מסקנות על הסרט פאץ–" גישה הומניסטית שפאץ' מייצג לעומת השיטה שהדיקן והשאר מייצגים- בלי עניינים
רגשיים, לפתור את הבעיה, מאוד טכני. אם תצחיק אדם אז הריפוי יהיה יותר מהיר כי זה משפיע על הרבה
מערכות בגוף חיובית.
יש אינטראקציה בין הנפש לגוף– פאץ' אומר אני לא מטפל במחלה אני מטפל בחולה. הוא רוצה לשפר את
איכות חייו של החולה גם אם הוא עומד למות. מחקרים מראים שאם אדם משפר את איכות חייו הוא גם יחייה
יותר.
מומלץ לראות על חיים ווירמוט. פאץ אומר שאם יש לנו את הקו של הדיקנט ושותפו לחדר שזה מאוד מכני אז מפספסים בגדול, חייבים
לטפל באדם ולא במחלה. הגישה האנושית שאומרת שאם אני רואה את האדם מאחורי העניין אני יכול הרבה
יותר לרפא אותו אז זה יותר קל. אותו הדבר בגישור- רובד יותר עמוק, אם אני לא רואה מולי קוץ בתחת אלא אדם ואת הצרכים שלו אז אני יכול הרבה יותר בקלות לפתור את הקונפליקט. חייבים לראות פנימה. סרט עם
הרבה מסרים.
מראה גם על אמפטיה. מי שהרבה מול מסכים הם הרבה פחות אמפתיים. מומלץ להגביל לעצמנו את הזמן מסך.
זה חלק מאיך אנחנו בוחרים לראות את המציאות.
מתוך הסיכום של נושא ,2 עמוד .7 הפרד בין מערכת היחסים לבין התוכן:
אל תסיק את כוונת הצד השני מתוך פחדיך- ייחוס עוין.
נלמד על זה בשיעור ,6 הנדריקס. שאתה משנה את הדפוס האוטומטי שאתה רגיל עליו מול השני אז גם הוא יוצא מהדפוס הרגיל שלו. המוח העתיק לא חייב לפעול אלא המוח החדש יכול לפעול. אם אתה לא מודע לזה אז המוח העתיק פועל ברגע שהאדם מרגיש מותקף. מפרידים בין המערכת יחסים לבין התוכן- זה לא היחסים זה
התוכן של מה שנאמר.
"לתת הרגשה טובה" ולשמור על כבוד: לוודא כי הצעתך תואמת את הערכים של הצד השני- אי אפשר להציע
משהו שנוגד על הערכים הבסיסים של האדם. צריך לדעת לכבד.
רגשות– צריך ללמוד לזהות את הרגש שלך. יש מחקר שמראה שגברים מוציאים את העצב שלהם בכעס כי יותר מקובל להרגיש כעס מאשר עצב. דוגמה- אמא שמגיעה אחרי יום עבודה קשה לבית מבולגן. במקום שהיא תכעס ותצא על כולם היא רגע נרגעת ומבינה שהיא עצובה ולא כועסת ושואלת את עצמה למה כל פעם שזה
קורה היא כועסת על הילדים? אולי זה משהו בילדות שהיא לא טיפלה בו, היא מרגישה שלא מתייחסים עליה. אם אתה מדבר על עצמך במקום על האחד זה מקל עליו להבין אותך ואתה לא תוקף את האדם ולכן יותר קל לו
להקשיב לך.
*אפשר לצד השני שחרר קיטור- אורית לא מסכימה עם זה. יש גישה חדשה יותר שאומרת שזה לא טוב
לשחרר קיטור כי זה רק מחמיר את הבעיה. נלמד בשיעור .5
אל תגיב להתפרצות רגשית– אפשר להגיד אני מבינה שאתה כועס\מפחד. ככה הצד השני מבין שאתה רואה
אותו. מבין שאתה לא נגדו. מכירים ברגש ומנסים לפתור את זה. אם כל הזמן אומרים לאדם בילדות לא נורא
לא קרה כלום אז גם כשהוא יהיה גדול הוא לא יביע רגשות.
תקשורת– לפעמים נשים מדברות בצורה לא ממוקדת לעומת גברים "(תגידי מה את צריכה)" . לרוב גם נשים מדברות עקיף וגברים מדברים ישיר (אתה רעב? לא, אז הוא לא עוצר לאכול.) זה יוצר הרבה פעמים בעיות
תקשורת. אם מבינים שיש הבדלי תקשורת אז הקונפליקטים קטנים.
מניעה היא הפתרון הטוב ביותר- בנה "מערכת יחסים." הכרת הצד השני באופן אישי, עוזרת להתמודדות.
היכולת שלך להפוך אדם זר ל"מכר" תהפוך אותך ל"נושא ונותן" טוב יותר.
התעמת עם הבעיה ולא עם האדם– יש בעיית תקשורת ולא בעיה עם האדם עצמו.