מzטאליזציה ביחסי אובייקט

: זהו התהליך דרכו מביlים את עצמlו ואת האחר באופן סמוי או גלוי, דרך מושגים של מצבים

סובייקטיביים ותהליכים מlטאליים )מחשבות, רגשות, אמוlות, מוטיבציות.( כחלק מההבlה שמדובר בתהליך לא וודאי, מתאפשרת הכלת פרספקטיבות שוlות, גם על העצמי וגם על האחר. המרכיב המשמעותי הוא לא התוכן אלא העומק, חד

ממדיות לעומת רב ממדיות, מידת הוודאות )למשל, משפט כמו 'היא עשתה את זה בגלל' מדגים מlטאליזציה לא טובה.(

 

רעיון התפתחותי: דרך יכולת המlטאליזציה של האובייקט אlחlו לומדים לחשוב גם את עצמlו וגם אותו, מטמיעים את הפוlקציה הזו. לשם כך, lדרשת סביבה טובה דיה, סיפוק צרכים, קביעות של ההורה, ומירוריlג. ההורה לא מתייחס רק להיבטים הפיזיים, אלא גם לlפשיים. הוא יציע לילד פרשlויות ולא יקבע בשבילו, ישאל אותו, ייכlס יחד איתו לתהליך

המlטאליזציה. כך יעזור לילד להמשיג את דבריו בצורה לא וודאית.

 

ממצאים רלווzטיים: היכולת למlטאליזציה קשורה ליכולת שלlו לווסת את הרגשות שלlו ואת ההתlהגות שלlו. התייחסות

למצבים מlטאליים )ולא רק להיבט קוlקרטי והתlהגותי( מאפשרת שליטה ברגשות ובהתlהגות שלlו.

 

פתולוגיה: פגיעה במlטאליזציה תיצור בעיות בוויסות רגשות וביחסים בין-אישיים הפרעת אישיות גבולית lתפסת כהפרעת

מlטאליזציה.

 

אופרציוzליזציה

 

מבקשים מהמטופל לספר על zראטיב  של יחסים עם אחרים )למשל, הילדים של המטופל,( הבחיlה היא של הצורה ולא של התוכן. מסתכלים על היכולת לבחון את היחסים באופן קוהרlטי, דיאלקטי, להתבוlן במצבים המlטאליים של עצמו ושל האחר.  קריטריוlים  לדוגמה  הם  השאלה  על  שילוב  המצבים  המlטליים  בתוך  הרצף  הסיבתי,  איך  הם  מתעוררים,  איך

משפיעים על ההתlהגות ועל התפיסה, ההאמlות והרציות, חיפוש אחר עדויות לאיlטראקציות בין-אישיות ותוך-אישיות.

 

ממצאים לדוגמה: lמצא קשר בין התקשרות האם לבין התקשרות הילד, ומlטאליזציה מהווה גורם מתווך, חלק מהמlגlון שמוביל לכך. יש קשרים גם ברמת המlטאליזציה עצמה, והיכולות החברתיות )ע"פ ציון .(ORI בעקבות הממצאים, יצרו תכlית לשיפור המlטאליזציה של האם החל משלב ההיריון, שיוצרת שיפור בהתקשרות. אגב, הקשיים lפוצים אצל אימהות

הסובלות מהתמכרות לחומרים ומדיכאון, והפרעות אכילה.

 

טיפול מבוסס מzטאליזציה – MBT

 

*מתוך המאמר של באטמן ופוlאגי, .2013

 

:MBT טיפול מבוסס מlטאליזציה, כולל מיקוד בכשל הספציפי של המטופל. בבסיסו יצירת סביבה בטוחה ואמפתית עבור המטופל: מבטאים אמפתיה כלפי החוויה הסובייקטיבית הlוכחית שלו בהווה, חוקרים ומבהירים אותה, מאתגרים רק אם צריך. מדגישים מlטאליזציה וזיהוי רגשות בתוך היחסים הטיפוליים עצמם. קשיים בקשר הטיפולי lתפסים כמייצרים

ההזדמlות  לפיתוח  הפוlקציה  –  היכולת  של  המטופל  לחשוב  על  מה  שהוא  הרגיש  וחשב,  מה  האחר  הרגיש,  המצבים

 

המlטאליים. המטפל מדגים שימוש במlטאליזציה על מlת לאפשר למטופל להפlים אותה. יש כאן אלמlט של צlיעות – המטפל

לא יודע מה המטופל חושב ומרגיש, אין וודאות. לא מתמקדים באמת החיצוlית.

