בפן השלילי יש תתי נושאים

א. האם אותו מועסק מחזיק במשרד )יש לו משרד משלו כדי לספק שירותים.

ב.  האם הוא פועל ללא סיכונים של רווח והפסד

ג. האם אני מעסיק עובדים משלי

 

• אם שני ההיבטים האלה מתקיימים אזי יש לנו עובד.

 

הפן השלילי אצל בירגר: האם יש לו עסק משלו? לא היו לו עובדים. ולכן זה לא עסק משלו.

הפן החיובי אצלו: הוא ביצע את העבודה בעצמו. לגבי הכפיפות: לא אמרו לו מתי להגיע וכו.'

מבחן המהות והפיקוח חצי חצי. ניכוי תשלומים: הוא סיפק חשבונית שהייתה לרעתו.

בית הדין פסק שהוא עובד. הבעייתיות של מבחן ההשתלבות היא: כאשר במבחן השלילי מסתבר שיש לו עסק משלו אז אין בעייתיות. הבעייתיות נוצרת כאשר אין לו עסק משלו והוא לא השתלב בצורה אינטגראלית

והתנהל בחופשיות בתוך העסק.

 

פסק דין מור – למור היה משרד חקירות והוא העסיק עובדים. אנגל היה עובד במשרד. אנגל

הנפיק חשבוניות למור, הוא קיבל תשלום כאחוז מסוים עבור תיקי חקירות.

מור היה מעביר לאנגל את הכסף. היחסים נמשכו כ – 8 שנים. מור סיפק לאנגל תיקים אך לאנגל היה את הזכות לספק. אנגל עבד רק שם. כל ההוצאות עבור חקירה ובילוש היו שייכים למור. אך לאנגל היה תיק במס הכנסה. בית הדין האזורי קבע שלא ניתן להגדיר את אנגל כעובד אם אין לו עסק עצמאי וקבע שאנגל עובד עצמאי)פרי לאנסר( ודיני העבודה לא חלים עליו. אנגל ערער לבית הדין הארצי לעבודה והוא אמר שאכן יש בעיה. אמנם אין לו עסק משלו אך עדיין הייתה בעיה במבחן החיובי. ביהמ"ש קבע שמשתתף חופשי הוא רק

בתחום התקשות. הוא אמר שצריך להרחיב את מבחן ההשתלבות ובפסק דין מור קבעו מבחן

נוסף שנקרא המבחן המעורב.

ניתוח של פסק דין מור עפ"י מבחן ההשתלבות:

יש לו עסק משלו? לא, אין לו עובדים וכו.' ההשתלבות האינטגרלית שלו: הוא עבד שם זמן ארוך, זה מקום העבודה היחידי שלו. הוא יכל לסרב לקבל תיקים. צורת התשלום – הוא קיבל אחוז מהחקירות. היה לו בסיס מינימאלי מאוד נמוך. ניכויי מס – עצמאי. בית הדין האזורי אמר שהיה לו יותר מדי חופש פעולה ויש בעיה עם

ההשתלבות והוא טען שהוא משתתף חופשי. משתתף חופשי – אינו מגיע לכלל מעמדו של עובד. מבחינת הזכויות אבל מבצע פעולות חיוניות המגשימות את פעילותו הרגילה של העסק. הוא חלק מהמנגנון של העק. העסק נשען עליו אך מצד שני הוא לא כמו כל עובד. זהו סטאטוס נוסף ואם משתתף חופשי מקבל את הסטאטוס הזה אז יש

זכויות שהו לא יקבל כמו חופש שנתית לדוגמה. הוא במעמד נחות מזה של עובד. על פסק דין ערערו לבית הדין הארצי לעבודה וטענו שאין דבר כזה משתתף חופשי בתחום שהוא לא בתחום התקשורת. כלומר משתתפים חופשיים הם אך ורק בתקשורת והוא מסווג את מור

כעובד. אח"כ הוגשה עתירה לבג"צ. בג"צ דן בזכות שלו לדון – קבע האם מותר לו לדון בנושא. יש לו סמכות לעסוק בסוגיה שיכולה להשליך על ציבור גדול וכו.' בג"צ טען שמשתתף חופשי הוא לא רק בתחום התקשורת. יש סטאטוס שנקרא משתתפים חופשיים והם יכולים להיות על כלל

הציבור. אך טענו שמבחן ההשתלבות אינו מספיק. צריך להכיל כאן מבחן הרבה יותר רחב.                                                                                יש כאן מצב שבפן החיובי הוא משתתף חופשי אך זה לא מספיק. המבחן שיקבע מהו הסטאטוס

הוא המבחן המעורב.

.3 המבחן המעורב – כתב אותו אהרון ברק.

• המבחן המעורב מבחין בין פרי לאנסר לבין עובד
• המבחן המעורב מאפשר איתורו של הגבול בין מי שנותן שירות למפעל כחלק ממנו

לבין מי שמוכר למפעל את שירותיו.

במבחן המעורב מבחן ההשתלבות הוא העיקרי וחלק מהמבחנים החיוביים והשליליים. מבחן ההשתלבות אינו מבחן בלעדי זהו מבחן מרכזי שניתן לו משקל נכבד, עם זאת לעניין דיון למעמדו של אדם כעובד או כמפרנס עצמאי אין להגיע לכלל מסקנה אלא על פי

הסממנים והעובדות הנותנים במצטבר תמונה כוללת ושלמה. הסממנים והעובדות הם:

א. אופיו של העיסוק ב.  הכוח לשכור עובד ולפטרו

ג.   כל סממן שלעצמו אינו יכול להשפיע לבד אלא רק דיון בין הסממנים השונים הוא שיכריע

בשאלת קיומם של יחסי עובד מעביד.

 

מפסק דין מור יצא שהחילו את המושג משתתף חופשי לא רק על תחום התקשורת אלא על עוד

תחומים. על משתתף חופשי לא חלים חוקי העבודה אלא אם כן נקבע אחרת.

המבחן המעורב יצר שני דברים:

.1 לאפשר למי שלא נחשב כעובד עפ"י מבחן ההשתלבות להיחשב כעובד לפי המבחן המעורב

.2  קבע סטאטוס נוסף של משתתפים חופשיים שבמצבים מסוימים יכולים ליהנות מזכויות

של עובדים )קרה בפסק דין צדקה.(