נשאלה השאלה מדוע מירזא יחיא לא הופיע לאירוע? התשובה הניתנת היא שהוא נשאר שיעי בכל ליבו, ולכן גם המשיך להתפלל במסגד ביום שישי. עבור שיעי, מי שעזב את הדת הוא טמא, ולכן אחיו בהאא' אללה היה טמא כך שלא ניתן לשבת עמו במסגד ולנהל מבאהלה. הוא סבר שעבור אחיו גם הוא טמא ולכן אחיו יסרב להגיע לאירוע. הוא תכנן שבהאא' אללה יסרב להגיע וכך הוא יוכר כמנהיג הקהילה. אולם הוא לא ידע שאחיו ביטל את ענייני הטומאה והגיע למבאהלה, ולכן דווקא הוא יצא מפסיד. בסופו של דבר, האימפריה העות'מאנית הבינה שהמהומות בין האחים ומאמיניהם יימשכו ואף יתגברו, ולכן החליטו להגלות את שניהם למקומות שונים. בהאא' אללה הוגלה לעכו ומירזא יחיא הוגלה לפמגוסטא שבקפריסין. כמו כן, הוחלט לשלוח עם מירזא יחיא תומכים של בהאא' אללה ולהיפך.
מעתה, בהאא' אללה יושב באחד המרכזים של העולם הערבי, כאשר הוא יכול לשלוח שליחים כמעט לכל מדינה מוסלמית שרצה. לעומת זאת, אחיו מירזא יחיא ישב באזור מבודד, מה שהיווה את אחת המכות הקשות ביותר שקיבל. את בהאא' אללה הכניסו בשנת 1868 לתא במבצר של עכו, בו הוא ישב כשנתיים. חדרו של בהאא' אללה השקיף לעבר המפרץ שלעכו, כאשר מרחוק יכול היה לראות את הר הכרמל. במבצר היו עמו אשתו ואישה נוסםת וכן כל בניו. בנו, מירזא מהדי, יצא לטייל ונפל לתוך בור באדמה ומת, דבר שפגע בבהאא' אללה באופן קשה. מהמבצר, בהאא' אללה שלח שליחים וכתב את חיבוריו. כעבור שנתיים, העות'מאניים היו זקוקים למבצר כולו, ולכן בשנת 1870 שוחרר מהמבצר והמאמינים חיפשו עבורו בית ראוי. תחילה, הוא התיישב בח'אן בעכו, ולאחר מכן עבר לבית על חוף הים שהיה שייך לסוחר נוצרי. בשנת 1873 בהאא' אללה סיים את כתיבת הספר החשוב ביותר של הבהאא'ים, אשר נקרא "אלכתאב אלאקדס", שנכתב בערבית. הספר חולק ל-190 קטעים, אך מדובר בחלוקה מאוחרת יותר, והיה בעל חשיובת עצומה להבנת הדת. אחד התרגומים הראשונים שלו היה לאנגלית, בתחילת המאה ה-20. רק בשנות ה-90 הוצא לספר תרגום אנגלי רשמי, המשמש גם כפירוש הספר.
הספר מכיל תורת מוסר, תורת מדינה, חוקים ומשפטים, חלקם נלקחו מספר ה"ביאן" וחלקם שינו אותו. בהאא' אללה ביטל מיד את הוראת הבאב שאומרת שבאבים יכולים להתחתן רק עם בני דתם. הוא הראה שכל הדתות השמימיות זהות מבחינת המעמד המוסרי ומעמד האמת שלהן. לכן, אין עדיפות לבאבים על פני דת אחרת. בנו, עבד אלבהאא', הלך צעד קדימה והורה להתחתן עם גזעים שונים, לבנים עם שחורים וכדומה. זאת על פי תפישת היסוד של בהאא' אללה של 3 האחדויות – אחדות האל, אחדות הדת ואחדות האדם – "כולכם ענפים של עץ אחד, כולכם פירות של ענף אחד". מעיקרון אחדות האדם הגיע בהאא' אללה לשוויון המוחלט בין בני האדם והיעדר האפליה. משום שכל בני האדם שווים, אין להפריד בין גברים לנשים ולכן זכויות האישה זהות לחלוטין לזכויות הגבר. זה מתבטא, בראש ובראשונה, בחיים האישיים. לא ניתן עוד לקנות את האישה, להחזיק פילגשים ושפחות והאישה עצמאית בדיוק כמו הגבר. כמו כן, לא קיימים דיני טומאה בכלל, כהמשך לדברי הבאב. מעמדה של האישה זהה לזה של הגבר גם בדיני ירושה, קבלת החלטות וכדומה. כאשר הדת הבהאא'ית התמסדה והוקמו בתי צדק מקומיים, נשים החלו למלא בהם תפקיד זהה לזה של הדברים.
בהאא' אללה עבר לענייני האיסורים והעונשים שיש להטיל על הפושעים. הוא ביטל לחלוטין את העונשים האלימים (מכות, הוצאה להורג, סקילה) והחליף אותם בעונשים כספיים. בהמשך, הוא מתאר את העולם הראוי מבחינתו. הוא מדבר על עולם של שלום מוחלט, בו בני האדם יפסיקו להילחם, המלכים והממשלות נפגשים ומקימים איגוד בינלאומי שישלוט על העולם, כלי הנשק יושמדו והכסף יושקע בחינוך ובפיתוח המדע. בעקבות הספר שכתב, הוא שלח מכתבים לכל שליטי העולם בתקופתו, בהם הוא לא משכנע את כולם להיות בהאא'ים, אלא מבקש מהם להתאחד ולהפסיק להילחם, וכן לבחור שפה אחת כלל עולמית.
החינוך עמד אצל בהאא' אללה בראש סולם החיים האישיים החינוך הוא תפקידם של ההורים, ואם אינם יכולים לעשות זאת, התפקיד מוטל על הקהילה. אם המשפחה יש בנים ובנות ואין מספיק כסף לחנך את כולם, הבנות יחונכו תחילה, כיוון שהן אלה שיחנכו את בניהן ולא הגברים שיעסקו בענייני פרנסה.