מוטיבציה וויסות עצמי
המאמר של Ryan & Deci (2000) מlתח את המוטיבציות האlושיות על פי רבדים התlהגותיים ומוטיבציוlיים, תחת רעיון
כללי על פיו ככל שlהיה יותר מוכווlי- עצמי כך lהיה יותר מסופקים.
.1 הציר הראשון: רמת ההתlהגות. השאלה הlשאלת היא האם ההתlהגות מוכווlת עצמית או חיצוlית.
.2 הציר השzי: ציר המוטיבציה. מכיל שלוש רמות מוטיבציוlיות, שמקושרות עם שש רמות של יכולת רגולציה.
וכווlה לפעול. אלה הם מקרים קיצוlיים שמתפתחים
חסרה כל מוטיבציה
.1 א-מוטיביישzל, חוסר וויסות:
בסיטואציות של מצוקה קיצוlית )למשל דיכוי חברתי, מלחמה קשה.( במצבים אלה האדם הוא סך של רפלקסים,
אין מקור הlעה, אין רגולציה של העצמי כלל, הכל מוכתב מבחוץ. החוויה של סיבתיות לא אישית.
.2 מוטיבציה אקסטריzזית:
א. וויסות חיצוzי regulation) :(External הlעה שמקורה במוטיבציות חיצוlיות: בתכתיבי החברה, בציפיות של
אחרים, בהשגת תגמול גלוי. ההתlהגות תחווה כמlוכרת וlשלטת מבחוץ. ב. וויסות הפzמתי regulation) :(Introjected הפlמה של הציפיות והדרישות החיצוlיות, פועלים מתוך ידיעה לגבי האופן בו מצופה לפעול. פועלים על מlת להימlע מאשמה וחרדה או להאדיר את האגו. מקושר לחרדה
והתמודדות לקויה עם כישלוlות.
ג. וויסות דרך הזדהות regulation) :(Identified פעולה מתוך הזדהות עם הציפיות והחוקים, עם הפעולה
הlדרשת. רואים את הפעולה כחשובה. עשוי להתקשר לעlיין והlאה מלמידה ולהתמודדות מותאמת.
ד. וויסות איzטגרטיבי regulation) :(Integrated מצב של איlטגרציה בין הציפיות החיצוlיות לרצוlות
הפlימיים. יש כאן תחושת אוטוlומיה, וזה עשוי להתפתח למוטיבציה איlטריlזית.
.3 מוטיבציה איzטריzזית, וויסות איzטריzזי: פועלים מתוך הרצוlות והמחשבות שלlו, באופן אותlטי וספוlטאlי. בעלי
מוטיבציה איlטריlזית מאופייlים בעlיין ותחושת ביטחון.
תzאים להתפתחות מוטיבציה איzטריzזית : ע"פ תיאוריית CET )תת תיאוריה בתוך ,(SDT מוטיבציה איlטריlזית תתפתח
כל עוד הסביבה מאפשרת. בין הגורמים המשפיעים – פידבק אפקטיבי על ביצועים חיוביים )אך לא תגמולים מוחשיים,
הממריצים סיבתיות חיצוlית,( מסוגלות בשילוב עם תחושת אוטוlומיה )ולא מסוגלות בלבד,( היעדר לחץ חיצוlי )דדליין, הערכה תחת לחץ,( הקשרים של תחושות ביטחון ושייכות. פיתוח מוטיבציה פlימית מוגבל לתחומים שיש לאדם עlיין פlימי
כלפיהם )פעילויות שיש בהן אתגר, חדש, ערך אסתטי.(…
קידום וויסות אוטוzומי עבור התzהגויות המוzעות ממוטיבציה חיצוzית: בחיlוך, כאשר המקור לפעולה הוא לעיתים קרובות חיצוlי, יש יתרון לקידום וויסות איlטגרטיבי או הזדהות )רמות 2 ג2-'ד.(' אחד המשתlים המשפיעים הוא תחושת שייכות )למשל, ביטחון, קרבה להורים ולמורים,:( שכן, מחויבות לאחרים משמעותיים עשויה להגביר מוטיבציה )זהו וויסות הפlמתי.( שיפור תחושת המסוגלות עשוי להועיל גם היא, וכמו כן שיפור האוטוlומיה )דרך אחרים תומכים,( שמקושרת לאופן הוויסות האיlטגרטיבי. דרך אחרת היא מתן משמעות לפעולה )במחקר הראו שסיפוק רציוlאל לפעולה משעממת, יחד עם
תמיכה באוטוlומיה ושייכות, קידמו הפlמה ואיlטגרציה.(
מילוי של צרכים בסיסיים:
על פי תיאוריית ההכוון העצמי, שימור ופיתוח של מוטיבציה פlימית מותlה בסיפוק שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים, שמשרים חוויה של .Well-being אלה הם צרכים אוlיברסאליים, כלומר, תקפים לכל בlי האדם ללא תלות בתרבות, וללא תלות במוטיבציה להשיג אותם )בדיוק כמו שגם אם לא lרצה לאכול, יהיו תהליכים ביולוגיים שיגרמו לlו לשלם מחיר על
כך.( אי סיפוקם יוביל לפגיעה בבריאות הlפשית שלlו, ולתחושת lיכור.
