עיתונות הפני – המעבר הראשון של עיתונות ההמון.
- NEW YORK HERALD ו- NEW YORK SUN מטרתם הייתה להפחית את מחיר העיתון על מנת לגרום לאנשים לקנות אותו, וגם היה שינוי בצורת ההפצה.
- שינויים המימון העיתון- ממימון של גורמים פרטיים, משפחות העיתונים הופכים להיות ממומנים מפרסום.
- שינויים בקהל הקוראים- עיתונות ההמון רוצה לספק את כל המעמדות והעיתון פונה לכולם.
- שינויים בהפצת תוכן העיתון- התוכן משתנה בגלל הקהל ובגלל המימון. מתחילה תחרות שיוצרת שינויים מפני שחשוב שיהיו סקופים בלעדיים על מנת למשוך קהל ומגיעים המפרסים. כעיתונאי עליך ליזום, לחפש את הסקופים ולכן החדשות הופכות להיות מצרך נמכר.
העיתונות הצהובה.
- יוסף פוליצר וויליאם רנדולף הירסט- נאבקים אחד בשני ונוצרת תחרות בין השניים.
- שינויים בתפיסת החדשות (תוכן)- חדשות הם דברים שאנחנו מייצרים, לכן הם לא חייבים להיות מדויקים או נכונים ותפקידנו להפוך אותם למעניינים.
- שינויים מבניים/ מערכתיים בעיתונות- הפרסת סמכויות בין המוציא לאור לבין הכתב. דגש על גרפיקה על מנת למשוך צופים הפורמט שונה, הלוגו גדל הרבה תמונות גדולות ושערוריתיות.
- עיתון הטבלואיד- ההגדרה של מהו עיתון צהוב.
עיתון ההמון הצרפתית (אלידע)- האב דושן (1815-1896), במקביל להתחלת העיתונות הצהובה בארה"ב בצרפת מגיעה תהליך דומה, במחשבה שהעיתונות צריכה לסקר את כל, כל הנושאים עבור הציבור.
התפתחות סוכנויות הידיעות- רוייטקס, ניו יורק אסוסאייט פרס, אוואס וכד', מדובר בצעד הבא, כלומר נוצר צורך בידיעות נוספות ומכאן יצאו גם סוכנויות הידיעות. הבעייתיות כאן היא שכאשר כל הידיעות של כל העיתונים מגיעות מאותן סוכנויות פחות או יותר זה מייצר חד גוניות ופחות תחרות. היתרון הוא בעצם העובדה שזה מאפשר להגיע לכל קצות העולם בלי לשלוח כתיבם ולחסוך הרבה כסף.
השלכות על הסיקור החדשותי– נוצרת איזשהי התאחדות של העיתונאים והם החלו לקחת קרדיט על עבודתם.
מגמות מודניות בהתפתחות העיתונות:
- ריכוז בעלות בידי ברוני תקשורת: מוזס, נימרודי ושוקן – ולא רק בעיתונות אלא גם הוצאות לאור, גם מגזינים, חברות ליקים הוצאות ספרים, מדיה טלוויזיוני. הכח נמצא בידיים מאוד מעטות של אנשים. מה שעלול להביא לצמצום מגוון הדעות שמופיע בעיתונות. צמצום הפעילות החופשית במטרה לשמור עלהסטאטוס קוו.
- ירידות במכירות ועליית גיל הקוראים– קבוצת הגיל של 65 ומעלה.
- שינוי מערכת והפקה -עיתון מכוון
- התגבשות סוגי עיתונות חדשים:
- עיתונות חדשה – בתחילת שנות ה- 70 החלה עיתונות שמראה עמדה סובייקטיבית, להיות הרבה פחות אובייקטיבית ממש תוך כדי הכנסת נקודות מבט אישיות.
- עיתונות חוקרת – עיתונות שבוחרת איזשהו נושא למטרת חשיפת שחיתיות מחדלים וכד', נחשבת מאוד יוקרתית ומאוד מועילה לעיתון, על אף התחלתה המפוקפקת בצהובונים.
- עיתונות לוחמת – כזו בה ישנה לחימה כלשהיא, העיתונאי פועל ממש כלוחם ישנה, הזדהות כמעט מוחלטת של הכתב, איזשהיא נשיאת לפיד. בד"כ קבוצה ממעמד נמוך או כזו שמעוררת עזרה, לוחם יחד עם הקבוצה המנוצלת נגד המנצל. העיתונאי אינו משרת ככתב אלא כפרקליט.
- עיתנות מדייקת –ניסיון לחזור לאובייקטיביות, הסתמכות על מחקרים ונתונים. הרעיון הוא כביכול להעניק יותר עמוק לסיפור – נתונים וממצאים. דברים שניתנים לביסוס, כאן ישנה ביקורת על כך שלא כל כתב יכול להיות גם חוקר ולהבין בענייני מחקרים שנעשו.
העיתונות בישראל: 1917- התקופה העותומאנית , עיתנות היישוב, הישן ועיתונות העלייה הראשונה – חבצלת ,לבנון. ישנה מלחמה לגבי השפה שיש להתשתמש בה בישראל, אותו ויכוח מתקיים גם בעיתונים, רומעם עיתון גרמני, נאבקים בין העיתונאים. מעיתונות שאינה רווחית במיוחד בשלב הזה
עד 1948 תקופת המנדט הבריטי, התפתחות מערכות העיתונין ושינויים בתכנים. יותר עניין, יותר קוראים וחלוקת תפקידים. אנו רואים עיתונות מסודרת, יומית, שבועית. הרבה יותר ארומנות, עיתונים לילדים, העלייה מגרמניה הביאה עימה המון מוספי תרבות. בתקופה הזו העיתונים המוכרים לנו היום מתחילים את דרכם:
1919 – הארץ, תחת שם אחר.
1939 – ידיעות
1932 – מעריב.
דעיכה של עיתונות מפלגתית ולועזית, במקומה עולה קרנה של העיתונות הצהובה והעלילתית, העיתונים כעת הם למטרי רווח בלבד.
מקורות הכנסה בענף העיתונות:
- מכירות – גם בדוכנים וגם מנויים.
- מנויים 20%
- פרסומות 80%
אתיקה ועיתונות- טיפול במקורית מידע, הגנת הפרטיות. כמה רחוק מותר לעיתונאי ללכת כד להשיג סיפור, דיוק ואמינות הדיווח.