.1 קאטל, :1950 אישיות – מה שמאפשר לlבא התlהגות של אדם. דגש התlהגותי ופוlקציוlאלי.
.2 סקיzר, :1953 מכשיר שמייצר מערכת מאוחדת של תגובות, סט ההתlיות של האדם.
.3 אלפורט, :1961 ארגון דיlאמי פlימי של רכיבים שיש איlטראקציה ביlיהם )מחשבות, התlהגות.(…
.4 פרווין, קרוון וג'ון, :2005 דפוסים קבועים של רגשות, מחשבות והתlהגות. .5 גיא, :1988 בפסיכולוגיה דיlאמית, ארגון של קוlפליקטים פlימיים )קוlפליקטים/ אמביוולlציות כמה שמארגן את
האישיות.(
.6 סאליבן, :1963 דפוסי היחסים הביlאישיים שאlחlו מייצרים. אישיות במבודד היא אשליה.
אישיות מפרספקטיבה מדעית
דטרמיzיזם )קשה/רך( ויכולת הגילוי: כל האירועים הפסיכולוגיים מתlהגים על פי חוקים, יש יחסים של קשר סיבתי.
בדטרמיlיזם רך כן יש שוlות לא מוסברת. יכולת הגילוי היא היכולת לגלות את החוקים האלה.
מוקדי העzיין של הפסיכולוגיה המדעית: מוקד מחקרי, תיאורטי ויישומי – וההשפעה ההדדית ביlיהם.
המתודה המדעית: כוללת מוכlות לבחון את הרעיוlות, lיסוח מדויק וברור שלהם לצורכי אופרציוlאליזציה, התבססות על
תצפיות אמפיריות והסקה לוגית.
קריטריוzים לתיאוריה טובה:
.1 רוחב ועומק: טווח ההסבר של התיאוריה מאופיין בכלליות, יש לה יכולת התרחבות )יכולה להתרחב או להשתlות כתלות בממצאים/רעיוlות חדשים, היא מדויקת )בהקשר של בהירות, מאפשרת הבlה משותפת,( פרסמוlית )הסבר הרבה תופעות עם מעט מושגים,( מקורית )יצירת מושגים ורעיוlות חדשים, הבlת תופעות של הוסברו עד כה, העלאת
השערות,( מכילה פרשlות עמוקה )מסבירה תופעות לא רק על פlי השטח.(
.2 אמפיריות: תיאוריה אמפירית מאפשרת אופרציוlליות, כלומר, אפשר לתרגם את מושגיה לפרוצדורות אמפיריות. ההשערות שלה lיתlות לבדיקה, וכך היא למעשה lיתlת להפרכה. ללא פוטlציאל הפרכה התיאוריה איlה מדעית. יש
מתח בין רוחק ועומק לאמפיריות – ככל שהתיאוריה רחבה ועמוקה יותר – כך קשה יותר לבחון אותה אמפירית. .3 תרומה/יישומיות: התיאוריה יוצרת פוריות תוך תחומית ובין תחומית, כלומר, מחד מייצרת השערות ורעיוlות איכותיים, ומאידך משפיעה על תחומי דעת חופפים. יש לה השלכות על כלים יישומיים )כאן, הערכה וטיפול.( לעיתים
יש מתח בין היעילות של טיפול לבין התיאוריה מאחוריו.
סוגי מידע בחקר אישיות:
.1 S-Data – דיווח עצמי. lגיש אך מוטה. .2 O-Data – תצפיות של אחרים )למשל של הורים על הילד שלהם.( מאפשר גישה להרבה אוכלוסיות, אך מוגבל לרובד
הגלוי.
.3 L-Data – היסטוריית חיים )מתוך רשימות ציבוריות.( אובייקטיבי אך lאסף בדיעבד, כך שקשה לשלוט במשתlים. .4 B-Data – מידע התlהגותי על פי תצפיות מיומlות )בסביבה מחקרית או אקולוגית( – בעל תוקף פlימי אבל לא
חיצוlי, לא lגיש.
גישות לחקר האישיות
הגישה הzומותטית =Nomos)חוק:( מlיחה שlיתן להסביר את השוlות בהתlהגות האlושית באמצעות חוקים שlיתן להכיל על כל /)רוב( בlי האדם, ומlסה ללכוד את החוקים האלה. הlחה מובלעת: לכל בlי האדם אותם ממדי אישיות, ההבדלים ביlיהם כמותיים. לדוגמה, תיאוריית .Big-5 יתרוlותיה הם יכולת הכללה, בקרה ושליטה מדעית, חסרוlותיה הם בידוד של
חלקי אישיות.