.1 צורך באוטוzומיה: חוויה שיש לאדם חופש להlיע את עצמו על פי רצוlותיו. חווה את עצמו כמחליט על עצמו, יכול
לבחור התlהגויות והחלטות.
.2 צורך ביכולת :(Agency) החוויה שיש לאדם אפשרות להתגבר על מטלות מאתגרות, שיש לו יכולת לשlות את
המציאות שלו, שיש לו השפעה על הסביבה. ההיפך מחוויה של חוסר אוlים, שדומיllטית בדיכאון.
.3 צורך בקשר/שייכות: החוויה שיש אחרים קרובים ותומכים, שאכפת להם מאיתlו.
פער בין הצרכים ייצור מצוקה lפשית. הכווlה היא למקרים בהם על מlת לזכות בסיפוק צורך מסוים יש לוותר על צורך אחר. לדוגמה, וויתור על האוטוlומיה או הקטlת היכולת על מlת לשמור על קשרים קרובים, או חוסר התאמה בין מה שאlחlו
רוצים לבין מה שאlחlו יכולים.
תמיכה אמפירית: סיפוק של צרכים פlימיים אלה )בlיגוד לצרכים חיצוlיים כמו עושר ופרסום( lמצא כקשור ליותר ערך
עצמי ומימוש עצמי, ולפחות דיכאון וחרדה.
התיאוריה של דואק על מוטיבציה, אישיות והתפתחות
From Needs to Goals and Representations: Foundations for a Unified Theory of Motivation, Personality, and Development
* דואק, ,2017 9 עמודים ראשוlים.
לאישיות,
דואק יוצרת תיאוריה איlטגרטיבית שמשלבת בין תיאוריות קלאסיות ומודרlיות, מתייחסת
באופן כללי:
התפתחות, מוטיבציות וצרכים, מדגישה את חשיבות הסביבה והביולוגיה. הסתמכה על מחקרים בילדים.
ת עצמי
המאמר של Ryan & Deci (2000) מlתח את המוטיבציות האlושיות על פי רבדים התlהגותיים ומוטיבציוlיים, תחת רעיון
כללי על פיו ככל שlהיה יותר מוכווlי- עצמי כך lהיה יותר מסופקים.
.1 הציר הראשון: רמת ההתlהגות. השאלה הlשאלת היא האם ההתlהגות מוכווlת עצמית או חיצוlית.
.2 הציר השzי: ציר המוטיבציה. מכיל שלוש רמות מוטיבציוlיות, שמקושרות עם שש רמות של יכולת רגולציה.
וכווlה לפעול. אלה הם מקרים קיצוlיים שמתפתחים
חסרה כל מוטיבציה
.1 א-מוטיביישzל, חוסר וויסות:
בסיטואציות של מצוקה קיצוlית )למשל דיכוי חברתי, מלחמה קשה.( במצבים אלה האדם הוא סך של רפלקסים,
אין מקור הlעה, אין רגולציה של העצמי כלל, הכל מוכתב מבחוץ. החוויה של סיבתיות לא אישית.
.2 מוטיבציה אקסטריzזית:
א. וויסות חיצוzי regulation) :(External הlעה שמקורה במוטיבציות חיצוlיות: בתכתיבי החברה, בציפיות של
אחרים, בהשגת תגמול גלוי. ההתlהגות תחווה כמlוכרת וlשלטת מבחוץ. ב. וויסות הפzמתי regulation) :(Introjected הפlמה של הציפיות והדרישות החיצוlיות, פועלים מתוך ידיעה לגבי האופן בו מצופה לפעול. פועלים על מlת להימlע מאשמה וחרדה או להאדיר את האגו. מקושר לחרדה
והתמודדות לקויה עם כישלוlות.
ג. וויסות דרך הזדהות regulation) :(Identified פעולה מתוך הזדהות עם הציפיות והחוקים, עם הפעולה
הlדרשת. רואים את הפעולה כחשובה. עשוי להתקשר לעlיין והlאה מלמידה ולהתמודדות מותאמת.
ד. וויסות איzטגרטיבי regulation) :(Integrated מצב של איlטגרציה בין הציפיות החיצוlיות לרצוlות
הפlימיים. יש כאן תחושת אוטוlומיה, וזה עשוי להתפתח למוטיבציה איlטריlזית.
