פילוסופיה

אצל המוסלמים יש הפרדה בין פילוסופיה למדעים. הדת מעוניינת לקדם את המדעים על מנת לקדם את החיים. הפילוסופיה נתפסת כקוראת תיגר על יסודות הדת. כיצד ראו המוסלמים את היחס לפילוסופיה לאורך התקופות:

1. אל ח'ואריזמי (780-850): כתביו בנושא שימשו כיסוד עד למאות ה17-18. היה איש אשכולות שהמציא בין היתר את האלגברה ושימש גם כפילוסוף. ספרו "מפתיח אל עולום" מפתח המדעים, נותן סקירה של תחומי המדעים הקיימים. הגדרתו את הפילוסופיה שמבחינה קונספטואלית מטרתה של הפילוסופיה היא להגיע לחקר האמת בכל דבר (פילוסופיה=אהבת החכמה). בקונטקסט הדתי – חיפוש האמת הדתית מתוך הטקסט. לפעמים יש בטקסט הדתי דברים לא רציונליים והפילוסוף ידחה אותם. ח'ואריזמי עושה הפרדה בין ידע עליון של העולם המטה-פיזי וידע תחתון של העולם בו אנחנו חיים, פילוסופיה פרקטית ופילוסופיה תיאורטית. פילוסופים מוסלמים ביקשו לתת הגדרה מוסלמית לפילוסופיה על מנת לגונן על הפילוסופים המוסלמים. ח'ואריזמי טוען שפילוסופיה לא באה לקרוא תיגר על הדת. להפך, מאמין צריך לשאול שאלות ולהיות חכם מאמין טוב לא יכול להיות בור, "ג'אהל".
2. אלכינדי (805-866): ביקש להסביר שהעיסוק הפילוסופי אינו סותר את הדת. גם הוא רב אשכולות. "פילוסוף אל ערב" הפילוסוף הערבי הראשון. ניסה לשכנע את הח'ליפה שהפילוסופיה טובה לאסלאם. היה פעיל בבית אל חיכמה, למד את אפלטון וסוקרטס. היה מושפע מהפילוסופיה היוונית. היה תיאוסוף-עושה אדפטציה בין הטקסט הדתי לפילוסופי. נזקפים לזכותו 260 חיבורים הקשורים בגיאומטריה, פיזיקה, לוגיקה. תורתו – ביקש להסביר את עיקרי האמונה הדתית המוסלמית בנוגע לבריאת העולם יש מאין והישארות הנפש לאחר המוות. העסיק מאוד את המוסלמים. שאלות אקוטיות על תכלית קיומנו בעולם. אלכינדי מהלך על חבל דק בין פילוסופיה לתיאולוגיה. בפילוסופיה לא יוצאים מנקודות הנחה שיש אלוהים ובתיאולוגיה כן. ניסה לתת הסבר לייסוד העולם דרך פילוסופיה מטריאליסטי (המפץ הגדול) והאמין שאלוהים הוא הסיבה מאחורי הכל, מה שהופך אותו לתיאולוג. האמת הדתית המושכלת עולה על השכל. מכאן שידע הנביא עולה על ידע הפילוסוף. האל הוא הסיבה הראשונה דרך ניתוח פילוסופי ולכן יש להאמין באל במקביל להעלאת הידע הפילוסופי.
3. אלפהאריבי (מת 870) טורקי מחבל פהארב. המשיך את אלכינדי וכתב על תחומים רבים. היה נערץ גם על ידי לא מוסלמים כמו הרמב"ם. היה מומחה בפילוסופיה מדינית. התעניין בפוליטיקה אזרחית וניהול החברה תוך שימוש מעקרונות מהשריעה. עושה אדפטציה בין הפילוסופיה היוונית שאהב לעקרונות מוסלמים. תרם גם בתחומים אחרים כמו ספר המוזיקה הגדול. כתב על "מהו האושר".
4. אבן סינה רופא שתרם תרומה אדירה למדעי הרפואה. ספריו משקפים את מעברו למיסטיקה הצופית. חיבר בין מיסטיקה לפילוסופיה. האורתודוקסיה לא תמיד קיבלה את העיסוק הפילוסופי.
5. אלע'זאלי הגיע כ300שנה אחרי תחילת העיסוק הפילוסופי. היה גדול הדור של המדרסות של נט'אמיה. טען כי העיסוק הפילוסופי חסר תכלית ולא ראוי. התנגד הן לפילוסופיה יוונית והן למוסלמית.
6. אבן רושט כתב את הספר "מפלת המפלה" הפילוסוף שבין הפילוסופים. התנתק מהדת ועסק בפילוסופיה טהורה. לא אהב את חיבור של אלע'זאלי. מגונן על הפילוסופים שקדמו לאלע'זאלי ומפריח את טיעוניו.

היום בקרב חוקרים מערביים יש ספרייה פילוסופית מוסלמית מובהקת. על אף הקשר הרב לתיאולוגיה זהו ז'אנר שהתפתח באופן עצמאי. חרף ההתנגדות הפילוסופיה המוסלמית המשיכה להתקיים לפחות עד המאה ה15 בתקופת אבן רושט שנחשב לאחד מאחרוני הפילוסופים המוסלמים. הפילוסופיה המוסלמית, כמו התיאולוגיה, היא ספרות מתגוננת מפני כל הביקורות ומגנה על אמיתות דתיות על ידי רציונליזציה של הדת.