שלוש משפחות מחשבים בעולם

 

 

בראשית – MF – מיין פריים – מחשב גדול. הוא גדול, ויקר.

IBM שולט בתחום זה. שוק המיין פריים עולה ועולה ב2008 ו2009 בזמן שהפי סי יורד.

הוא יציב מאוד. מכיל המון מעבדים, ואפשר לחבר אליו אלפי תחנות עבודה.

אין סטנדרטיזציה בתחום – הכל צריך להיות מיוצר עי אותו יצרן.

המיין פריים הגדול בעולם הוא של IBM בשם רואוד ראנר. אלפי מעבדים.

 

מיני מחשבים – מחשב יותר קטן, פחות יציב, פחות ביצועים, אבל במחיר הרבה יותר זול.

דיגיטל – חברה שהייתה פעם השניה בגודלה בעולם. יצרה מחשבי מיני.

עדיין יש מיני. IBM שולט גם בענף הזה.

 

מיקרו מחשבים – צמצמו עוד ועוד את הביצועים, ואת המחיר. בהמשך IBM הפכו את השם ל .PC

השרתים הם בטכנולוגיית הפי. סי. הם משודרגים, וחזקים ואמינים יותר.

 

כל שלושת הסוגים מתפתחים כל הזמן.

 

עיבוד מקבילי – ריבוי מעבדים, דורש תמיכה תוכנתית. התוכנה צריכה להיות מקבילית, ולפנות במקביל

למספר מעבדים.

 

בפי. סי זה נקרא ליבות ולא כמה מעבדים שונים. ליבה – היא רק יחידת העיבוד המרכזית עצמה, אבל יש להם סביבה קרובה של משרתים אחת )אותה אחת שמכילה את זכרון המטמון.( אבל בגלל זה צוואר הבקבוק יכול

להיות הפריפריה הזאת )מעגל המשרתים.( הפי. סי מחלק בצורה פשוטה תוכנות שונות לעבוד עם ליבות שונות. אבל זה טוב למספר מצומצם מאוד של

ליבות, לא כשזה יהיה מאה.

 

מחשוב ענן בכירי תעשיית המחשוב, ואנאליסטים מסכימים ש – 5-6 השנים הבאות, שייכים למחשוב הענן, או לענן

.Cloud computing, clouting מחשוב

אפשר לקנות תוכנות מתקדמות באמצעות האינטרנט.

שלושה סוגי תוכנות :

.1 כוח עיבוד – אפשר לשכור שרותי עיבוד מחברה חיצונית. טוב במיוחד לחברה עם פיקים בצורכי העיבוד.

 

– שריגי מחשוב – Greed computing

ענן פנים ארגוני – מחבר בין מחשבי על של סניפים אחרים לטובת ביצוע משימות כבדות במיוחד. אפשר

לנצל הפרשי זמן – ברוב היום בחצי אחד של העולם עובדים וישנים, בזמן שבצד השני עושים את זה הפוך.

 

.2 אחסון – גיבוי –

אפשר להציע לאחסן גיבוי של חברה כלשהי, על גבי מחשבים שלך.

אמזון מציעים שירות אחסון קבצים. הם מאחסנים מיליארדים של קבצים.

 

בעיות באחסון בענן – מי אחראי שאיפה שאני מאכסן אמין, יציב ולא יפול.

מי אחראי שלא יסתכלו וינצלו לרעה את המידע.

 

קורפל ממליץ בכל זאת לאחסן בענן, למרות כל אלה. זה יהיה יותר בטוח בענן מאשר אצל החברה עצמה.

אפשר גם להשיג היום מידע בנקאי או מוסד לביטוח לאומי על כל אחד באמצעות כמה שקלים, ודרך הדלפה,

חוקרים פרטיים וכו.'

 

.3 SaaS – service a as software – salesforce – תוכנות שונות כשירות בענן. שלמו רק על שימוש.

