המודל של מתכונות נוגדות מציאות היה פשטני מידי עבור בחינת אירועים מורכבים. השלב הבא בהתפתחות המתודולוגית היה ניסיון להבין את ההיסטוריה מבחינה אמפירית – לבחון אותה כשדה נתונים. נשאלת השאלה, האם ניתן לאפיין את ההיסטוריה כתהליך סיבתי ודטרמיניסטי או שמא מדובר בתהליכים מקריים לחלוטין?
המודל הכלכלי מניח סיבתיות. זוהי מהות המחקר האמפירי בכלכלה – לזהות קשרים סיבתיים (קשה לביצוע בפועל).
גם את התהליך ההיסטורי ניתן להכניס למשוואה מהסוג הזה, כאשר על ההיסטוריון הכלכלי למצוא את המשתנים המסבירים במודל.
מאידך, ניתן להסתכל על ההיסטוריה כתהליך מקרי – מה שיהיה מחר הוא בדיוק מה שקורה היום ועד צירוף של נסיבות מקריות. תהליכים כאלה פועלים בצורה אינרטית.
דוגמא: פרוץ המהפכה התעשייתית (המאמר של Crafts). למה המפכה פרצה דווקא באנגליה, דווקא בעיתוי בו היא פרצה? האם מדובר בתוצאה של תהליך דטרמיניסטי או אירוע מקרי? עד למאמר זה, הוצעו מודלים סיבתיים לפרוץ המהפכה, אך עד לימינו אין הסבר מוסכם על כל החוקרים בתחום לפרוץ המהפכה.
כמובן שבדיעבד קל יותר להסביר תופעות מאשר לנבא אותן מראש. (ex post לעומת ex ante). מלתוס ושאר כלכלני התקופה לא הצליחו לצפות את המהפכה התעשייתית.
Crafts טוען כי בשנת 1750 לא היה הבדל מובהק בין צרפת לבריטניה (מבחינת התפתחות כלכלית, רמת חיים, תוצר לנפש וכו'). ההמצאה שהתחילה את המפכה התעשייתית הייתה מכונת הקיטור (מעבר מכוח פיזי לשימוש באנרגיה המיוצרת מחומרים כימיים) והיא הומצאה באנגליה. האם המצאה זו הייתה יכולה להתרחש גם בצרפת? מבחינת הרמה המדעית והיכולות האקדמיות, לא היה הבדל משמעותי בין צרפת לאנגליה.
יש להבחין בין המצאה (invention) לפיתוח (innovation) – יישום של רעיון כלכלי שפועל ומייצר רווח. (דוגמא טובה לעניין היא מוטציה גנטית – מתרחשת במקרה, אך עוברת מעין "מבחן שוק" ורק חלק מהמוטציות שורדות, בהתאם לסביבה).
לפי גישה זו, יש להניח שמכונת הקיטור יושמה דווקא באנגליה כמענה לצורך לשאוב מים ממכרות ואם הייתה מופיעה בצרפת, הייתה נשארת בגדר המצאה לא מיושמת. Crafts טוען כי משקלם של המשתנים הכלכליים רב הרבה יותר בתהליך של פיתוח מאשר בתהליך של המצאה.
תלות ברצף היסטורי –Path Dependance
פול דיוויד קידם את הרעיון של Crafts צעד אחד קדימה. הוא שילב בין המקריות לדטרמיניזם וטען כי תהליכים היסטוריים רבים הם תוצאה של תופעה שלא ניתן להסביר אותה באמצעות המציאות של היום – אינרציה היסטורית.
דוגמא: התפתחות לוח המקשים האנגלי –QWERTY. מדוע נבחר דווקא צירוף האותיות הספציפי הזה?
ההסבר נעוץ בתקופת המצאתה של מכונת הכתיבה. אז היה צורך לפתור בעיה טכנית של מקשים שנתקעו אחד בשני. האותיות סודרו באופן שבו ההסתברות ללחוץ על שני מקשים סמוכים היא הקטנה ביותר. כיום ההסבר הזה ללוח המקשים של המחשב לא תקף ועלינו להסתמך על התהליך ההיסטורי בלבד על מנת להסביר את התופעה.
למעבר ללוח מקשים אחר יש עלות גבוהה של התאמה – השפעות רשת גבוהות. לאף אחד לא משתלם לעשות שינוי באופן עצמאי, כי כל שאר האנשים משמשים בזה- מודל כלכלי של השפעות חיצוניות של רשת וסטנדרטיזציה.
(דוגמא נוספת לכך היא מעבר לנהיגה בצד ימין בקנדה כי שם זה השתלם. היה מעבר יבשתי בהיקף רחב לארה"ב, להבדיל מבריטניה, שם כמעט ולא עוברים דרך היבשה למדינות בהן נוהגים בצד ימין).
צעד נוסף קדימה נעשה על ידי פול קרוגמן, שבחן מיקום גיאוגרפי של תעשיות. הוא חקר את תעשיית השטיחים בארה"ב. תעשייה זו ממוקמת ב-Dalton, Georgia. בעיר זו הומצאה שיטת אריגה מסוימת שהובילה לפיתוח התעשייה. פול קרוגמן תיאר את ההשפעות החיצוניות הבאות:
- כוח עבודה מיומן
- מוצרים ושירותים נלווים
- זרמי אינפורמציה מהירים
להתרכזות של תעשיות במקום אחד יש חסרונות עבור הצרכנים, שנאלצים לנסוע מרחק רב כדי לרכוש מוצר מסוים. מאידך, יש גם יתרונות: המקום הופך לבעל מוניטין, הכל מרוכז במקום אחד.
דוגמא: עמק הסיליקון, ששוכן דווקא באזור לא נוח, אבל התפתח דווקא שם בגלל השפעות חיצוניות.
העסק מפסיק לעבוד כאשר ההשפעות החיצוניות דועכות והרווח הכלכלי יורד.
לסיכום: קיימת אינרציה היסטורית בקנה מידה רחב. ברירת המחדל היא שתהליכים ימשיכו בצורה שבה הם התחילו. מודלים רבים מסבירים מדוע תהליכים ממשיכים ברגע שהם התחילו (השפעות חיצוניות, השפעות רשת). הנסיבות ההיסטוריות כבר לא תקפות היום, אך עלות השינוי היא גבוהה מידי. האם נרצה להתמקד בהבנת ההתרחשות הראשוניות או בהבנת התהליך כולו?