מתי נהיה מוכנים לוותר על הוגנות?

סדרת מחקרים של HILLER CHOSHEN חיפשו מתי אנשים יהיו מסוגלים באמת

לוותר, ומתי הם יוכלו לשמוח על ויתור דברים שלא בהכרח לטובתם.

בניסוי – איש כחול וירוק. איש כחול- מבצע מטלה ואנחנו יודעים שהאיש הירוק יבצע את אותה המטלה. האיש

כחול מקבל 10 שקלים למטלה.

האיש הירוק- יכול לקבל או 10 שקלים על אותה המטלה או 20 שקלים.

החוקרים יטילו מטבע ויראו אם האיש הירוק יקבל 10/20 שקלים. לחצי מהאנשים נתנו אפשרות לבחור כמה האיש הירוק יקבל 10/20 שקלים (אף

אחד לא יודע מי איש ירוק ומי כחול.) כשנתנו לאנשים להחליט כמה האיש הירוק יקבל- רוב האנשים החליטו כי האיש הירוק יקבל 20 שקלים. כשלאנשים יש את זכות הבחירה הם נוטים להיות יותר

נחמדים. עכשיו הם מרגישים טוב עם עצמם כי הם פרגנו למישהו אחר. עשו עוד ניסוי עם אותו עקרון, שני האנשים עושים את אותה המטלה ויש שתי

אופציות לגבי התשלום:

א. אנחנו מקבלים 11 ₪ והאיש השני מקבל 10 .₪

 

.11 ₪

והשני מקבל

ב. אנחנו מקבלים 10 ₪

 

שאלו חצי מהנבדקים איזו חלוקה מועדפת עליך? הם העדיפו את החלוקה

הראשונה. רק 6% העדיפו לקבל פחות מהשני. כאשר נתנו לנבדקים להחליט אם הם יקבלו יותר או השני יקבל יותר, הם עדיין

העדיפו לקבל יותר. אנשים מוכנים לקבל חוסר הוגנות (לרעתם) כשהם מחליטים על חוסר ההוגנות

הזאת (הם מוכנים לפרגן למישהו אחר שיקבל שכר יותר גבוה משלהם- כל עוד הם

קובעים את זה.)

 

שיעור -8רגש בעבודה

מדוע חשוב לחקור רגש בהתנהגות ארגונית?

בעבר חשבו שרגש אינו רלוונטי לתחום הארגוני ואף מפריע לתפקוד הארגוני אך בשנים האחרונות

מחקרים מראים כי לרגש ישנו תפקיד מאוד חיובי וחשוב בתחום זה.

רגש משפיע על הביצועים, היחסים בין עובדים, דינמיקה קבוצתית ועל גיוס ושימור כוח האדם.

 

הבחנה בין רגשות למצבי רוח: כאשר אני מרגישה פחד- התחושה מאוד ספציפית וקצובה בזמן. (מי שמפחד מכלבים ירגיש פחד כל

עוד הגירוי על ידו)

מצב רוח- בדרך כלל משהו כללי יותר. לא ניתן לשים את האצבע על גירוי או אובייקט שעורר את אותו

מצב רוח.

רגש פעיל גורם לנו להתנהג בצורה מסוימת(פעילה או לא פעילה) ורגש סביל(לא פעיל) גורם לנו להתנהג פחות בצורה מסוימת, מביא אותנו לא לעשות כלום. נוכל לראות כי המדדים הפיזיולוגים

מגיבים בהתאם לרגש, פעילים או סבילים.

 

 

מוטיבציית התקרבות- מניעה אותנו להתקרב לתגמול או גירוי חיובי כלשהו.

מוטיבציית הימנעות- גורמת לנו להימנע מגורם שהוא לא רצוי.

כאשר אנו מרגישים חרדה ועצב (רגשות לא נעימים לרוב האנשים) אנו רוצים לשפר את ההרגשה

שלנו ובעצם שואלים עצמנו, כיצד נשפר את הרגשתנו?

הסתגלה כי אנשים שחווים חרדה מנסים לשפר את הרגשתם על ידי הימנעות מנטילת סיכונים.

כאשר אנשים מרגישים עצב הם מחפשים משהו שיעורר אותם, יגרה אותם (נטילת סיכונים.)

הרגשות הם אוניברסליים אך מה שמשתנה הוא כללי ביטוי הרגשות. איך מצופה ממנו להביע כל רגש

משתנה מתרבות לתרבות. התינוק האמריקאי והיפני נולדו אותו הדבר, כשיש משהו מעורר שמחה הם יחושו אותו הדבר

ובהתאם בכל רגש. אך את כל אחד מהם לימדו לבטא את רגשותיו בצורה אחרת.

 

חוקר בשם פול אקמן, בדק את נושא הרגש. הוא מצא שאומנם חוקי הצגת הרגש הם שונים אבל הרגשות הם אותם רגשות. איך הוא ידע? יש דרך מאוד אובייקטיבית לזהות את הרגשות: הבעות פנים והשרירים. כשאנחנו מרגישים רגש מסוים (איטלקי או בריטי וכו) בדיוק אותן הבעות פנים

(הבעות מיקרו) יהיו לכל האנשים למרות הבדלי התרבויות.

רגש שאנו מביעים= הרגש שאנו חווים?

אם אני מחייכת האם אני בהכרח שמחה? התשובה היא כן ולא.

דיסוננס רגשי (חוסר התאמה-) הרגש שאנחנו חווים לא בהכרח הרגש שאנחנו מביעים ולהיפך. אם

אני מחייכת לא בהכרח אני שמחה.

אי התאמה בין מה שאני מרגיש לבין מה שאני משדר, כאן נוצר לחץ, שואב אנרגיה, הפרט משחק

ויוצר נטל רגשי (עבודה רגשית.)

• משחק תפקידים שטחי- אני מלצרית או אשת שירות לקוחות, אני מחייכת ללקוחות למרות

שאני מרגישה חרא מבפנים. אני מחייכת אבל עדיין מרגישה חרא.

• משחק תפקידים עמוק- יש מצבים שיש ניסיון אמתי לשנות את הרגשות שבפנים בהתבסס

על חוקי ההצגה.

 

מוכרחים להיות שמח!

לרגש חיובי השפעה חיובית על:

.1 סיכויי קבלה לעבודה טובה .2  תחושת הצלחה בעבודה – המוטיבציה גבוהה יותר ובהתאם הביצועים

.3  הביצוע בעבודה

.4 משכורת .5 שביעות רצון בעבודה .6  מצב הרוח של העובדים

.7  רווחי הארגון

.8  נאמנות העובדים

גם ברמה האינדיבידואלית של העובד וגם לארגון טוב שהעובדים יהיו בעלי רגשות חיוביים.

נעשה מחקר שבדק האם בחנויות נוחות המכירות עולות כאשר המוכרים שומרים על חיוך. המחקר מצא כי הלקוחות אוהבים את החיוך והשמחה של העובדים רק כאשר החנות רגועה וברגע שיש עומס

הלקוחות אינם מרוצים מחיוך המוכרנים.