מגזין בידור ופנאי

כל הנושאי הבידור והפנאי החמים ביותר בארץ ובעולם

מתי נכנסים לקרב שדה?

תוכן עניינים

 

  1. מלחמה בין נוודים – במהלך ימי הביניים מסתובבים נוודים בכל האזור מהונגריה עד סין.
  2. מצב של מלחמה פנימית או מלחמת אזרחים – מצב בו לשני הצדדים אין לגיטימציה שתאפשר להם להחזיק צבא לאורך זמן. המקרה הקלאסי – מלחמת ירושה.

תבוסה בקרב, מבחינת האצולה הירושלמית, תגרום לה לאבד הכול. לגי דה לוזיניאן יש יותר מה לאבד אם הוא לא יצא לקרב, והאינטרס שלו הוא המשך השלטון של המשפחה שלו – מה שמצליח לו, בסופו של דבר..

הרמה הטקטית

גם אחרי שהצבאות מגיעים לעימות בשדה הקרב, יש כל מיני החלטות שצריך לקבל.

מלטה, 1283 – קרב בין צי ממלכת ארגון לצי מלך נאפולי ורוזן פרובאנס, ז'אן מאנז'ו. חלק מ"מלחמת תפילת ערבית של סיציליה", שנמשכה 20 שנה. חלק גדול מהמלחמה התנהל בים, על קווי האספקה מארגון וספרד לסיציליה.

שיעור 4- איחור של חצי שעה

שתי דרכים לצור על מבצר: 1- לתקוף חזיתית 2- להקיף מכל הכיוונים ולהטיל בעצם מצור. שתי הדרכים דורשות הרבה חיילים. היתרון של המגנים הוא כל כך גדול שצריך בשביל הדרך הראשונה יחס חיילים של חמש לאחד. הדרך השנייה עוד יותר תובענית כי צריך להקיף מכל הצדדים, משמע הרבה יותר חיילים מהמגנים- יחס של אחד לעשר בערך. בנוסף, ישנה סכנה של צבא השדה מסביב למבצר מה שדורש אף יותר חיילים.

מערך ההגנה הבסיסי שלי ימי הביניים- עכביש ורשת. ברגע שהעכביש לא נמצא הרשת מתפוררת מאוד בקלות. צלח הדין הצליח לעשות את מה שבמשך המון שנים אף אחד לא הצליח לעשות תוך שנה אחת.

יש מערכות בהן מישהו פולש לצבא והצבא צריך להחליט האם לחכות או לתקוף. פעם אחר פעם מחליטים שצריך לחכות. אם נכנסים לצבא הפולשים וננצח לא נרוויח שום דבר שלא נרוויח אם לא היינו עושים זאת. אם ישנו הפסד ממלכה יכולה ליפול מכך. הסיכון גדול יותר מהסיכוי. זוהי העצה הטיפוסית בימי הביניים והסיבה לכך שיש קרבות גדולים מעטים והנטייה היא לתת לשיקולי אספקה ולוגיסטיקה לעשות את העבודה. הפולש בדרך כלל ירצה מאוד קרב שדה. קרבות שדה הם נדירים, יש הרבה מלחמות שנמשכו הרבה זמן אבל לא היה בהם קרב שדה אחד.

הסיבות לפלישה הן הסיכוי שהמגן יסכים להיכנס לקרב, במלחמה מודרנית המגן לא יכול להימנע מהפולש מכיוון שמלחמות מודרניות מתנהלות בחזיתות. הצבא לא מרוכז במקום אחד אלא פרוס על שטחים ענקיים היוצרים קווים רצופים של חזית שלא מאפשרים התחמקות. לעומת זאת, בימי הביניים כל הצבא נמצא בנקודה אחת מה שמאפשר לשני הצבאות להתחמק אחד מהשני ללא קץ. הסיבה השנייה לפלוש היא להשיג הישגים קטנים- שטחים קטנים, לפעמים ניצחונות קטנים לאורך זמן עד כיבוש הממלכה. בשנת 1100 בתום מסע הצלב הראשון הצלבנים מחזיקים רק את יפו, עכו וירושלים וייקח להם עוד המון שטחים. עוד סיבה זה בשביל רווחים פנימיים- הרבה מלחמות לא מנוהלות כדי לכבוש אלא למען שיקולים פוליטיים פנימיים. צלח א-דין : ב- 1140 יש מישהו במוצול משושלת זנגי שמצליח בכיבושים. הבן שלו נור א-דין משתלט על שטחים עצומים כולל עיראק, איראן ועוד. רוב החיים צלח א-דין מנהל מלחמה נגד האדונים הקודמים שלו על לגיטימציה אותה הוא מוצא דרך ציור עצמי שלו כגיבור מוסלמי נגד הנוצרים.

השמדה של הצבא הצלבני ושל ממלכת ירושלים הראשונה. השאלה מה מוביל אותו לעשות זאת- האפשרות הראשונה היא אמונה דתית- שיהיה סיום מלמעלה. טיעון נוסף סובב סביב אישה שג'נרי מגיע לישראל טריפולי מבטיח שהוא ייתן לו את היד של יורשת רוזנות, מתפנה וטריפולי נותן למישהו אחר. הוא מצטרף למנזר ומטפס עד שהוא הופך למסטר. הוא הופך להיות אויב של הרוזן מטריפולי ורוצה להוציא אותו "פחדן". הטיעון לפיו הוא משכנע את המלך לצאת למלחמה הוא משום שזה היה צבא גדול במיוחד ויש לו סיכוי לנצח את המוסלמים, מצד שני אם לא יעשו משהו עם הצבא פעם הבאה שצלח א-דין יפלוש הצבא יקטן בהרבה. בין ה-2 ל-3 ביוני הוא נכנס לאוהל של המלך ומשתמש בטיעון ספציפי באותו הרגע: מנגן על העובדה שגידילואיזיאני הוא מלך חדש וחלש אל תסמוך על העצה של הרוזן מטריפולי שרוצה להשפיל את המלך ולאבד את הממלכה, זוהי מזימה להשפיל את המלך החדש. קלאוזביץ – אם המטרה של המלך היא להישאר מלך, שווה לו לסכן את כל הממלכה למען שמירה על הכתר. זה נתפס איום לסכן את כל הממלכה, המשפחה בשביל מטרה כזו אולם בימי הביניים זוהי בהחלט נקודת מבט הגיונית משום שרוב נחלות היו פרטיות של מלכים. כל המקורות נחרבו אחרי התבוסה. משפחת לואיזיאן ממשיכה למלוך בממלכה אחרת למשך הרבה שנים. גידילואיזיאן מאבד את הממלכה, סלח א-דין משחרר אותו בתמורה לאשקלון, הוא בורח לצור, אוסף צבא ועולה לצור על עכו- כך מתחיל מסע הצלב השני אולם באותה תק' אישתו וילדיו נפגעים ממגפה וכך הוא מאבד את הממלכה. אחיו מקבל את קפריסין וביתו שולט שם במשך 200 שנה.

ההחלטה האסטרטגית תלויה בשאלה המדינית, מה המטרות של הצדדים הנלחמים. מה שלא נראה היום הגיוני נראה הגיוני בזווית ראייה אחרת. השאלה הבסיסית היא האם המלחמה היא לטובת המשפחה או לטובת הממלכה היא שאלה שמלווה את כל ימי הביניים.