איך אפשר להגיד על אדם שיש לו הכרה

: כאשר צד קולט שהוא מספיק בטוח להתמקד לא רק בעצמו אלא גם בצד האחר. זה גם מראה על העצמה עצמי, היכולת לראות זולת לא על חשבון עצמך. (אורית אומרת: הכרה

כלפי עצמי זאת גם ההעצמה.) וויתור קיצוני זה לא בריא ונכון- גם אתה אדם שצריך להכיר בו.

במודל של תומס וקילמן- מקסימום הכרה ומקסימום העצמה- פתרון בעיות.

במודל של אלרד- הוא אומר או הכרה או העצמה- אי אפשר בו זמנית. או שאתה כרגע ככה או שאתה כרגע ככה.

הסיטואציה הכי קשה אצלו- לפגוע אין הכרה וגם לפוגע אין הכרה- זה הפיצוץ.

במודל של אורית- אדם שיש לו רגש אשמה אמפתי- יש לו הכרה לזולת. אדם בהתעלמות אולי יש לו העצמה גבוהה  מאוד אבל אין לא הכרה. האשמת הזולת- אין הכרה ואולי יש לו העצמה. האשמת עצמי- אין לו העצמה

ולא הכרה לזולת (הוא לא היה מנסה לפצות את עצמו כי הוא אומלל אלא מנסה לתקן משהו מול הזולת.)

 

שוב למאמר- מתי צד נותן הכרה: שצד נותן לעצמו לראות את האחר באור חיובי יותר, כאשר מעבר ליכולת

להבין את האחר הוא גם רוצה להבין את האחר, שאתה יכול להבין את הסיטואציה מנעליו של האחר, כאשר

אדם קולט שמה שחשבת שזה ניצול שלך זה בסך הכל הקושי שלו (יותר עמוק, פחות מרגישים מנוצלים אישית.)

שיעור 10

15.1.20

קצת חזרה:

מה היו ההעמדות של פאץ' ורודי:

רודי- לא יורד מהמיטה בגלל הסנאים

פאץ-' שרודי יפסיק לקפוץ על המידה.

מה היו האינטרסים של פאץ' ורודי:

רודי- אינטרס שטוח- ללכת לשירותים. אינטרס עמוק יותר- הערכה והכרה.

פאץ-' אינטרס שטוח- לישון. אינטרס עמוק יותר- ליצור מערכת יחסים טובה. הסיכום של אורית- זה הבסיס. יש דברים שהיא מוסיפה בשיעור. החומר באנגלית היא עוברת על חלקו ויש

סיכומים שהיא לא עוברת עליו וגם לא מופיעה בסיכומים עד 15% מהמבחן.

סרטים שצריך לדעת- פאץ' אדמס עד חצי שעה ראשונה. רוברט ווילידינדר ושושן צחור.

לשמוע שוב את ההתחלה של שיעור -10 נורית: העצמה. ברגע שהיא מבינה שיש לה צורך והיא לא מוכנה שיזלזלו בה והוא ראוי להתייחסות זאת העצמה. ההבנה שאתה

אדם וגם לך מגיע כתוב. שהיא מבינה את טווח האופציות שיש לה (בית משפט וכאלה.)

 

 

נושא :5 היבטים רגשיים בקונפליקטים

לקרוא את הסיכום של אורית.

במאמר חובה של ג'ונס ובודקר בסיכום יש תרגום של תחילת המאמר.

הרגשות זה לא רק חלק מהקונפליקט אלא זה גם חלק מהפתרון של הקונפליקט, צריך להבין את הרגש. היא רוצה להוכיח שקונפליקטים כלכך קשורים לרגשות שהבסיס לקונפליקט זה רגשות. (כדאי לשמוע שוב את

השיעור) זה לקוח מהסיכום של אורית:

.1 ג'ונס – קונפליקט מוגדר מבחינה רגשית- רוב הגדרות הקונפליקט טוענות שקונפליקט מתרחש כאשר אנשים מבחינים במטרות מנוגדות או התערבות בעניינו של הזולת. לטענתה אירועים מעוררים אלה

הגורמים   לקונפליקט  הם, בהגדרתם, אירועים  המעוררים  רגש.  הפרעה  או סתירות  בין  המטרות

והשאיפות שלנו לבין המציאות הם הדברים המזוהים ביותר כמעוררי רגש.

אם רואים שלמישהו יש מטרה שונה משלי זה ייצר גם רגש (לחץ, כעס, פחד.)  .2 ג'ונס – קונפליקט כרוך ברמה מתמשכת של עוצמה רגשית : המחברת טוענת כי העוצמה עשויה להשתנות במהלך הקונפליקט, אך לא חשוב מה חוזקה, העוצמה הרגשית משפיעה על הבחירה של

התנהגויות הקונפליקט. התיאורטיקנים של הקונפליקט משווים, לעתים קרובות ,עוצמה עם הסלמה, הנתפסת כדיספונקציונלית, באופן כללי. עם זאת, עוצמה רגשית גוברת אפשרי שתחווה ברגשות חיוביים  (למשל,  אושר)  וגם ברגשות  שליליים(למשל, כעס.) לכן  ,המחברת טוענת, כי לא מתקיימים

יחסים ליניאריים בין עוצמה רגשית להסלמה או פתרון של קונפליקט. היחסים הם הרבה יותר מורכבים.

(הערה אורית – כמו כן עוצמת הרגש פעמים רבות היא אינדיקציה למידת חשיבות היחסים בין הצדדים, ולכן ראוי להיעזר באותה עוצמה רגשית כדי לכוון את הצדדים לכיוון בונה.)