מודל 1:
לפני התיעוש, הכנסה גבוהה לנפש נשענה על משאבי טבע. ההחלטה של אנשים ללכת ולכבוש שטחים חדשים ולהקים קולוניות הייתה מבוססת על רווח כלכלי. לכן, היו 2 אפשרויות: לשדוד אזורים מיושבים בצפיפות ועשירים במשאבים או ליישב אזורים עניים בעלי אוכלוסייה דלילה. מטבע הדברים, יש איזושהי סלקציה התחלתית לפיה האזורים העשירים הם אלו המיועדים לשוד (כי יש מה לשדוד בהם).
בטווח הקצר יתקיים שיווי משקל סטטי: אם כוונת המתיישבים היא ניצול, אזי המוסדות שיביא עמו יהיו מוסדות "מנצלים". מאידך, אלו ההולכים להתיישב יאמצו מערכת מוסדית התומכת בקניין פרטי.
על מנת להגיע לצמיחה כלכלית, יש צורך במוסדות המבוססים על זכויות קניין. בדיקת המדינות אותן כבש האדם הלבן, מאפשרת בעצם להסיק מסקנות גם לגבי המדינות באירופה. כיוון שמוסדות הם אלה שעודדו צמיחה בקולוניות, הם גם אלו שעליהם התבססה הצמיחה באירופה, ובבריטניה בפרט.
הבדיקה: לטענתם הרגרסיה הפשוטה של ההכנסה כיום לפי רמת העיור ב-1500 היא מוטה, כיוון שהיא משמיטה את השפעת המוסדות. המוסדות הם בעצם פונקציה של רמת ההכנסה ההתחלתית – ככל שהמקום היה עשיר יותר בהתחלה, שדדו אותו יותר ולכן התפתחו שם מוסדות "טובים" פחות והפוך, כמובן. כיוון שהמשתנה X, כלומר המוסדות אינו ידוע, מציבים כותבי המאמר במקומו את המשוואה לה הוא שווה לפי ההנחה של דיפרנציאציית המוסדות.
הביתא ברגרסיה זו היא סכום של השפעת העיור הישירה והשפעת העיור העקיפה שמגיעה דרך המוסדות.
אם כך, הנחת האפס של המחקר היא שלא קיימת השפעה ישירה של עיור, אלא רק השפעה עקיפה, דרך הערוץ המוסדי.
לצורך הבדיקה, משתמש המאמר במשתנה עזר: שיעורי תמותה ממחלות טרופיות (ובפרט מלריה, והקדחת הצהובה).
מודל 2:
ידוע כי מחלות כמו המלריה היו נפוצות יותר באזורים המיושבים בצפיפות. כותבי המאמר מניחים כי סיבת המוות ממחלות איננה תלויה במוסדות. פרטים ימקסמו תועלת ויתיישבו במקומות בהם שיעורי התמותה נמוכים יותר. מכל השרשרת הזו נובע כי, מוסדות תומכים בזכויות קניין יתפתחו במקומות בהם שיעורי התמיכה הם נמוכים. אם כך, המשתנה הבסיסי עליו אנו מתסכלים הוא היתושים מפיצי המחלות.
כעת ניתן לחזור למודל הראשון ולהציב את המוסדות (X) כפונקציה של שיעורי התמותה (D).ברגרסיה נמצא קשר מובהק בין הצמיחה הכלכלית היום לשיעורי התמותה ממחלות במאה ה-16. ברגרסיה הזו השפעת העיור הישירה אינה מובהקת.
ביקורות:
- יכולים להיות משתנים מתווכים אחרים שונים באמצע שהם לא המוסדות. ואכן, הרגרסיה הזו מסבירה רק 50% מהשונות, וכותבי המאמר לא מכחישים זאת.
