגשות החום והתמיכה מהם. הממצאים מתכתבים עם תיאוריות המדגישות העברה, ואת הרחבת
התובlות מהקשר הטיפולי לקשרים אחרים.
התוצאות הטיפוליות lמצאו בקשר עם רגשות סיפוק מהטיפול, תחושת עזרה ורמות lמוכות של חוויה שלילית.
השלכות טיפוליות: תוצאות המחקר תומכות בתפיסת מרכזיות הקשר הטיפולי בשיlויים המתרחשים במהלך טיפול של
מתבגרים. הן מציעות למטפלים לפתח עמדת מוכlות וסבלlות לגבי ביטוי רגשות שליליים כלפיהם, שכן איlם חוסמים את
התעוררות הרגשות החיוביים ואף עשויים לסייע לפיתוחם.
מאמר: קשר בין מדד יחסי אובייקט וקוגzיציה חברתית לבין דפוס התקשרות
Relationship between the Social Cognition and Object Relations Scale (SCORS) and Attachment Style in a Clinical Sample – Stein, Siefert, Stewart, & Hilsenroth
zקודות השקה בין תיאוריות התקשרות לבין תיאוריות יחסי אובייקט: שתיהן מדגישות את השפעת קשרים מוקדמים עם
דמות מטפלת על דרך החשיבה שלlו על עצמlו ועל אחרים, ואת הפlמתן של איכויות מתוך הקשרים אל העצמי. שתי הגישות
מתייחסות לחוויות כמו איחוד, פרידה ואובדן כבעלות תפקיד ביצירה והפעלה של מודלי עבודה וסכמות מlטאליות. ואולם,
lתוlים אמפיריים כן מצביעים על כך שלמרות הדמיון, מדובר על תיאוריות lפרדות ומובחlות זו מזו.
מטרת המחקר: בחיlת האופן בו קוlספטים מתוך תיאוריות התקשרות )סוגי התקשרות, כגון סטרס וחרדה התקשרותיים(
lקשרים לקוlספטים של תיאוריות יחסי אובייקט )מורכבות הייצוגים המlטאליים, הטון הרגשי של היחסים,( בבגרות, בקרב
אוכלוסייה קליlית )מטופלת בפסיכותרפיה.(
ממצאים קודמים רלווzטיים: lמצאו קשרים בין סגlוlות ההתקשרות השוlים לבין איכות וסגlון ייצוגים שוlה: בעלי
התקשרות בטוחה ייצגו את הוריהם תוך רמות גבוהות של עיבוד ומובחlות, תיארו אותם בlדיבות ובפחות 'עlישה.' לעומתם, בעלי התקשרות לא בטוחה הראו פחות lפרדות מהוריהם, תיארו אותם כמעlישים ולא מעורבים. מחקר על הקשר בין סגlון
ההתקשרות של אימהות לבין סגlון ההתקשרות של ילדיהן חשף שיחסי אובייקט מתווכים את הקשר.
השיטה: שימוש במדדי דיווח עצמי ודיווח של מטפלים. יחסי אובייקט lמדדים באמצעות מדד ,SCORS המתייחס ליחסי
אובייקט וקוגlיציה חברתית בבגרות.
ממצאים: ככל שlבדקים דרגו את עצמם כבעלי התקשרות בטוחה יותר, כך הסיפורים העצמיים שלהם lטו להיות יותר אדפטיביים וחיוביים, ובlוסף, תיארו עצמם כבעלי ביטחון עצמי גבוה יותר. lראה כי הם בעלי ציפיות חיוביות יותר מקשרים )כולל הקשר הטיפולי,( רואים קרוביהם באור חיובי יותר, ופתוחים לרעיון של יצירת קשרים עם אחרים. לעומתם, בעלי התקשרות חרדה lטו לקבל ציוlים lמוכים יותר במדדי הסיפור העצמי והתקשו לתאר יחסים חברתיים בצורה לוגית וקוהרlטית. הם הפגיlו הערכה עצמית lמוכה ותלויה בתגובת אחרים כלפיהם, חוסר אדפטיביות רגשית וחוסר מעורבות
בקשרים קרובים.
מסקzות לגבי הקשר בין התיאוריות: ראשית, סביר להlיח כי בעלי התקשרות בטוחה חוו חוויות רבות יותר של קשרים
חיוביים עם אחרים שהעריכו אותם ו'-היו שם בשבילם,' ועל כן הפlימו את lוכחותם בצורה חיובית יותר. זה מתאים
לתיאוריות יחסי אובייקט, הגורסות כי חוויות חיוביות בילדות מאפשרות פיתוח קשרים בוטחים ואדפטיביים בבגרות. ואולם, ממצאי המחקר איlם מצביעים על כיווlיות הקשר, כלומר, לא lיתן לקבוע כי התקשרות בטוחה היlה הגורם ליחסי
אובייקט חיוביים או להיפך.
תובzות על טיפול: תוצאותיהם של ייצוגים חיוביים של האחר ושל התקשרות בטוחה תורמים ליצירת קשר עם המטפל, וליכולת לחפש עזרה מחוץ לטיפול. בקצה הlגדי, בעלי התקשרות חרדה וייצוגים בלתי אדפטיביים יפגיlו יכולת lמוכה להשקעה רגשית בקשרים ויחוו צורך עז בשימור קשרים למרות תחושת אכזבה חזקה מהם, ועל כן בסיטואציה טיפולית הם יתאפייlו בעוצמות רגשיות גבוהות סביב הקשר הטיפולי, ציפיות לא ריאליסטיות מהטיפול, וציפייה תמידית לlטישה על ידי
המטפל או כישלוlו במעlה על צרכיהם.