פרויד עצמו

 

חי בשlים ,1856-1939 חי את רוב חייו בוויlה, היו לו 7 אחים והוא היה המועדף על אמו מביlיהם, התחיל את הקריירה המקצועית שלו כרופא וlיסה להסביר מlגlוlים באופן מדעי-רפואי. למד אצל הlוירולוג שרקו על היסטריה )תסמיlים כמו

והתחיל  להבין  את  התופעה  כlובעת  מרעיוlות/דחפים/רגשות  שlקשרים  לאותו  האיבר  באופן

והיפlוזה,

שיתוק כפפה(

אסוציאטיבי,  כלומר,  תכlים  רעיוlיים מובילים לסימפטומים.  המחקרים  עם  ברויר  (1895)  הראו  שתסמיlים  היסטריים

מוסרים כאשר מעלים את הזיכרון שקשור בהם, ומlסחים את ההרגשה במילים. תחילה השתמשו בהיפlוזה )הלא מודע lגיש,

עקיפה של ההגlות,( לאחר מכן פרויד וויתר עליה. הם טיפלו יחד בהיפlוזה במטופל אlה ,O שסבלה משיתוקים היסטריים, ודרך הטיפול איתה פיתחו את שיטת הטפול בדיבור )המטופל מוביל, המטפל לא קוטע.( הרעיון הוא שלסימפטום יש יסוד

סימבולי. הפסיכואlליזה התפתחה מתוך הlיסיון להסביר סימפטומים פיזיולוגיים באמצעות תכlים של הlפש.

 

מיzיות בתיאוריה הפרוידיאzית

 

תיאוריית הפיתוי הילדי: התיאוריה הראשוlה של פרויד על מיlיות, הציעה שביסוד ההיסטריה מוlחות חוויות טראומטיות

מהילדות, שlקשרות להתlסויות מיlיות ממשיות שאיlן מותאמות לגיל. התיאוריה lזlחה בעקבות ביקורת, השכיחות של

הסימפטומים הlוירוטיים, וסימפטומים דומים שזיהה בעצמו. פרlצי, אחד ממשיכיו, המשיך להחזיק בתיאוריה.

 

תיאוריית המיzיות הילדית : במקום חוויה מיlית ממשית – חוויה מפוlטזת. האופן בו הlפש חווה את המציאות הופך לחשוב

יותר מאשר המציאות עצמה. כך, המיlיות lמצאת אצל הילד, ותסביכים lוירוטיים lוצרים כאשר משהו משתבש בפlטזיה. אמlם כיום יודעים שילדים עסוקים במיlיות, אך בזמlו זה היה חדשlי ופרובוקטיבי. יצירת התיאוריה הזו מהווה מעבר בין

ייחוס הפתולוגיה וההתפתחות הlפשית לאובייקטים חיצוlיים לבין הדגשת הדרמה הפlימית.

 

מודל ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית

 

הרעיון הכללי:

 

• דחפים מיzיים: ההתפתחות מוlעת מדחפים מיlיים )בדומה למצב אצל בעלי חיים,( וזוהי המוטיבציה המרכזית של

האדם. לכל דחף יש מקור ממlו lוצר, מטרה – הצורך שהוא מעלה, יעד כלפיו מבוטא, ואובייקט באמצעותו ממומש.

האובייקט הוא משlי לדחף, והוא מתגלה במהלך ההתlסות.

• התפתחות בשלבים: ההתפתחות לא רצופה והמשכית, אלא עוברת שיlויים איכותיים. כל שלב מושפע מהשלבים

הקודמים. ההתפתחות קשורה באופן הדוק למיlיות – למעבר האlרגיה המיlית בין אזורים בגוף )בהתאם לרלווlטיות

ההישרדותית שלהם, אגב.(

• אזור ארוטוגzי: האזור אליו מתועלים הדחפים הארוטיים בשלב מסוים. גירוי שלו מוביל לסיפוק מיlי.
• קיבעון: מצב פתולוגי  בו  אlרגיה  מיlית )לפחות  בחלקה(  lותרת  באזור  ארוטוגlי  מוקדם.  קיבעון  קובע  את  סוג

האישיות. יכול לlבוע מחסך )קיבעון שלילי( או מסיפוק יתר )קיבעון חיובי.( המתודה להתמודדות עם קיבעון היא

אlליזה, שמטרתה לשחרר את האlרגיה )לפחות באופן חלקי.(

• רגרסיה: חזרה לסיפוק באזור ארוטוגlי מוקדם יותר, בעקבות דחק )לחץ על האגו.(

 

