נקרא שיר מפורסם של בלוק –NEZNAKOMKA, האלמונית. אותה אלמונית היא הבסיס לפילוסופיה הסימבוליבטית. סולוביוב שהוא אבטיפוס של קראמזוב מהרומן של דוסטוייבסקי היה פילוסוף צעיר. הוא פיתח תיאוריות אפלטוניות וכתב על האישה הנצחית, מושג שגתה השתמש בו הרבה. ייסד את הפילוסופיה שלו על פגישות מיסטיות עם נפש העולם. ציירו וכתבו על אישה לא ידועה שעוברת בכרכרה בפטרבורג. כל דבר לגביה הכי יפה ומודרני. האם כדאי לנו להיפגש איתה? מה היא מביאה לעולם? מאיפה היא באה? מי היא? היא התגלמות נפש העולם או סתם זונה?
השיר הזה הוא המפורסם ביותר של התקופה. ממנו נולדה האופנה; זונות הסתובבו בשדרת נבסקי כמו האלמונית, בלבוש שחור ואמרו לגברים שהן אלמוניות. זה המנון של השירה הסימבוליסטית. זה זכר לנפש העולם שמסתובבת ויכולה לבוא למשורר וללכת כל ערב. השחקנית וולוחבה שבלוק היה מאוהב בה ב-1906 כשכתב את שירו.
בלוק אהב לשבת בבית מרזח (היה כמעט אלכוהוליסט) ברובע OZERKI ולהסתכל מעבר לחלון על תחנת רכבת. תיאור כמעט ריאליסטי (אך מודרניסטי) של אותו המקום. זה מזכיר את שירי ורלן ובודלייר עם האהבה לחיי העולם התחתון. זה דומה לרומן של דוסטוייבסקי בו ורסילוב אומר שהוא אוהב להיכנס למקומות מלוכלכים, לשבת ולעקוב אחרי החיים המקומיים. יש מוזיקה מהתחלה ועד הסוף בשיר. בחלק השני של השיר יש תיאור של האלמונית. האלמונית מתיישבת, שומעים קול חצוצרה, בלוק רואה פרחים כחולים שההשראה אליהם היא מרומן שקרא לצאת למצוא את סופיה, נפש העולם. אך מה סוף הסיפור? בית 13, האם זה קרה? זו הייתה אשליה? השתקפות בכוס יין? מאיפה היא באה? יש הדים דימוניים מסביב לדמות האישה הזו. צבע – סגול ולילך. צבעי השטן. ורובל מצייר את הדמות הדמונית מהפואמה של לרמנטוב. השאלה המרכזית של הפילוסופיה של תור הכסף – מאיפה באה האלמונית? אולי היא לא אלמונית אלא עשויה אבק, לא אמיתית, מסתתרת בפינות. ריאקציה למרקסיזם ולדארוויניזם. צריך למצוא את הדרך האמתית.
יש חוקרים החושבים שמדובר לא בשיר אלא בבלדה. עלילה סוערת ודינמית, באמצע יש פגישה עם יצור פנטסטי/מפחיד/בדיוני (מלך היער אצל גתה, בת ים..) פה זו האלמונית שלא ידוע מה טבעה. לפנינו משהו שראינו כבר בתקופת הרומנטיזם בגרמניה, למשל אצל הופמן. האם מדובר באלטר-אגו של בלוק עצמו? בלוק אהב לנסוע לאזרקי, מכור לאלכוהול ולסמים. לפתוח את התודעה למשהו לא ידוע, לאיזושהי השראה. האלמונית טובה? היא רעה? לא חשוב. זו דמות שנמצאת כבר פה בינינו. אולי היא זונה? יש מחזה של בלוק באותו שם בו הדמות מאישה מסתורית שבאה מכוכב הופכת לזונה. יש הפרדה בין סימבוליסטים מבוגרים לסימובליסטים צעירים. המבוגרים הושפעו ע"י הפילוסופיה של סולוביוב, ניטשה, נורדאו. מרקסיזם, דארוויניזם.. כל השינויים שהתרחשו באותו תקופה בעולם (כולל שינויי אקלים –הר געש בפרו נהיה פעיל ואירופה ראתה שצבעי השקיעה השתנו. הכל נהיה אדום עמוק. הכישלון במלחמת רוסיה-יפן, תחילת המהפכה… הכל השפיעה על המודרניסטים ובמיוחד על הסימבוליסטים. הצעירים היו כולם אנשים דתיים. הם תמיד חשבו שיש נפש העולם, דמות האישה שיש לחפש אותה.
בלוק ואנדריי ביילי חשבו שאם אי אפשר להציל את העולם צריך לפחות לעזור לו. בלוק חשב שהוא ודורו אנשים מיוחדים. המשימה – להיות דומים לישו שסובל כל כך. אנחנו נסבול ונתקן את העולם.IMITATIO CHRISTI.
כתבי סלבופיליים – ישו יבוא לעם הרוסי, רק רוסיה ולא שום ארץ אחרת בעולם. רוסיה שומרת על הדת האמיתית, הפרובוסלביות האמתית של ביזנטיום. לבלוק ולביילי זה היה מאד חשוב. כך אפשר להסביר את זה שב-1917-1918 כשפרצה המהפכה (פברואר ואז אוקטובר (בולשביקית) בלוק מקבל את המהפכה. סולוביוב וטיוצ'ב, דוסטוייבסקי כתבו על זה.זו אמונה דתית מאד, אך מחודשת, הפנמה אישית של כל אחד את שאמר ישו, קריאה מחדש את הברית החדשה.
למשל לב טולסטוי שכתב קומטרי על הברית החדשה ובפועל שיכתב אותה. הזרם הסימבוליסטי התחיל מזה, לא רק משוררים אלא חוג מיוחד של אנשים שהקשר ביניהם קודם כל דתי.
הפואמה "12" של בלוק – ההשראה היא ממוזיקה שבלוק שמע בעת הכתיבה. המוזיקה הייתה חשובה מאד לבלוק, הוא שמע את שיריו שבאים יחד עם מוזיקה מהיקום. המהפכה הייתה בשבילו סוג מוסיקה אחרת. הוא עוד לא חשב על כל האסון שיגיע, אבל תיאר אותו. 12 בולשביקים הולכים בלילה בפטרגראד, אחד מהם רואה את אהובתו הולכת עם קצין כלשהו והוא הורג אותה. זו פואמה סימבוליסטית, קטקה הנערה היא מעין רוסיה. רצח במרכז הפואמה. הבולשביקים, הגדוד, לאן הם הולכים? משהו מתרחש מסביב או שהיה כבר בפרלמנט או בעולם הישן. הם הולכים בפטרוגראד, אל רק מסתובבים. הם הולכים כי הם שומעים צעדים של מישהו שבא לפני הגדוד. מי זה? הם רוצחים אנשים בדרך, אבל אחרי מי הם עוקבים? דמות מאד סימבוליסטית. למשל השיר פבריקה שמוקדש לנושא חברתי, עשירים ועניים, יש בו משהו סימבוליסטי טיפוסי; "מישהו שחור, מישהו שלא זז, שהעם מחכה לו". מי זה? ישו עם זר ורדים לבנים. הוא הולך לפני הבולשביקים הללו. הפואמה הזו שונה מכל שיריו הקודמים. משקל ריושניק, מאד עממי, כמו שירים היתוליים של העם. הוא עצמו לא הצליח אפילו להקריא אותה, ביקש מאשתו להקריא אותה. היה סקנדל גדול.