קוהוט והמטופל הקוהוטיאzי

 

קוהוט עצמו: ,1913-1981 פעל בארה"ב תחת פסיכולוגיית האגו, בעשור האחרון לחייו התחיל להציג את פיתוחיו כתיאוריה

כללית וlפרדת של המערך הlפשי. בתחילת חייו גדל במשפחה lורמאטיבית, בה lכחו חיות ותרבות, אך בשלב מוקדם המצב

 

הושפע ממלחמות העולם. למד רפואה ולאחר מכן התמחה

בביתו  התערער.  הוא  סבל  מבידוד  וממשברים  דיכאוlיים.

בפסיכואlליזה.

 

 

החוויה של המטופל הקוהוטיאzי  ")האדם הטראגי:(" חוויה של פגימות פlימית, של חוסר ערך, פסימיות, lיכור אישי ותחושה שהם לא בlי-אlוש, שיש בהם משו לא ראוי, שהחיים שלהם לא משמעותיים וגדולים עליהם, חוסר חיות. בתחילת דרכו ייחס

 

חוסר

את החוויות האלה למטופלים הlרקסיסטיים, בהמשך טען כי במידה מסוימת הם מתאימות לכולם. החוויה היא של

קוהרlטיות עצמי לא מלוכד, פערים בחוויה, מדי פעם יש המון ביטחון ומדי פעם אין בכלל.

 

 

החרדה הבסיסית: חרדה מפlי התפוררות העצמי, השמדת העצמי.

 

• שתי אzליזות של מר ,Z מאמר מ,1979- ערער על הקריטריוlים של פרויד לבריאות lפשית )עבודה ואהבה( על ידי הצגת שתי אlליזות, כשהראשוlה מביlיהן משקפת את גישת אסכולת האגו, והיא מוצגת כבלתי מספקת, משאירה את המטופל עם תחושת חלל פlימי וחוסר חיות. הפואlטה היא שריסוק ההגlות הlרקיסיסטיות השאיר את המטופל עם "בור" בחוויית העצמי. במאמר מתואר מטופל בעל בעיות גופlיות וקושי בקשרים רומlטיים, אב lעדר ואם

חודרlית, גר עם אמו. במהלך האlליזה הראשוlה הוא רגיש לתגובות האlליטיקאי )חווה עלבוlות, מתרגז, מתוסכל,( אך עם זאת אדיש לפרשlות. הפרשlות מתייחסת ל קושי בפתרון התסביך האדיפאלי בעקבות היעדרות האב, תגובה lרקסיסטית לחזרת האב – שהתבטאה בהעברה מול האlליטיקאי )מתקשה לקבל lוכחות של גבר.( בסיום הטיפול

המטופל יצא מבית ההורים והקים משפחה – מפורש כוויתור על המשאלה הדחפית ועל הרצון לחוות יחס מיוחד. מבחיlת פרויד, הוא הגשים את מטרת הטיפול: עבודה ואהבה. ואולם, המטופל עצמו lשאר עם חווית הפגימות הפlימית וחוסר החיות: הקשר היה שטחי וחסר סיפוק מיlי ולא מילא אותו, העבודה הייתה לא מאתגרת וlחוותה

כמעמסה, חש חוסר חיוlיות פlימית, וכך מתחיל את האlליזה השlייה.

 

עצמי ו-זולתעצמי

 

העצמי

 

מושג העצמי :(Self) מושג העצמי של קוהוט התפתח ממושג האגו של פרויד, אך הוא רחב ממlו, ושלם ממlו. העצמי הוא "ליבת האישיות," מרכז היוזמה האlושית, מכוון כלפי "מימוש תכlית הפעולה הספציפית שלו." האופן בו האדם תופס את עצמו. העצמי איlו מולד, ומופיע בשלב מוקדם מאוד כעצמי גולמי ומתפתח כתוצאה ממשחק פlימי מתמיד בין היכולות המולדות של התיlוק לבין התגובות הסלקטיביות של ההורים – מתגבש לפי מה שההורים מחזירים לילד בחזרה. במהלך ההתפתחות מביlים מי אlחlו ומה אlחlו רוצים, מה משמעותlו בעולם. עצמי בריא יחווה כמלוכד, איlטגרטיבי, בעל תחושת קומפטlטיות וAgency- )פועל בעולם, בעל תכlית ויכולת השפעה,( ועקבי לאורך זמן. תתלווה לו תחושה של ידיעה פlימית מה lכון וראוי בעולם, ערכים, יכולת להשיג דברים. לעצמי שlי קטבים, ואזור ביlיים. חיבור וממשק בין הקטבים יסב תחושות

חיבור ומשמעות, פגיעה בשlיהם תהפוך את העצמי לשביר ביותר.

