החיילים מקבלים פקודה – לטבוח, להרוג, לשרוף ולשדוד את העיר. ביקשו ממנו לסלוח לאזרחי לימוז', אבל כמו אבא שלו בקאלה – הנסיך השחור לא סלחן. כ-3000 אנשים נהרגו בשעות אחרי נפילת העיר [והקטע עוד נכתב על ידי אדם שמאד אהב את הנסיך השחור..]
חיל המשמר נסוג ומתבצר באיזה פינה, כשהוא מונהג על ידי 3 מפקדים צרפתים. הם מחליטים למות עם חרב ביד ולא כפחדנים. מולם מתקדמים 3 אצילים אנגלים בכירים – דוכס לנקסטר, רוזן קימברידג' ורוזן פנדרו. ה-6 מנהלים דו קרב, כשכל החיילים האנגלים האחרים עומדים מסביב ומסתכלים בלי להתערב כי זה לא יפה.
הנסיך השחור שומע את זה ובא לראות. הוא מתרכך ומסכים שהאצילים יפלו בשבי – פער עצום בין היחס לאזרחים החפים מפשע ללוחמים שבאשמתם בגדה העיר.
ידיעות על מות הנסיך השחור מגיעות לצבא הצרפתי: הנסיך השחור הוא פאר האבירות של אותם ימים, ולא רק לדעת הכותב פורסאר אלא גם לדעת חצר המלוכה הצרפתית. כשמגיעה הידיעה על מותו של אדם שהחריב ורצח כל כך הרבה – עורכים בכנסייה טקסים לעילוי נשמתו, כשכל המשפחה המלכותית לובשת שחורים ובאה להתאבל.
אז מה קוד האבירות האמתי של ימי הביניים?
- סולידריות מעמדית מקצועית מאד חזקה. האמפתיה של אביר אחד כלפי אחר גדולה הרבה יותר מהאמפתיה של אביר כלפי פשוטי עם מהצד שלו.
- אומץ לב – ערך מאד חשוב, כנ"ל קשיחות פיזית – הנסיך השחור לא יכול לרכוב ועדיין מגיע לקרב. צריך להיות מסוגל לעמוד בקשיים חריפים
- להילחם עד המוות
- \נאמנות ועמידה בהבטחות
- שופטים אדם לא לפי תועלת אישית – בעדי או נגדי – אלא לפי מידת התנהגותו על פי קוד האבירות. לכן הצרפתים כל כך מכבדים את אדוארד.
- אלימות: ערך חיובי באבירות. אלימות , עד גבול מסוים, היא לא רע הכרחי אלא דבר טוב! אלימות כערך.
10/6/13- שיעור 12:
יש חוקרים שטוענים שכולם שמרו על ההתנהגות האבירית לעומת ההיסטוריונים השניים שחשבו שזה היה ציפוי זהב דקיק שנועד להסתיר מציאות אכזרית שהרבה פעמים הופנתה כלפי האוכלוסייה האזרחית. הוויכוח הזה הרבה פעמים לא רלוונטי כי יש חוסר התאמה בהבנה של האבירות או האתיקה האבירית. יש כמה חוקרים שמנסים לבנות מודל להתנהגות אבירית ומצד שני יש אתיקה אבירית אחרת שיש לה השפעה וחשיבות אמתית אבל האידיאלים שלה שונים מהאידיאלים שהכנסייה מנסה לקדם. האתיקה האמתית של האצולה זה ערכים שנותנים פחות חשיבות לדת, הגנה על הכנסייה, דאגה על החלשים, צניעות ושמה דגש על אמינות, כבוד ואומץ לב ועל היחס לאלימות בתור ערך. היו הרבה תרבויות לאורך ההיסטוריה שראו באלימות כרע הכרחי אלא כמשהו מכובד חשוב ויפה בפני עצמו- חלק גדול מהתרבויות והאומנות במידה רבה הראו הלל לאלימות. מושג מפתח: מיליטריזם- תרבויות מיליטריסטיות שימי הביניים מובהקת מבניהן זה שהן מתייחסות לאלימות בכללי שמלחמה ספציפית כדבר בפני עצמו. יש הבדל בין :militaristic ו- militarized- המושג השני שמלחמה משחקת תפקיד חשוב, החברה הישראלית היא כזו, כאשר מדברים על כל תחום לא ניתן להימנע מלדבר על ההשלכות של הביטחון על התחומים הללו כולל הפוליטיקה המקומית. חברה שעברה תהליך ששאלות של צבא וביטחון נכנסות לכל תחום וחשובות מכל הקשר. המושג הראשון הוא שונה משום שהוא יכול להגדיר חברה עם הרבה פחות נוכחות צבאית ומה שמייחד אותה זה יחס חיובי למלחמה ואלימות. לכן החברה הישראלית עונה למושג השני ולא למושג הראשון כי היא לא רואה באלימות ומלחמה דברים חיוביים בפני עצמם, רואים זאת על ידי השוואה בין טקסים והדגש בהם.
ההשפעות של התרבות המיליטריסטית באמונה שמלחמה היא דבר טוב: שיקולים אתים ממלאים תפקיד חשוב בקבלת החלטות. אבל זו טעות לחשוב שכל השיקולים במלחמות בימי הביניים נעשו על בסיס האתיקה האבירית והכבוד משום שאין מפתח קסם אחד שמסביר את כל מה שאנשים עושים, עם זאת, השיקולים הללו היו משמעותיים ולקחו חלק חשוב במערך קבלת ההחלטות. ההשפעה המהותית השנייה שרואים אותה היא שהרבה יותר קל לצאת למלחמה או להיות שמלחמות ממושכות בלי למצוא סיבות מוצדקות לעומת היום שההנחה הבסיסית היא שמלחמה היא דבר רע וצריך למצוא סיבות משמעותיות גם על מנת לצאת למלחמה וגם על ידי לקחת חלק במלחמה ממושכת. ככל שיש יותר סיבוכים כך צריך למצוא צידוק יותר משמעותי וחדש את ההצדקות הללו מעת לעת. הערכים של כבוד הם הבסיס לזהות האבירית. יש ניסיון במחקר להתייחס לכבוד כסוג של מטבע או כסף- עיסוק בצבירתו על מנת לקבל הטבות לאחר מכן כמו אדמות ועוד, זהו ניסיון לעשות רציונליזציה אולם צריך להיזהר עם זה ולכבד את התפיסה הימי ביניימית. אחד הדברים הכי מסובכים להיסטוריונים זה לתת כבוד לערכים של תרבות אחרת. התפיסה הפופולארית היום שמה דגש על בניין העל של התרבות. הרבה חברות היסודות שלהם מאוד רעועים ומה שגורם להם להתפרק זה העומס של הגג על היסודות. כולם מסכימים על כך שתפיסות משתנות בהיסטוריה הוויכוח הוא על מה יותר חשוב.
אסטרטגיה מימי הביניים: התרבות האבירית וההשפעה שלה על האסטרטגיה הצבאית.