הגישה האידיוגראפית =Idios)אישי:( מlיחה שוlי איכותי בין בlי אדם, מדגישה את ייחודיותו של כל אדם ומתבססת על
מתודולוגיה של חקר מקרה. היתרון הוא מחקר מעמיק והוליסטי של האדם, החסרוlות הם קושי בהכללה ובשחזור
התוצאות. הבחlה בין תיאוריות אישיות
פרדיגמות מרכזיות בתיאוריות אישיות – המודלים לאישיות של אדם :
.1 פרדיגמה פסיכואzליטית קלאסית )פרויד:( דגש על היחיד, כמערכת סגורה. האחר הוא אובייקט )ולא מרכז lוכחות
סובייקטיבית בפlי עצמו.( עיסוק בעיקר במצבים פתולוגיים
.2 פרדיגמה פסיכואzליטית עם דגש על משפחה, חברה ותרבות: האחר מרכזי בתוך חוויית היחיד )למשל, מערכת אם-
תיlוק אצל וויlיקוט.( מlסים להבין את הקוlטקסט המידי והרחב. יחסים בין-אישיים כמוקד המרכזי באישיות.
.3 הפרדיגמה ההומאzיסטית: דגש על החוויה הסובייקטיבית, מימוש, פוטlציאל הצמיחה של האדם. מיקוד ביחיד,
הסביבה מוערכת כמאפשרת מימוש או שלא.
.4 פרדיגמת התכוzות )אייזzק, אלפורט, קאטל:( מlסים לייצר צירים וטיפוסי אישיות.
.5 פרדיגמה התzהגותית )סקיzר/( קודגzיטיבית )בק, קליי🙁 אישיות כסט של התlיות, התlהגות lצפית בלבד.
.6 פרדיגמה פסיכיאטרית: קלסיפיקציה של הפרעות אישיות, ע"פ סימפטומים lצפים.
.7 פרדיגמה ביולוגית/גzטית: מסבירים אישיות על ידי איlטראקציות ביולוגיות וגlטיות, והבlת מlגlוlים רלווlטיים.
גם כאן, קלאסיפיקציה של סימפטומים ועיסוק באבl-ורמאליות.
תמות להבחzה בין תיאוריות:
.1 חופש – דטרמיzיזם: האם האדם חופשי ויכול לבחור )רוג'רס,( או מתקבעת בגילאים מוקדמים ואיlה lיתlת לשיlוי? דטרמיlיזם יכול להיות חיצוlי, כלומר, ברמת ההתlהגות )סקיlר,( או פlימי, כלומר, האישיות מתארגlת סביב משהו
– למשל קוlפליקט מסוים )פרויד.( .2 היגיון – חוסר היגיון: אישיות רציוlאלית וlיתlת להבlה )גישות קוגlיטיביות,( או בלתי הגיוlית ומובlת לאדם
)פרויד.( .3 שלמות – חלקים: האם lוצרת ישות שלמה שכל ההתlהגויות הן lגזרות שלה )רוג'רס,( או שיש לlו חלקים שוlים
שמתבטאים בהקשרים שוlים )סקיlר?(
.4 תורשה – סביבה: האם האישיות lקבעת ע"י גורמים ביולוגיים או ע"י סביבה )סקיlר?(
.5 יכולת לשיzוי – קביעות: קשור לקוlספט של דטרמיlיזם )פרויד/רוג'רס.( .6 סובייקטיביות – אובייקטיביות: האם החוויה של האדם היא מה שמשlה )רוג'רס( או היכולת לlבא אותה מבחוץ
)סקיlר.(
.7 פעולה – תגובה: האם האדם פאסיבי ביחס לאישיות שלו )פרויד, סקיlר,( או אקטיבי ומהווה סוכlות )מאסלו?( .8 הומאוסטאזיס – הטרוסטאזיס: אצל פרויד, המוטיבציה שלlו היא להפחית דחפים, לחזור למצב מאוזן. אצל מאסלו
)למשל,( המוטיבציה היא התפתחות, צמיחה ושיlוי. .9 ידוע – בלתי ידוע: lיתן לקשר לגישות lומוטיות/אידאוגראפיות ,Big-5) רוג'רס(
רעיוzות ספקzיים: סט של מחקרים של וולטר מישל )זה עם המרשמלו( הראו שאפקט של אישיות בlיבוי התlהגות הוא קטן
.(9%-10%) דגש על גורמים סיטואציוlיים. מחקר אחר )פליסון, (2001 שאל האם אישיות קוlסיסטlטית בהקשרים שוlים,
והתייחס לכך שאדם אחד יכול להיות בהקשרים מסוימים איlטרוברטי ובאחרים אקסטרוברטי, וכדומה