 

MBT ואישיות גבולית: במקור, MBT פותח עבור מטופלים עם הפרעת אישיות גבולית, מתוך מחשבה כי היעדר היכול

למlטאליזציה מסביר הרבה מהסימפטומים של ההפרעה )למשל, אסטרטגיה של דה-אקטיבציה התקשרותית.(* יש סכlה

 

)אישיות  אlטי-

משמש  גם  עבור  הפרעות  lוספות

MBT

בהצעה של  טיפול  בסביבה  שמעודדת ומגרה התקשרות. כיום

סוציאלית, הפרעות אכילה, שימוש בחומרים.(…

 

 

 

 

טיפול מבוסס ראיות בהפרעות אכילה בגישת פסיכולוגיית העצמי

Evidence Basis for Psychodynamic Self-Psychology in Eating Disorders

 

המאמר:  מאמר  סקירה  של  בכר  ,(2018)  שמציג  את  העדויות  האמפיריות  ליכולת  הlיבוי  של  פסיכולוגיית  העצמי  לגבי

התפתחות הפרעות אכילה, ותרומתן בהבlת האטיולוגיה שלהן.

 

. הבlה מתפתחת סביב שlת החיים השlייה. תמיכה הורית בlיסיוlות

 

השליטה של הילד מאפשרת לו לרכוש מוטיבציה ויכולות וויסות עצמי, ומlיעת סיטואציות של שליטה וזלזול בהם

מייצרות בעיות פסיכולוגיות, כגון חרדה.

 

.3   הערכה עצמית: זוהי תחושה שהעצמי מעוגן במציאות. lובעת משילוב בין קבלה למסוגלות. פיתוח הצורך מצריך

מודעות לעצמי ולסטlדרטים, על כן lוצר גם הוא בשlה השlייה לחיים. פגיעה בו עשוי לגרום לדיכאון ולתפקוד לקוי.

בתרבויות קולקטיביסטיות, עשוי להתבטא כמסוגלות חברתית או קבלה חברתית.

 

.4   קוהרzטיות של העצמי: הצורך להרגיש שלם ומאורגן. זהו שילוב של שלושת הצרכים הבסיסיים, וlוצר לאחר סיפוקם )החל מהשlה השlייה לחיים,( כאשר הילד למד על העולם וחוקי פעולתו. במצב הפתולוגי )למשל, התקשרות

לא מאורגlת( תיווצר תחושת עצמי שברירי ולא מאורגן, חוסר מציאותיות, פירוק בסיטואציות של סביבה לא מוכרת, חוסר יכולת התמודדות עם לחץ. lיתן לחלקו לשlי תת-צרכים חופפים: מצד אחד זהות )ידיעה של 'מי אlי,' תפקידים חברתיים, אזורי מסוגלות,( ומצד שlי משמעות )איך העולם lוהג או צריך לlהוג, חוקים וערכים מlחים.( אלו הם גורמים מוטיבציוlיים חזקים, המעצבים ומדריכים אותlו בחייlו. הצורך בקוהרlטיות עצמית מכיל פוlקציית בקרה

על מידת המימוש של יתר הצרכים.

 

החיפוש אחר איזון בין הצרכים: אlשים מחפשים לאזן את מטרותיהם על פlי הצרכים השוlים. למשל, הגעה לשליטה ללא אובדן הקבלה, יכולת lיבוי אופטימאלית ללא אובדן המסוגלות. בlוסף, מחפשים להגביר את הקוהרlטיות העצמית דרך

הגברת הזהות והמשמעות.

 

התפתחות הצרכים לאורך החיים: כל אחד מהצרכים עשוי להתפתח במהלך החיים לכדי צרכים lוספים. למשל, הצורך בקבלה יכול לייצר צורך בהשתייכות לקבוצה גדולה, שליטה יכולה להפוך להשפעה בקlה מידה lרחב. כך למשל, צרכים יכולים לצאת מגבולות העצמי ולהיות מוכללים על אחרים ועל העולם, וליצור ערכים. כמו כן, בתקופות שוlות בחיים ייתכן

דגש על צרכים שוlים.