 

מערכת ההפעלה של גוגל )כרום( אמורה לעבוד בצורה כזאת גם. אין אינטרנט אין מערכת הפעלה.

 

מחשוב ענן ישפיע גם על .SOA

יישומי –

אם לא הכל רלוונטי לבובליל – להגיד. ולא הכל רלוונטי.

להגיד הכל לא רלוונטי פרט לזה זה וזה. או הכל רלוונטי פרט לזה זה וזה.

 

בגיבוי – אפשר לחלק לכמה מערכות – קריטיות ולא קריטיות. כאלה שעושות יותר פעולות ביום וכאלה

שעושות פחות.

להתייחס לבובליל בעתיד. אם בובליל הולכים לאינטרנט, אולי צריך הגנה לדוס.

ERP – יותר מנגנון הרשאה ומידור.

 

 

תקשורת נתונים

 

בראש הפקטה יש הט'ר –  –header כתובת לאן ללכת ומאיפה הוא בא .(IP)

 

רכיבי רשת – מודמים, ראווטרים, ומגברים.

האב – רכזת.

 

בחלק האחרון של הפקטה – יש מנגנוני בדיקה – sum check – בודקת אם כל הפקטות עברו.

 

טיפולוגיות רשת שונות –

טבעת כוכב

באס – BUS – חיבור שורה.

טיפולוגית עץ.

Mesh

 

חוקים במערכות מידע

 

לא מדובר בחוקי פיתגורס. זה אנשים שבתוך הענף, שמזהים חוקיות כלשהו על פי ניסיונם בדברים שהם

בחנו, והם מנסחים חוקים, על איך דברים צפויים להיות.

 

חוק מור – Moor Gordon – מראשי חברת אינטל – התווה את החוק ב.1965-

מספר הטרנזיסטורים במעבד מוכפל מידי 18 חודשים.

הטרנזיסטורים במעבד משפיעים )לא בדיוק ביחס ישר( על מהירות המעבד.

אין שום דבר בעולם שמגדיל את ביצועיו בצורה כזאת.

עם הזמן הפרשנים הוסיפו נספח לחוק מור –

לא רק שכל שנה וחצי הוא מכפיל את ביצועיו, הוא גם מוריד חצי ממחירו.

 

חוק האיחסון הדיגיטלי – עוסק באיחסון המידע ומחירו

כל 15 חודש מחיר האחסון של מידע יורד בחצי.

 

חוק גילדר –  Gilder –George נפח הפעילות באינטרנט.

כל 100 ימים מוכפל הנפח שמועבר באינטרנט.

בכנס של IBM נתנו תחזיות בהם בימי חיינו, נפח התעבורה באינטרנט יוכפל כל יום.

 

חוק מטקלף –

אוהבים להציג אותו עם נוסחאות עם ,! וכו.'

נבין אותו בגרסא פשוטה. התועלת הגדלה של ההתחברות לרשת. הוא מנסה להסביר למה הרשת תכבוש את הכל, ולמה הכל יהיה

מחובר לרשת. בעוד שמספר המצטרפים לרשת גדל בטור חשבוני, התועלת של כל אחד שמתחבר לרשת גדלה

בטור הנדסי.

 

אנלוגיה לרשת הטלפונים –

האדם הראשון שהתחבר, לא היתה לו תועלת. אחר כך, ככל שהתחבר יותר אנשים, אז כל אחד שהתחבר יכול היה לדבר עם כל העולם.

 

הקישורים של כל לקוח הם N )מספר הלקוחותׂ( כפול .N-1

 

3 לקוחות – 6 קישורים

4 לקוחות – 12 קישורים

5 לקוחות – 20 קישורים

6 לקוחות 30– קישורים.

 

הלקוח עולה ב,1- אבל הקישורים גדולים בהרבה יותר.

התועלת גדלה בהרבה יותר בכל פעם שמשתמש חדש מצטרף לרשת.

 

כלל החוקים האלה מציגים תמונה מטורפת על עולם המחשוב והרשת.