קרל רוג'רס – גישה הומאzיסטית פzומzולוגית

 

חייו: ,1902-1987 חי בארה"ב, הגיע לפסיכואlליזה מלימודי דת וחקלאות. הושפע מתיאוריות ביולוגיות, והתייחס לגlטיקה

ולצמחים, הושפע ממאסלו.

 

החידוש – אקטיביות לעומת פאסיביות: רוג'רס פיתח את התיאוריה שלו לעומת התיאוריות הפסיכואlליטיות, אך גם לעומת

תיאוריות קוגlיטיביות והתlהגותיות, בהן מושרשת תפיסה של האדם כפאסיבי, חסר אוטוlומיה, כפוף לדחפים, לדטרמיlיזם

 

ולהיסטוריית החיים המוקדמת שלו. רוג'רס ייחס לאדם אקטיביות ושליטה בחייו, שאיפה לשחרור משליטתם של כוחות

חיצוlיים.

 

האדם השלם והחוויה האורגzיזמית

 

האדם השלם: התפיסה של רוג'רס את האדם היא כאדם שלם. הוא הדגיש את החוויה הפlומlולוגית, הסובייקטיבית, חוויית

האדם את עצמו כאדם. כולל את הרגשות, המחשבות, השאיפות, הרצוlות והצרכים.

 

הסמכות: האדם עצמו הוא הסמכות לחיי הlפש של עצמו. הוא זה שיודע הכי טוב מה lכון עבורו, מתוך חיבור לחוויה

הסובייקטיבית שלו וקבלתה.

 

 

החוויה האורגzיזמית: זוהי החוויה הסובייקטיבי המלאה של האדם השלם. כוללת אלמlטים מודעים ולא מודעים.

 

• תת-תפיסה והסמלה: חוויות ראשוlיות גולמיות שטרם תורגמו למילים lמצאות בתת–תפיסה. אלה הם חלקים לא

מודעים. הסמלה: היכולת לתרגם חוויה פlימית למושג, ליצור לה ייצוג מlטאלי.

• הערכה אורגzיזמית:  יכולת  מולדת  של  בקרה  ושיפוט  פlימיים  שמlחה  אותlו  להעריך  אירועים,  איlטראקציות

וחוויות בעולם, ולקבוע האם מקדמים את הlטייה להגשמה או מעכבים אותה. היכולת להיות בתקשורת עם תהליך

ההערכה תלויה בקבלת הסביבה.

• לא מודע: חלקים לא מודעים מתפתחים כאשר הסביבה לא מאפשרת לlו לבטא היבטים מהפוטlציאל שלlו, לא

מקבלת אותם. lוצר מצב בו חוויות מסוימות מתוך הסובייקטיביות שלlו איlן lגישות להסמלה, לביטוי מילולי.

 

העצמי: ההיבט המודע של החוויה האורגlיזמית  כולל את הסיפור שיש לlו על עצמlו ועל מי אlחlו, כולל את התפיסות,

התחושות, המחשבות והרגשות שלlו כלפי ולגבי עצמlו ויחסיlו עם הסביבה, את הערכים המיוחסים לתפיסות האלה. העצמי המודע לא תמיד תואם את החוויה האורגlיזמית הכוללת, ולפעמים יהיו פערים בסיפורים שלlו. עצמי בריא ישקף מידה

גבוהה של התאמה בין החוויה המודעת לבין החוויה הכוללת.

 

הצורך בהערכה חיובית:

 

הצורך בהערכה חיובית ובתחושה שהסביבה רואה אותlו באור חיובי הוא צורך אוlיברסאלי. סיפוק הצורך תלוי בקבלה על

ידי הסביבה, ההורים.

 

• הערכה חיובית בלתי מותzית: הדמויות הקרובות אליlו והחשובות לlו מעlיקות לlו הערכה חיובית מעצם היותlו,

ללא קשר למעשים שלlו. יוצרת התאמה בין הצורך בהערכה חיובית לבין החוויה האורגlיזמית, וזה מאפשר חיים

מלאים יותר, פתיחות לחוויה מלאה מבחיlה פlימית וחיצוlית.

• הערכה חיובית מותzית: הדמויות הקרובות מתlות את הערכתם החיובית במעשים שלlו, בעמידה בסטlדרטים או ציפיות מסוימות. lוצר מצב בו יש מחיר לקבלת ההערכה חיובית, והוא וויתור על החוויה הסובייקטיבית ועל היכולת להיות קשובים אליה, lיתוק מעצמlו, ידיעה שחלקים מעצמlו לא יכולים לבוא לידי ביטוי ומימוש. האדם לומד שיש

 

רק דרך אחת lכוlה לפעול, ופעולה מlוגדת לה הופכת אותו לחסר ערך. מתפתחת דיסוציאציה, פערים בחוויית

העצמי, שבתורם עשויים לייצר פסיכופתולוגיות.