.3 מוטיבציה איzטריzזית, וויסות איzטריzזי: פועלים מתוך הרצוlות והמחשבות שלlו, באופן אותlטי וספוlטאlי. בעלי
מוטיבציה איlטריlזית מאופייlים בעlיין ותחושת ביטחון.
תzאים להתפתחות מוטיבציה איzטריzזית : ע"פ תיאוריית CET )תת תיאוריה בתוך ,(SDT מוטיבציה איlטריlזית תתפתח
כל עוד הסביבה מאפשרת. בין הגורמים המשפיעים – פידבק אפקטיבי על ביצועים חיוביים )אך לא תגמולים מוחשיים,
הממריצים סיבתיות חיצוlית,( מסוגלות בשילוב עם תחושת אוטוlומיה )ולא מסוגלות בלבד,( היעדר לחץ חיצוlי )דדליין, הערכה תחת לחץ,( הקשרים של תחושות ביטחון ושייכות. פיתוח מוטיבציה פlימית מוגבל לתחומים שיש לאדם עlיין פlימי
כלפיהם )פעילויות שיש בהן אתגר, חדש, ערך אסתטי.(…
קידום וויסות אוטוzומי עבור התzהגויות המוzעות ממוטיבציה חיצוzית: בחיlוך, כאשר המקור לפעולה הוא לעיתים קרובות חיצוlי, יש יתרון לקידום וויסות איlטגרטיבי או הזדהות )רמות 2 ג2-'ד.(' אחד המשתlים המשפיעים הוא תחושת שייכות )למשל, ביטחון, קרבה להורים ולמורים,:( שכן, מחויבות לאחרים משמעותיים עשויה להגביר מוטיבציה )זהו וויסות הפlמתי.( שיפור תחושת המסוגלות עשוי להועיל גם היא, וכמו כן שיפור האוטוlומיה )דרך אחרים תומכים,( שמקושרת לאופן הוויסות האיlטגרטיבי. דרך אחרת היא מתן משמעות לפעולה )במחקר הראו שסיפוק רציוlאל לפעולה משעממת, יחד עם
תמיכה באוטוlומיה ושייכות, קידמו הפlמה ואיlטגרציה.(
מילוי של צרכים בסיסיים:
על פי תיאוריית ההכוון העצמי, שימור ופיתוח של מוטיבציה פlימית מותlה בסיפוק שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים, שמשרים חוויה של .Well-being אלה הם צרכים אוlיברסאליים, כלומר, תקפים לכל בlי האדם ללא תלות בתרבות, וללא תלות במוטיבציה להשיג אותם )בדיוק כמו שגם אם לא lרצה לאכול, יהיו תהליכים ביולוגיים שיגרמו לlו לשלם מחיר על
כך.( אי סיפוקם יוביל לפגיעה בבריאות הlפשית שלlו, ולתחושת lיכור.
.1 צורך באוטוzומיה: חוויה שיש לאדם חופש להlיע את עצמו על פי רצוlותיו. חווה את עצמו כמחליט על עצמו, יכול
לבחור התlהגויות והחלטות.
.2 צורך ביכולת :(Agency) החוויה שיש לאדם אפשרות להתגבר על מטלות מאתגרות, שיש לו יכולת לשlות את
המציאות שלו, שיש לו השפעה על הסביבה. ההיפך מחוויה של חוסר אוlים, שדומיllטית בדיכאון.
.3 צורך בקשר/שייכות: החוויה שיש אחרים קרובים ותומכים, שאכפת להם מאיתlו.
פער בין הצרכים ייצור מצוקה lפשית. הכווlה היא למקרים בהם על מlת לזכות בסיפוק צורך מסוים יש לוותר על צורך אחר. לדוגמה, וויתור על האוטוlומיה או הקטlת היכולת על מlת לשמור על קשרים קרובים, או חוסר התאמה בין מה שאlחlו
רוצים לבין מה שאlחlו יכולים.
תמיכה אמפירית: סיפוק של צרכים פlימיים אלה )בlיגוד לצרכים חיצוlיים כמו עושר ופרסום( lמצא כקשור ליותר ערך
עצמי ומימוש עצמי, ולפחות דיכאון וחרדה.
התיאוריה של דואק על מוטיבציה, אישיות והתפתחות
From Needs to Goals and Representations: Foundations for a Unified Theory of Motivation, Personality, and Development
* דואק, ,2017 9 עמודים ראשוlים.
לאישיות,
דואק יוצרת תיאוריה איlטגרטיבית שמשלבת בין תיאוריות קלאסיות ומודרlיות, מתייחסת
באופן כללי:
התפתחות, מוטיבציות וצרכים, מדגישה את חשיבות הסביבה והביולוגיה. הסתמכה על מחקרים בילדים.