מגזין בידור ופנאי

כל הנושאי הבידור והפנאי החמים ביותר בארץ ובעולם

לפני ההצפנה: הסימנים שכופרה משאירה ביומני חומת האש

כשמנהל מערכות מגלה שהקבצים בשרת הפכו לבלתי קריאים ועל המסך מופיעה דרישת כופר, נדמה שהמתקפה התחילה באותו רגע. בפועל, ההצפנה היא בדרך כלל השלב האחרון. לפני כן התוקפים צריכים להשיג גישה, להתבסס ברשת, ליצור קשר עם שרתי השליטה שלהם ולפעמים גם להוציא מידע. כל אחד מהשלבים האלה משאיר עקבות, ולא מעט מהן עוברות דרך חומת האש של הארגון.

הבעיה היא לא שהמידע חסר. הבעיה היא שהוא קבור. חומת אש בעסק בינוני מייצרת אלפי שורות לוג ביום, ורוב הזמן אף אחד לא קורא אותן. גם כשיש מי שמסתכל, קשה לזהות דפוס כשכל אירוע נראה בפני עצמו כמו רעש רקע.

אילו סימנים מופיעים לפני ההצפנה

הניסיון המצטבר מאירועי כופרה מלמד שיש כמה סוגי אותות שחוזרים על עצמם. אף אחד מהם לא מוכיח לבדו שמתקפה בדרך, אבל כל אחד מהם מצדיק בדיקה:

  • ניסיונות התחברות חוזרים לממשק ה-VPN או לממשק הניהול של חומת האש, לעיתים ממדינות שאין לארגון שום פעילות בהן.
  • תעבורה יוצאת חריגה, כמו נפחים לא רגילים בשעות הלילה או חיבורים ליעדים שלא נראו קודם.
  • תקשורת מחזורית עם שרתי שליטה ובקרה (C2), מה שמכונה beaconing: מחשב פנימי ש"מדווח" ליעד חיצוני במרווחי זמן קבועים.
  • שינויי תצורה בחומת האש עצמה, כמו חוק חדש שפותח גישה רחבה או משתמש מנהל שנוסף בלי שאיש זוכר למה.
  • פעילות VPN חשודה, למשל התחברות מוצלחת של משתמש ישן שכבר לא עובד בארגון.
  • אירועי IPS שחוזרים על עצמם מול אותו שרת פנימי.איור מופשט של רשימת בדיקות אבטחה ומנעול

למה הסימנים האלה הולכים לאיבוד

בכל אחד מהמקרים, הסימן יושב בקטגוריה אחרת של מידע. ניסיונות ההתחברות נמצאים בלוג ה-VPN, התעבורה החריגה בנתוני התעבורה, שינויי התצורה בהיסטוריית הניהול, ומידע על המוניטין של יעדים מגיע ממקורות מודיעין חיצוניים. טכנאי שבודק כל מקור בנפרד רואה פיסות, לא תמונה.

מעבר לכך, רוב העסקים הקטנים והבינוניים לא מחזיקים צוות SOC פנימי. חומת האש הותקנה, הוגדרה, והטכנאי המשיך לפרויקט הבא. בחודשים שאחרי ההתקנה הקושחה מתיישנת, חוקים זמניים נשארים פתוחים ומשתמשים ישנים נשארים פעילים. השאלה "מי בודק את חומת האש אחרי שהמתקין הלך" נשארת בלי תשובה, ובדיוק בפער הזה התוקפים פועלים.

איך קורלציה הופכת רעש לממצא

הגישה שתופסת תאוצה בקרב ספקי שירותים מנוהלים היא ניטור רציף שמצליב בין מקורות מידע שונים, במקום להציג כל אחד מהם בנפרד. כך עובדת, למשל, מערכת ניטור אבטחת חומות האש BlueNOC, שמצליבה תצורה, לוגים, תעבורה, פעילות VPN, גרסאות קושחה ומודיעין איומים כדי לזהות סיכון ממשי, להסביר את שורש הבעיה ולומר לטכנאי מה בדיוק לעשות.

שלוש דוגמאות ממחישות את ההבדל:

  1. C2 ו-beaconing. תעבורה יוצאת מחזורית ממחשב פנימי מוצלבת מול סיווגי Botnet ו-C2 של FortiGuard, מול המוניטין של היעד ומול דפוס ההתנהגות. במקום אלפי שורות של חיבורים יוצאים, הטכנאי מקבל ממצא אחד עם הסבר.
  2. Brute force. מאות כישלונות התחברות ל-VPN מקובצים לאירוע אחד, שמוצלב מול השאלה אם מוגדר MFA, אם יש הגבלות גאוגרפיות ועד כמה ה-VPN חשוף. מאה ניסיונות מול חשבון מוגן ב-MFA הם סיפור אחר לגמרי ממאה ניסיונות מול חשבון בלי הגנה נוספת.
  3. חשיפת ממשק ניהול. ניסיונות התחברות לממשק הניהול מוצלבים מול השאלה אם הממשק חשוף בכלל לצד ה-WAN ואם מוגדרים Trusted Hosts. ממשק ניהול שפתוח לכל העולם הוא ממצא שמחייב טיפול מיידי.