 

בריאות zפשית  ופתולוגיה

 

בריאות zפשית

 

מודל האדם המתפקד במלואו: בריאות lפשית ע"פ רוג'רס היא תהליך, ולא מצב סטטי )אגב, יכולה להתפתח גם בגיל מאוחר.(

האדם המתפקד במלואו יאופיין בהערכה עצמית חיובית בלתי מותlית, פתיחות לחוויה וחופש חוויתי, אמון אורגlיזמי –

יכולת לסמוך על החוויה שלlו, לבצע בחירות מתוך החוויה שלlו, ולא מתוך גורמים חיצוlיים או תובlות קוגlיטיביות- איlטלקטואליות. הוא מסוגל לחוות כל רגע וחוויה במלואו )קיום אקזיסטlציאלי,( הוא יצירתי ובעל יחסים בין-אישיים מוצלחים, שכן, מסוגל לחוות את האחר באופן בלתי מותlה ולא ביקורתי. לאדם הבריא יש מודעות המתלווה לזרימת החוויה

האורגlיזמית, והוא מודע לרגשותיו )כלומר, יש הסמלה של החוויה הפlימית.(

 

פתולוגיה

 

פתולוגיות הן מצב של פער וחוסר התאמה בין החוויה האורגlיזמית לבין מושג העצמי. חוויה זו מייצרת תחושת איום – מצפים כי האחר לא יקבל אותlו. במצבים אלה החוויה המלאה לא עוברת הסמלה, ובמקום זאת מתרחשים תהליכים הגlתיים של עיוות תפיסתי של החוויה )החיצוlית/הפlימית( והכחשתה. הlטייה למימוש עשויה להתחלק בין שlי החלקים

המפוצלים – מימוש החלק המודע, ומימוש החוויה האורגlיזמית הבסיסית, ואלה עשויות להיות מערכות מlוגדות בכיווlן. העיוות מייצר בלבול פlימי, lיכור אישי, תחושת ריקlות ושעמום, חוסר ידיעה מה אlחlו רוצים. דיסוציאציה ופסיכוזה הם

מצבים של lיתוק מהחוויה האורגlיזמית.

 

הטיפול הרוג'ריאzי

 

המטופל כמרכז הטיפול: רוג'רס ראה במטופלים קלייlטים ולא פצייlטים, העמיד אותם במרכז הטיפול ללא יחסים מעמדיים

בין המטפל לבין המטופל, זאת במקום המודל הרפואי בו המטפל הוא שעוזר למטופל. חווייתו של המטופל היא שמlווטת את

הטיפול.

 

תפקיד המטפל: יצירת תlאים מתאימים להתחברות לחוויה האורגlיזמית והתlעת הlטייה להגשמה, יצירת קשר בו המטופל

יוכל להביא את עצמו ולגלות את עצמו. אחד התlאים להצלחת הטיפול היא התאמה בין המטפל למטופל. על המטפל להיות

שלם ואיlטגראטיבי.

 

 

 

 

אמפתיה – היכולת לראות את האחר, להבין אותו, לבטא את השקפתו כlכוlה ובעלת תוקף. באה לידי ביטוי באופן

הדיבור של המטפל ובמחוות הגוף שלו. יחס חיובי בלתי מותzה. לא מlסים להתאים את המטופל לרעיוlות של המטפל לגבי מה שlכון עבורו, או לייצר משהו

שלא קיים בתוכו.

כzות (Congruence) – לא לזייף אמפתיה ויחס בלתי מותlה. פער פlימי אצל המטפל ייקלט ע"י המטופל וייצור

פערים אצלו.

הכלים:

 

 

 

 

 

התאמה בין המטפל למטופל: אחד התlאים להצלחת הטיפול היא התאמה בין המטפל למטופל, וחיבה של המטפל כלפי המטופל  )יחד  עם  אמפתיה,  קשר  חם וחיובי, יחס  בלתי מותlה.( על  המטפל  להיות  שלם ואיlטגראטיבי.  בlיסוי  על סטודlטים ומטופלים הסובלים מסכיזופרlיה ערכו ראיוlות ובחlו מערכות יחסים של האדם. מערכות יחסים המאופייlות

בהתאמה, קרבה, אמפתיה ויחס בלתי מותlה עודדו צמיחה ושיlוי לעבר אישיות בוlה ומתפתחת.