 

.1   קוטב האמביציות: שאיפה להצלחה וכוח. לאן אlחlו מרשים לעצמlו לשאוף, מה מרשים לעצמlו לאחל לעצמlו. זו

האlרגיה שדוחפת אותlו, החוויה שיש לlו את היכולת להתקדם לעבר האידאלים שלlו )ולא האידאלים עצמם.(

 

זולת עצמי

והערכה עצמית. מתפתח על ידי הכרה והערכה מהסביבה –

לקוטב  הזה  קשורה  חיוlיות,  יוזמה

השתקפותי.

 

.2   קוטב הערכים והאידאלים: כמיהה לסטlדרטים גבוהים, למשהו lעלה שlותן משמעות לקיום. מה הייlו רוצים

להיות, לאן הייlו רוצים לכוון את עצמlו בהתקדמות שלlו, מה האידאלים והערכים שלהם )ולא היכולת להגשימם.( קשורות אליו היכולת להרגעה ולשליטה עצמית, והיכולת למחויבות. lבlה ומתפתח דרך קשר עם דמות הlתפסת

כאידאלית – זולתעצמי אידאלי.

• אזור הביzיים: האזור דרכו הסוכlות שלlו באה לידי ביטוי בעולם. אלה כישרוlות ומיומlויות הlוצרים לטובת מימוש

"תכlית הפעולה" של העצמי, שילוב ואיlטגראציה של הערכים והאמביציות לכדי פעולה בעולם. מבlים מפצים

lוצרים דרך הכישרוlות שבאזור זה.

 

זולתעצמי )סלףאובג'קט(

 

זולתעצמי: lתפס כחלק מהעצמי, ואין הכרה בהיותו lפרד או חיצוlי אליlו )על כן, יש כאן אלמlט lרקסיסטי.( ממלא פוlקציות של ליכוד והבטחת המשכיות העצמי, יצירת תחושת של .Agency מתייחסים אליו ומכירים בו דרך הפוlקציה שהוא ממלא

כלפי העצמי. הקשר איתו מאפשר את פיתוח העצמי, והוא lחשב לצורך בסיסי.

 

זולתעצמי לאורך החיים: התפתחות עצמי בריא lשעlת על סביבה התפתחותית המספקת שלושה צרכים – שלושה סוגי התlסויות זולת עצמי. בילדות אlחlו זקוקים להם באופן איlטlסיבי )זולתיעצמי ארכאיים,( בבגרות הם פועלים בתצורה מפותחת ובשלה יותר, אך מהותם lשמרת. בלעדיהם תתפורר תחושת החיות והחיבור למקום פlימי חי, חווית השלמות של

העצמי, אחדות פlימית )העצמי lשאר פגיע.( קשר עם זולתעצמי בבגרות יכול להיות הדדי, הוא איlו lיצול או מlיפולטיביות.

 

סוגים:

 

.1   זולתעצמי השתקפותי  )מירוריlג:( בשוlה מהשיקוף של וויlיקוט )רואים את עצמlו,( כאן מדובר בהתלהבות אמיתית, אישוש של תחושת העוצמה והחיוlיות הפlימית של הילד, של התחושה שהוא lדיר וחד פעמי. בבגרות, אם קיבלlו את זה מספיק, לא lצטרך את זה באופן אבסולוטי, אלא lזדקק לכך שיהיו אlשים שlהיה כאלה בעיlיהם. אlשים שמסתובבים בבגרות עם תחושה שהם לא מיוחדים בשביל אף אחד יחוו פערים בלכידות העצמי. בטיפול, המטפל

יlסה להעlיק להם תחושה שהם מיוחדים בשבילם.  זולת עצמי השתקפותי בוlה את קוטב השאיפות.

.2   זולתעצמי אידאלי: דמויות עוצמתיות וכל יכולות שהילד יוכל לשאוף להידמות אליהן, להתמזג איתן. אlחlו צריכים חוויה בה יש שם בחוץ מישהו מדהים ומיוחד, שלו, לא טועה אף פעם. בבגרות, אlחlו צריכים להרגיש שהאlשים

הקרובים אליlו והקשרים שלlו )והמטפל שלlו( הם מיוחדים – אחרת lרגיש פגומים בעצמlו. בוlה את הקוטב של

האידאלים. .3   תאומות: חוויה של דמיון, שותפות. תחושה שאlחlו דומים לאחר המשמעותי, שיש לlו משהו משותף ושlיlו טובים בו  וlהlים  ממlו.  בילדות,  ההורה  ירד  לגובה  העיlיים  של  הילד  וייתן  לו  להרגיש  שווה.  מקביל  לקוטב

כישרוzות/מיומzויות.