היתרון הנוסף של הגישה הזו הוא שהיא מבדילה בין סיבה לתוצאה. כשקו אינטרנט נופל, למשל, שני ה-Tunnels של IPsec וחיבור ה-BGP שנפלו איתו אינם שלוש תקלות נוספות אלא תוצאה של אותה תקלה. הצגה נכונה של הקשר הזה חוסכת לטכנאי זמן ומונעת מרדף אחרי סימפטומים.

מזיהוי לתיקון

זיהוי מוקדם שווה רק אם מישהו פועל לפיו. לשם כך נוסף ל-BlueNOC מצב Admin Mode, שמאפשר לטכנאי להתחיל תיקון ישירות מממצא באמצעות הכפתור "הכן תיקון". המערכת מנתחת את התצורה הקיימת, בונה תוכנית שינוי מדויקת, מציגה מה ישתנה ומה ההשפעה האפשרית, ומבצעת רק פעולות שהטכנאי אישר במפורש. לפני כל שינוי נשמר גיבוי של תצורת חומת האש במחשב הטכנאי, וכל פעולה מתועדת.

בהקשר של כופרה המשמעות מעשית: חסימת כתובת חשודה, הידוק חוק Any/Any שנשכח, הגבלת הגישה לממשק הניהול או ביטול הרשאת VPN של משתמש ישן הם צעדים שאפשר לבצע בלי להכיר את פקודות FortiOS, ובלי לחשוש לנעול את עצמך מחוץ למכשיר. לפני שינויים שעלולים להשפיע על ניהול המכשיר המערכת בודקת את הגדרות הגישה החיות, ואם לא ניתן לוודא שהשינוי בטוח, הביצוע נחסם. הניטור עצמו נשאר במצב קריאה בלבד, וסיסמת ה-Administrator אינה נשמרת ואינה משמשת לסריקות שגרתיות.

שאלות נפוצות על התרעה מוקדמת

אם יש לנו אנטי-וירוס טוב, למה להסתכל על חומת האש?

אנטי-וירוס רואה את מה שקורה על המחשב עצמו. חומת האש רואה את התנועה בין הרשת לעולם, כולל ניסיונות התחברות מבחוץ ותקשורת יוצאת ליעדים חשודים. אלה שתי שכבות שמשלימות זו את זו, ולא אחת שמחליפה את השנייה.

כמה זמן עובר בין הסימן הראשון להצפנה?

אין תשובה אחת. לפעמים מדובר בימים ולפעמים בשבועות, תלוי בתוקף ובמטרותיו. מה שחשוב הוא שהחלון הזה קיים, וככל שמזהים את הסימנים מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לעצור את המתקפה לפני שהיא פוגעת בנתונים.

מה עושים כשמתגלה תקשורת חשודה ממחשב פנימי?

מבודדים את המחשב מהרשת, חוסמים את היעד החיצוני בחומת האש ובודקים אילו משתמשים ומערכות היו מחוברים אליו. במקביל כדאי לבדוק אם יש סימנים דומים במחשבים נוספים.

מה כדאי לבדוק כבר עכשיו

גם בלי כלי ייעודי, כל ארגון יכול לבדוק כמה דברים בסיסיים: האם גרסת הקושחה עדכנית, האם קיימים חוקים זמניים שנשארו פתוחים, האם ממשק הניהול נגיש מהאינטרנט, האם יש משתמשי VPN של עובדים שעזבו והאם MFA מופעל. עסקים שאין להם צוות פנימי פונים בדרך כלל לספק שירותי IT מנוהלים, כמו R-Net, שמעניקה שירותי IT וענן מרחוק לעסקים מאז 2003, או לחברות אחרות בתחום שירותי מחשוב ו-IT לעסקים, כדי שמישהו יחזיק את התמונה המלאה לאורך זמן.

BlueNOC מפותחת ומופצת על ידי איי.פי מחשבים, ותומכת כיום בחומות אש מסדרות Check Point Quantum Spark ו-Fortinet FortiGate. אבל מעבר לכלי זה או אחר, השורה התחתונה פשוטה: כופרה כמעט אף פעם לא מגיעה בלי אזהרה. השאלה היא רק אם מישהו מקשיב.