השלבים במודל הפסיכו-סקסואלי:

.1   השלב האוראלי :(0-1) האזור הארוטוגlי הוא הפה. lיתן לחלקו לשlי תת-שלבים: (1) השלב הבולעlי, בחצי השlה הראשוlה,  בו  התיlוק  מפיק  הlאה  מבליעה,  האכלה,  גירוי  השפתיים  וחלל  הפה.  הסיפוק  מגיע  מבחוץ.  בבגרות

)קיבעון,( מתבטא בתלותיות )כולל התמכרויות( ופאסיביות, ויכול להתבטא בדפוסי תזוlה. (2) השלב האוראלי– סאדיסטי, בחצי השlה השlייה, בו לתיlוק כבר יש שיlיים, והיא lהlה מlשיכה, לעיסה של חפצים, יריקה. הקיבעון

יתבטא בlצלlות, סרקזם, ציlיות.

.2   השלב האzאלי :(2-3) האזור הארוטוגlי הוא פי הטבעת וסביבתו. מתחלק לשlי שלבים: (1) Expulsive :Anal במחצית  הראשוlה,  הlאה  מהוצאת  צרכים.  מתבטא  בבגרות  כעצירה  –  כעקשlות,  קמצlות,  lוקשות  והיצמדות

מתבטא בבגרות ע"י התפרצות –

Retentive  ,Anal  במחצית  השlייה,  lהlה  מהשליטה  בסוגרים.

(2)

לכללים.

אימפולסיביות, הרסlות חסרת רסן, חוסר סדר. מבחיlה סימבולית, קוlפליקט בין ההlאה לבין מתח שlובע מהחיlוך של ההורים )והחברה( לlיקיון, לבין להגבלת ההlאה – תחרות על מי שולט. לתיlוק יש את הכוח לשלוט ב-האם רצון

ההורים יסופק. קיבעון יכול להיות משולב )למשל, בהיבטים מסוימים מאוד מסודרים, באחרים מאוד מבולגlים.( .3   השלב הפאלי :(3-6) האזור הארוטוגlי הוא איבר המין. בשלב הזה מתחילה אוllות )התlהגות אוטו-ארוטית( ללא מודעות חברתית. במהלך השלב מופיע אצל הבlים תסביך אדיפוס, זוהי פlטאזיה מובlית בה הילד מתעlיין במיlיות האם, ועקב כך מתעוררות אצלו חרדות מפlי האב )השלישי( – חרדת סירוס. הילד מתחרה בו וlאבק בו. יש פה מאבק בין הזדהויות, קוlפליקט מיlי-תוקפlי. פתרון הקוlפליקט יהיה באמצעות פשרה של הזדהות עמו )מאפשרת לספק

חלק מהדחף.( בבגרות, יתבטא בתחרות עם דמויות סמכות וחרדה מפlיהן, והמיlיות תיתפס כהצגה של יכולת. סימפטומים של אובססיה והיסטריה. אצל הבlות, תסביך אלקטרה: קlאת פין – הילדה מביlה שאין לה משהו שלאבא/לאח יש. היא חווה פגימות וקlאה, ומאשימה את האם. הפlטזיה היא שהאב יכlיס אותה להיריון, והתיlוק יהווה  פיצוי  על  החסר.  מפתחת  כעס  ופחד  מעlישה  כלפי  האם,  שעומדת  בדרכה.  הזדהות  עם  האם,  כפתרון

הקוlפליקט, מפתחת את הסופר-אגו. .4   שלב  החביון  )עד  גיל  ההתבגרות:(  הדחפים  המיlיים  lדחקים  את  הלא  מודע,  ומפlים  את  מקומת  להתפתחות קוגlיטיבית: הילדים מתפlים לרכוש ידע ומיומlויות חברתיות. מקביל לכlיסה לבית הספר בחברה המערבית. כיום

מביlים כי לא מדויק להlיח שהגילאים האלה lקיים ממיlיות. .5   השלב הגzיטאלי )החל מגיל ההתבגרות:( שלב של מיlיות בוגרת, ההlאה משלושת האזורים מתאחדת ומתאפשרת

הlאה  מיlית  בוגרת.  האlרגיה  המיlית  הליבידיlאלית,  שהייתה  מושקעת  בעצמי,  מופlית  כלפי  אובייקט  חיצוlי,

ומתפתחת היכולת לאהבה. בבגרות )מצב בריא,( המיlיות תיחווה כשיתוף פעולה במערכת יחסים.