- הקשר בין עיור לצמיחה מודגם במאמר על בסיס נתונים מ-1995 ולא על נתונים מהמאה ה-15, פשוט כי אין נתונים מאז. יש סיבה להניח שקשר זה לא התקיים אז כיוון שהערים לא היו מרכזי תעשייה אלא מרכזים אדמיניסטרטיביים והכלכלה הייתה מבוססת על חקלאות. בכלכלה חקלאית, כמעט ואין הבדלים ברמת חיים, כי הצמיחה הכלכלית עד לרמת המחייה שמאפשרת התרבות של אוכלוסייה. עושר האזור מתורגם לגודל האוכלוסייה ולא לרמת חיים של הפרטים. לכן, הביקורת הבסיסית היא שבהתחלה בכלל לא היה reversal of fortune, כל המדינות התחילו באותה רמת חיים פחות או יותר (הרי הסיקו את ההבדלים ברמת החיים על סמך צפיפות האוכלוסייה ולפי המודל של מלתוס צפיפות זו לא מעידה על רמת חיים). ביקורת זו לא פוסלת את הטיעון במאמר, אך מחלישה אותה מאוד.
- ביקורת מתודולוגית: בעיית הסלקציה. הפרטים שהגיעו לכל אזור היו טיפוסים שונים, שהביאו עמם מוסדות שונים. כלומר המקום השפיע על התנהגות הפרטים ולא התנהגות הפרטים על המקום.
השפעת המהפכה הצרפתית על צמיחה בטווח הארוך
מאמר זה תומך בדוקטרינה לפיה לכיבוש של מקומות על ידי ישות פוליטית חזקה ובעלת מוסדות מפותחים, יש תועלת עבור הישות הנכבשת בטווח הארוך, למרות הנזק בטווח הקצר.
גרמניה נבחרת פעמים רבות כמקרה בוחן, כיוון שהייתה מחולקת לישויות פוליטיות רבות, מה שמאפשר ניתוח סטטיסטי על הרבה תצפיות. המאמר בוחן מדינות בגרמניה שנכבשו על ידי נפוליאון, ככאלה שקיבלו "טיפול", לעומת מדינות שלא נכבשו, כקבוצת בקרה. המשתנה המסביר הוא מספר השנים תחת הכיבוש הצרפתי.
אנו רואים כי אכן ל"טיפול" הייתה השפעה על אינדקס המוסדות. בהמשך, מראים כי האזורים שקיבלו טיפול הם אלו בעלי שיעור העיור גבוה יותר. השפעה זו גדולה יותר במערב אירופה לעומת מזרח אירופה. כמו כן, ההשפעה הופכת למובהקת זמן רב לאחר תחילת הכיבוש, לקראת סוף המאה ה-19. רגרסיה מובהקת נוספת היא המרחק מפריז, מה שמחזק את הטיעון.
על מנת להדגיש את המשתנה המוסדי, מבצעים כותבי המאמר בדיקה על השפעת הרפורמות. ראשית, רואים כי יש עיור גבוה יותר במקומות עם אינדקס מוסדות גבוה יותר. לאחר מכן, מפרידים את הרגרסיה לשני שלבים, ורואים שרוב השפעת המוסדות מגיעה דרך הערוץ של הכיבוש הצרפתי.
הון אנושי ויהדות
מדוע היהודים גרו בעיקר בערים, כלומר עסקו דווקא במקצועות עירוניים?
ישנם את ההסברים המסורתיים לפיהם נאסר על היהודים לעסוק במקצועות חקלאיים. אמנם, ישנן עדויות לפיהם ביסוס העיסוקים חל בתקופת ביזנץ והמוסלמים, אז לא היו קיימים איסורים אלו.
לפי המאמר של אקשטיין ובוטיצ'יני, בחירת העיסוקים של היהודים נועצה בהיותם בעלי רמה גבוהה יותר של הון אנושי. מקור ההשכלה הוא ברכישת השכלה שלא נובעת מתמריץ כלכלי, אלא מתוך רפורמה דתית לאחר חורבן בית שני. לאחר החורבן חל מעבר מהקרבת קורבנות לתפילה וקריאה בתורה בבית הכנסת והיהדות הפכה לדת שמקדשת השכלה כחלק מהפולחן ולא מתוך תמריץ כלכלי. מעבר לשוק הראשוני, טוען המאמר כי הייתה סלקציה שלילית לטובת הנצרות. אלה שהיה קשה להם לקרוא ולכתוב התנצרו והתאסלמו, כיוון ששם לא היה צורך בכישורים אלו. עניין זה מסביר את הדילול הגדול בעם היהודי מלאחר חורבן הבית, מעבר להרוגים וכו'.