מאפייני הליך הגישור :

.1  סודיות וחיסיון– במידה והגישור לא מסתדר אפשר ללכת לבין משפט. החיסיון הוא מוחלט. לזכור

למבחן שהחיסיון הוא מוחלט, המגשר לא יכול להעיד.

.2 וולנטריות .3 השליטה בידי הצדדים .4  העדר כוח הכרעה למגשר

.5  המגשר – צד שלישי נייטראלי.

ללמוד מהסיכום של נושא 1 שאורית כתבה.

לדעת להבדיל בין אפיוני הליך הגישור לבין עקרונות הגישור הבסיסיים.

שיעור 2

6.11.19

בוררות– שני הצדדים בוחרים מישהו ניאטרלי שישפוט בינינו. לרוב מישהו שיש לו התמחות מקצועית בנושא

הסכסוך. בבוררות יש קצת פחות פורמליות מאשר מבית המשפט.

יתרון– אדם מקצועי שאנחנו בוחרים בו שיכרע.

 

חיסרון– גם פה יש מנצח ומפסיד.

השונה בין גישור לבוררות– בבוררות, לעומת גישור, יש כוח הכרעה.

בגישור אנחנו מקשיבים לשני הצדדים ואז שואלים אותם איזה פתרונות יש להם להציע, גם אם יש לו פתרון משלו. אם הפתרון הונחת עליי אז לא בטוח שארצה ליישם אותו למרות שיכול להיות שהוא טוב. בפתרון שאתה

בוחר יש הרגשה של שליטה על ההליך.

 

 

בית משפט חוסר השליטה בסיטואציה הוא מאוד מפחיד. השופט בסופו של דבר הוא אדם, הוא יכול להיות

מושפע מדברים שלא קשורים בכלל לקונפליקט אבל יכולים להשפיע על ההכרעה. בבית המשפט אתה מפחד

שלשופט תהיה נטייה פנימית כלשהי שתשפיע ועלולה להכריע את המשפט.

בבוררות יש קצת יותר שליטה וקצת פחות לחץ כי אנחנו אלו שבוחרים את מי שישפוט בינינו.

בגישור השליטה לאט לאט חוזרת לידיים שלך, אין למגשר כוח הכרעה. הוא רק עוזר לנו במשא ומתן שעושים.

אפשר גם לעשות מו"מ לבד.

לדעת טוב טוב את הטבלה שיש בסיכום שאורית הכינה בנושא 1 על ההבדלים בין הבוררות, שופט ומגשר "טבלת

השוואה בין דרכי יישוב קונפליקטים: שפיטה, בוררות, משא ומתן, גישור."

גישור בכל שלב אפשר להפסיק וזה לא מחייב. לא רק זאת, אלא גם התכנים שאמרנו במהלך הפגישות, גם אם

ניסינו להתפשר ובסוף לא הצלחנו, אין שום אפשרות להביא ראיות מהליך הגישור בבית המשפט, זהו חיסיון  מוחלט. אצל פסיכולוג אם יש משהו שמסכן את הציבור אז הוא חייב לדווח עליו למרות שיש חיסיון, זהו חיסיון

חלקי.

החיסיון המוחלט הוא בגלל שהמערכת רוצה שאנשים ילכו לגישור לפני שהם מגיעים לבית משפט בגלל כל החסכונות שהוא נותן, לכן נותנים לגישור חיסיון מוחלט. אם הוא לא היה מוחלט אז אנשים לא היו רוצים ללכת

לגישור, לא היה להם כדאי כי אחר כך זה היה עושה להם בעיות אם הגישור לא היה מצליח.

 

 

כיום גישור אינו מחייב חוץ מאשר בנושא הגירושין. המדינה הולכת ומתחילה לכפות על אנשים גישור, לטוב או לרע. עד לפני כמה שנים הגישור היה וולנטרי לגמרי ומה שכן היה זה חובה זה פגישת מהות שמסבירה מה זה גישור (לפני 5 שנים.) לאיזה הסכמות צריך להגיעה וכאלה. בשנה שנתיים האחרונות עשו שינוי. המדינה ראתה שאחרי כמה שנים של קריעות משני הצדדים אחד על השני עד שאנשים היו צריכים פסיכולוג. איך הכעס והשסע הזה נוצר: הסלמה של עורכי דין, הקטסטרופה האישית, ואחרי שבע\שמונה שנים בית המשפט הגיע להכרעה מסוימת. במדינה ראו שבשלוש פגישות של גישור מגיעים לאותה התוצאה. בית המשפט ראה שיש את אותם התוצאות ולכן המדינה מכריחה מתגרשים ללכת לגישור. יש פגישות היכרות (מהות) ואז עוד 3 פגישות

שהם גם חובה ואחרי זה אפשר לעשות מה שרוצים.

יתרונות של בית המשפט זה חוסך לו הרבה זמן וכסף אבל יש גם חסרונות. צריך לפתור בחוק את זה שיש מקרים בהם אסור לחייב את הצדדים לבוא לגישור, למשל אישה שיודעת שהיא בסכנה- שברגע שהיא מגישה

את הרצון להתגרש היא בסכנה להירצח ע"י בעלה. למשל אולי במערכות יחסית מאוד אלימות ושזה ידוע מראש, בעל איים או משו כזה. עלולה להיות בעייתיות בלחייב גישור, למשל הרצח שהיה בדרום שבעל קיבל זימון לגישור

גרושים וירה באשתו.

יש מקומות שיש קושי גדול עם גישור שמציעים במשפט פלילי, למשל גישור בין אונס לנאנסת או רוצח למשפחת

הנרצח.

הסרט שושן צחור– סרט של 4 שעות, נראה ממנו קטעים וצריך לראות שעה ראשונה בבית. סרט הדרכה של

משרד המשפטים שהוציאו על מה זה גישור. מהם המאפיינים של הליך הגישור. עוד דרך לזכור טוב את החומר.

פשרה זה לא גישור! בגישור מנסים להגיע לפתרונות שהם שני הצדדים יהיו מרוצים, כמו דוגמת התפוזים

בשיעור הראשון (לא מחלקים את התפוז לשניים אלא אחד מקבל את הקליפה והשני את התוכן לפי הצורך