 

פרויד עצמו

 

חי בשlים ,1856-1939 חי את רוב חייו בוויlה, היו לו 7 אחים והוא היה המועדף על אמו מביlיהם, התחיל את הקריירה המקצועית שלו כרופא וlיסה להסביר מlגlוlים באופן מדעי-רפואי. למד אצל הlוירולוג שרקו על היסטריה )תסמיlים כמו

 

והתחיל  להבין  את  התופעה  כlובעת  מרעיוlות/דחפים/רגשות  שlקשרים  לאותו  האיבר  באופן

והיפlוזה,

שיתוק כפפה(

 

אסוציאטיבי,  כלומר,  תכlים  רעיוlיים מובילים לסימפטומים.  המחקרים  עם  ברויר  (1895)  הראו  שתסמיlים  היסטריים

מוסרים כאשר מעלים את הזיכרון שקשור בהם, ומlסחים את ההרגשה במילים. תחילה השתמשו בהיפlוזה )הלא מודע lגיש,

עקיפה של ההגlות,( לאחר מכן פרויד וויתר עליה. הם טיפלו יחד בהיפlוזה במטופל אlה ,O שסבלה משיתוקים היסטריים, ודרך הטיפול איתה פיתחו את שיטת הטפול בדיבור )המטופל מוביל, המטפל לא קוטע.( הרעיון הוא שלסימפטום יש יסוד

סימבולי. הפסיכואlליזה התפתחה מתוך הlיסיון להסביר סימפטומים פיזיולוגיים באמצעות תכlים של הlפש.

 

מיzיות בתיאוריה הפרוידיאzית

 

תיאוריית הפיתוי הילדי: התיאוריה הראשוlה של פרויד על מיlיות, הציעה שביסוד ההיסטריה מוlחות חוויות טראומטיות

מהילדות, שlקשרות להתlסויות מיlיות ממשיות שאיlן מותאמות לגיל. התיאוריה lזlחה בעקבות ביקורת, השכיחות של

הסימפטומים הlוירוטיים, וסימפטומים דומים שזיהה בעצמו. פרlצי, אחד ממשיכיו, המשיך להחזיק בתיאוריה.

 

תיאוריית המיzיות הילדית : במקום חוויה מיlית ממשית – חוויה מפוlטזת. האופן בו הlפש חווה את המציאות הופך לחשוב

יותר מאשר המציאות עצמה. כך, המיlיות lמצאת אצל הילד, ותסביכים lוירוטיים lוצרים כאשר משהו משתבש בפlטזיה. אמlם כיום יודעים שילדים עסוקים במיlיות, אך בזמlו זה היה חדשlי ופרובוקטיבי. יצירת התיאוריה הזו מהווה מעבר בין

ייחוס הפתולוגיה וההתפתחות הlפשית לאובייקטים חיצוlיים לבין הדגשת הדרמה הפlימית.

 

מודל ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית

 

הרעיון הכללי:

 

• דחפים מיzיים: ההתפתחות מוlעת מדחפים מיlיים )בדומה למצב אצל בעלי חיים,( וזוהי המוטיבציה המרכזית של

האדם. לכל דחף יש מקור ממlו lוצר, מטרה – הצורך שהוא מעלה, יעד כלפיו מבוטא, ואובייקט באמצעותו ממומש.

האובייקט הוא משlי לדחף, והוא מתגלה במהלך ההתlסות.

• התפתחות בשלבים: ההתפתחות לא רצופה והמשכית, אלא עוברת שיlויים איכותיים. כל שלב מושפע מהשלבים

הקודמים. ההתפתחות קשורה באופן הדוק למיlיות – למעבר האlרגיה המיlית בין אזורים בגוף )בהתאם לרלווlטיות

ההישרדותית שלהם, אגב.(

• אזור ארוטוגzי: האזור אליו מתועלים הדחפים הארוטיים בשלב מסוים. גירוי שלו מוביל לסיפוק מיlי.
• קיבעון: מצב פתולוגי  בו  אlרגיה  מיlית )לפחות  בחלקה(  lותרת  באזור  ארוטוגlי  מוקדם.  קיבעון  קובע  את  סוג

האישיות. יכול לlבוע מחסך )קיבעון שלילי( או מסיפוק יתר )קיבעון חיובי.( המתודה להתמודדות עם קיבעון היא

אlליזה, שמטרתה לשחרר את האlרגיה )לפחות באופן חלקי.(

• רגרסיה: חזרה לסיפוק באזור ארוטוגlי מוקדם יותר, בעקבות דחק )לחץ על האגו.(

 

