ההתנהגות שלנו מוכתבת ע"י מוסדות, גורמים שאומרים לנו מה מקובל ומה לא מקובל לעשות.

השפעות תרבותיות בעבודה

אופן העבודה בארגונים מוכתב ע"י מוסדות:

.1 מוסדות פורמאליים- גופים בעלי סמכות פורמאלית להכתיב לנו את ההתנהגות. למשל אוניברסיטה,

ממשלה, או"ם…

.2 מוסדות בלתי פורמאליים- למשל תרבות, נורמות, משפחה, חברה… יש למצוא את הדרך "לחוקק חוקים." במידה ואנחנו לא מכירים תרבות מסוימת אנו עלולים להיעלב/שתהיה חוסר הבנה בין שני

הצדדים.

 

מה הנחיצות במוסדות פורמאליים? אנחנו יודעים למה לצפות, יודעים מראש את ההשלכות במידה ולא

נפעל בהתאם. פורמאלי מחייב את כולם באופן אחיד.

מה הנחיצות במוסדות בלתי פורמאליים? נורמה מתפתחת יותר מהר והיא גמישה יותר.

התרבות שלנו משפיעה על השיפוט

בהתאם לתרבות שלנו, נפנה את הקשב שלנו באופן שונה (תמונת ילד מחייך וסביבה עצובה/שמחה.)

 

ניהול מו"מ בתרבויות שונו ת

התרבות משפיעה על נורמות ואתיקה

שונה בין דור ודור, ובין מדינה ומדינה.

• גישה אימפריאליסטית- המוסר הוא מושג אחיד, מה שאתי ונכון לא תלוי בתרבות ובמקום בו הוא

מתבצע. הבעיות עם גישה זו היא העובדה שיש הבדלים בתפיסת המוסר בעולם. אכילת בשר בארה"ב

בעוד בהודו לא הורגים פרות. גישה מאוד לא גמישה, שמתבססת ע"פ התפיסה האישית של כל אחד.

• גישה יחסית- הכל יחסי, תלוי חברה, תרבות ונורמה. הבעיות בגישה זו היא שאין איזה שהיא שפה

משותפת, לא נדע למה לצפות כי כל אחד תופס אחרת. אפשר להצדיק כל עניין.

 

אישה שמנהלת גברים, יש מקומות שזה דבר לגיטימי ואף מנסים לעודד עניין זה. לעומת זאת, יש תרבויות

שדבר כזה לא הגיוני ולא יכול להתקיים

האתיקה שלי ≠ האתיקה שלך

התפיסה של מוסר היא שונה בין אנשים. כל אחד יבחר לפעול אחרת בהתאם לעקרונותיו. אנשים ליברליים

מעניקים חשיבות לעקרונות דאגה לאחרים ושוויון ויושר. אנשים שמרניים מתייחסים לעקרונות רבים יותר.

 

נורמות ואפליה מגדרית

מחקר על גברים ונשים, מי מצחיק יותר? בעבר גברים דורגו כמצחיקים יותר, ולאחר שהתבקשו לכתוב

במכוון משהו מצחיק- לא היה הבדל בין נשים וגברים. ז"א נשים בוחרות שלא להיות מצחיקות.

למה זה בעייתי שנשים נתפסות כפחות מצחיקות?

להומור יש מתאם חיובי עם אינטיליגנציה. גם במציאות (תוצאות מחקרים) וגם בתפיסה הוכח כי הומור אכן

נתפס כתואם לאינטליגנציה.

אפליה לא מודעת  מבחן IAT בודק אפליה לא מודעת. אפליה קיימת אצל כולם, גם אצל הקבוצות המופלות לרעה. ללבנים יש העדפה ללבנים על פני שחורים ולשחורים יש העדפה לשחורים על פני לבנים

השלכות של אפליה לא מודע ת

בהקשר מגדרי (בקרב גברים ונשים כאחד:)

• בראיונות עבודה, לרוב גברים מדורגים גבוה יותר מנשים (בלי קשר אם המראיינים הם גברים ונשים)
• כשמועמדות בראיון מביעות אסרטיביות הן מצטיירות כחסרות חום, לא נחמדות.
• ניתן לראות שבמכתבי המלצה, גברים מקבלים מכתבים יותר חיוביים ורלוונטיים עם דגש על היכולות

שלהם, ונשים מקבלות מכתבי המלצה עם דגש על מוסר העבודה הגבוה שלהן.

 

בהקשר מגדרי (בקרב נשים:)

• השלכות אלו גורמות להן לפתח עמדות שליליות יותר כלפי מתמטיקה. בנוסף, הן מצליחות פחות

במבחנים כמותיים (וזה לא בגלל שהן באמת פחות טובות, בכיתה שמורכבת רק מנשים הן נמצאו

כמצליחות מאוד והישגיהן לא נפגעו.)

• נשים מתנהגות בצורה נשית כשהן בסביבה עם גברים.

 

מה אפשר לעשות כדי לשנות אפליה לא מודעת זו לטובת עולם שוויוני יותר מבחינה ערכי?

• אפליה מודעת היא נראית לעין ולכן קל יותר "להילחם בה"
• אפליה לא מודעת משפיעה על העמדות וההתנהגות וביכולתנו להילחם בזה בדרכים שונות:

.1  להתגבר באופן מודע על ההטיות

.2 לעבוד על האפליה הלא מודעת ע"י שינוי הקישורים הלא מודעים (כמו במבחן ה)IAT

• התגברות מודעת- שליטה בשפה (במבחני ההמלצה, ניתן ליצור פורמט אחיד מראש לנשים ולגברים

וכך לא ליפול לאפליה,) בחינה של קבלת ההחלטות תוך קבלת החלטה ניטרלית ולא מוטה (בחינת

נגנים בבחינה עם פרגוד והתייחסות לנגינה בלבד.)

• שינוי תפיסה לא מודעת- האפליות הלא מודעות כמו שהן נוצרות מגורמים חברתיים, ניתן למזער אותן

בעזרת גורמים חברתיים, וזאת ע"י חשיפה למציאות. אם יש לנו הטיה נגד שמנים, נחשף אליהם יותר

על מנת להוריד הטיה זו

 

סיכו ם

• אפליה לא מודעת שונה מעמדות גלויות, והיא קוראת לכולם (כולל אנשים לא גזעניים ושוויוניים.)
• כולנו מפגינים אפליה לא מודעת בשל השפעות תרבותיות.
• אפליה לא מודעת משפיעה על ההתנהגות בצורה לא מודעת אלא אם מצליחים להתגבר עליה (למנוע

מעצמנו מנגנונים שמפעילים את ההטיה, חשיפה למציאות.)…

• ניתן לשנות אפליה לא מודעת באמצעות חינוך וחשיפה.