השלבים במודל הפסיכו-סקסואלי:

 

.1   השלב האוראלי :(0-1) האזור הארוטוגlי הוא הפה. lיתן לחלקו לשlי תת-שלבים: (1) השלב הבולעlי, בחצי השlה הראשוlה,  בו  התיlוק  מפיק  הlאה  מבליעה,  האכלה,  גירוי  השפתיים  וחלל  הפה.  הסיפוק  מגיע  מבחוץ.  בבגרות

)קיבעון,( מתבטא בתלותיות )כולל התמכרויות( ופאסיביות, ויכול להתבטא בדפוסי תזוlה. (2) השלב האוראלי– סאדיסטי, בחצי השlה השlייה, בו לתיlוק כבר יש שיlיים, והיא lהlה מlשיכה, לעיסה של חפצים, יריקה. הקיבעון

יתבטא בlצלlות, סרקזם, ציlיות.

.2   השלב האzאלי :(2-3) האזור הארוטוגlי הוא פי הטבעת וסביבתו. מתחלק לשlי שלבים: (1) Expulsive :Anal במחצית  הראשוlה,  הlאה  מהוצאת  צרכים.  מתבטא  בבגרות  כעצירה  –  כעקשlות,  קמצlות,  lוקשות  והיצמדות

 

מתבטא בבגרות ע"י התפרצות –

Retentive  ,Anal  במחצית  השlייה,  lהlה  מהשליטה  בסוגרים.

(2)

לכללים.

 

אימפולסיביות, הרסlות חסרת רסן, חוסר סדר. מבחיlה סימבולית, קוlפליקט בין ההlאה לבין מתח שlובע מהחיlוך של ההורים )והחברה( לlיקיון, לבין להגבלת ההlאה – תחרות על מי שולט. לתיlוק יש את הכוח לשלוט ב-האם רצון

ההורים יסופק. קיבעון יכול להיות משולב )למשל, בהיבטים מסוימים מאוד מסודרים, באחרים מאוד מבולגlים.( .3   השלב הפאלי :(3-6) האזור הארוטוגlי הוא איבר המין. בשלב הזה מתחילה אוllות )התlהגות אוטו-ארוטית( ללא מודעות חברתית. במהלך השלב מופיע אצל הבlים תסביך אדיפוס, זוהי פlטאזיה מובlית בה הילד מתעlיין במיlיות האם, ועקב כך מתעוררות אצלו חרדות מפlי האב )השלישי( – חרדת סירוס. הילד מתחרה בו וlאבק בו. יש פה מאבק בין הזדהויות, קוlפליקט מיlי-תוקפlי. פתרון הקוlפליקט יהיה באמצעות פשרה של הזדהות עמו )מאפשרת לספק

חלק מהדחף.( בבגרות, יתבטא בתחרות עם דמויות סמכות וחרדה מפlיהן, והמיlיות תיתפס כהצגה של יכולת. סימפטומים של אובססיה והיסטריה. אצל הבlות, תסביך אלקטרה: קlאת פין – הילדה מביlה שאין לה משהו שלאבא/לאח יש. היא חווה פגימות וקlאה, ומאשימה את האם. הפlטזיה היא שהאב יכlיס אותה להיריון, והתיlוק יהווה  פיצוי  על  החסר.  מפתחת  כעס  ופחד  מעlישה  כלפי  האם,  שעומדת  בדרכה.  הזדהות  עם  האם,  כפתרון

הקוlפליקט, מפתחת את הסופר-אגו. .4   שלב  החביון  )עד  גיל  ההתבגרות:(  הדחפים  המיlיים  lדחקים  את  הלא  מודע,  ומפlים  את  מקומת  להתפתחות קוגlיטיבית: הילדים מתפlים לרכוש ידע ומיומlויות חברתיות. מקביל לכlיסה לבית הספר בחברה המערבית. כיום

מביlים כי לא מדויק להlיח שהגילאים האלה lקיים ממיlיות. .5   השלב הגzיטאלי )החל מגיל ההתבגרות:( שלב של מיlיות בוגרת, ההlאה משלושת האזורים מתאחדת ומתאפשרת

הlאה  מיlית  בוגרת.  האlרגיה  המיlית  הליבידיlאלית,  שהייתה  מושקעת  בעצמי,  מופlית  כלפי  אובייקט  חיצוlי,

ומתפתחת היכולת לאהבה. בבגרות )מצב בריא,( המיlיות תיחווה כשיתוף פעולה במערכת יחסים.