מה שמגיע לנו מהמאה ה-13 זה רק דימויים, אין לנו גישה למציאות. יש כל מיני יחסים אפשריים בכל התחומים בין דימוי לבין מציאות:
- הפשוטה ביותר- הדימוי משקף את המציאות באופן ישיר.
- קשר הפוך- הדימוי יוצר את המציאות, יש דימוי של מישהו שהיה גיבור, אנשים יקראו על הדימוי ויתנהגו כך בעצמם.
- היעדר קשר.
- רוב המחקרים היום- קשר מעגלי: לא ברור אם המעגל מתחיל מדימוי או מציאות, כאשר תרבות מתקיימת מאות/ עשרות שנים, יש עולם דימויים ומציאות וכל הזמן יש השפעות ביניהם.
ההנחה היא שלא יכול להיות פער מוחלט בין דימוי למציאות, במצב שיש פער גדול מידי בין דימוי למציאות זה קורס, לא ניתן לרמות אנשים או לחילופין אידיאלים שלא מגשימים אותם לא יכולו להחזיק מעמד. מהמאה ה- 16 עד המאה ה-18 נהיה מהפך בו חשיבות הכבוד יורדת והשיקול המדיני עולה, דוגמת מלך פרוסיה שברח משדה הקרב על הסוס האפור- עדיף להציל את המלך לטובת הממלכה מאשר כבוד המלך, כך שעדיף למלך לברוח. בעולם הקדום יותר הכבוד היה אחד הדבקים העיקריים שמחזיקים את המסגרת החברתית והפוליטית. השלטון הוא חלש ללא כספים ובירוקרטיה ומה שמחזיק את הממלכה ביחד זה אות הכבוד שעל-פיו מחונכים האצילים. מלך שישבור את מילת הכבוד שלו בעצם מפורר את הממלכה. שדלורייה מעדיף את הכבוד על השיקולים המדיניים זה לא טירוף להעדיף את הכבוד על דברים אחרים. השיקולים הטקטיים כפופים גם לשיקולים ערכיים ותרבותיים של בני הזמן כגון שחרור אסירים בימינו. בנוסף, תרבות בדרך כלל מכילה בתוכה מספר אמונות סותרות, אם מנסים להבין תרבות יש להבין את הדילמות והסתירות העיקריות שאיתם התרבות מתמודדת ולא מהו הערך המוביל. האבירים בימי הביניים תמיד כלואים בין מחויבויות ואמונות שונות. זוהי מערכת שמחויבת בו זמנית לערכים סותרים ולמניעים תועלתניים.
סיכום החלק הראשון של הקורס: גישה בסיסית של היסטוריה צבאית לפי קלאוזביץ: קלאוזיץ מצייר מצב שהחלטה טקטית נגזרת משיקולים מדיניים, במציאות יש התערבות של מניעים אחרת. המניעים נגזרים מענן אידיאולוגי ולא ניתן להתעלם מההשפעה הזו. זה מגביל את המודל הקלאוזיצי הרציונלי. במערכת חיטין ראינו כי אצל קלאוזביץ המשחק מאוד פשוט- 2 צדדים וחוקים ברורים אולם בפועל אין שני צדדים גמורים, המלחמה הרבה פעמים היא על שאלת זהות ואין דרך לברר מה האינטרסים של כל צד אלא רק בדיעבד בסוף המלחמה ניתן להגיד מי נלחם נגד מי. עדיין הכלי הכי נפוץ וטוב לניתוח מלחמות וקרבות הוא הכלי של קלאוזביץ אולם לא בכל מקרה הוא תופס.
חלק שני: הצבא- המכשיר בו מנסים להשתמש כדי להוציא לפועל את המטרות ברמה הטקטית/ המדינית/ האסטרטגית: taxonomy– מדע הסיווג השיטתי (משטרים, כלכלות, צבאות ועוד). יש המון שיטות שונות לסווג דברים, אין שיטה טקסונומית לא נכונה. השאלה העיקרית היא מהי המטרה, בשביל מה צריך את הסיווג. ניתן לסווג צבאות לפי שיטות שונות: נשק, גודל, שיטת גיוס, מדים. השאלה פה היא מה לומדים מהסיווג מבחינה ההיסטורית. המאמרים של מורילו ולין מציגים שיטות שונות לסיווג צבאות.
סטפן מורילו- מורילו מתחיל את המאמר בהתקפה על מודל סיווג פופולרי שהמון חוקרים משתמשים בו אבל הוא לא טוב למחקר היסטורי. הקטגוריות לטענתו הופכות להיות חסרות משמעות. המודל נגדו הוא יוצא הוא מודל שבנוי על מערכת צירים של מוטיבציה בציר ה- y וזהות בציר ה- x . מוטיבציה יכולה להיות חומרית עד אידיאולוגית במספרים הגבוהים וציר הזהות נע בין מקומיים ועד זרים ככל שהמספרים גדלים. צבא אידיאולוגי מקומי הוא צבא כמו צה"ל. צבאות בני המקום עם מוטיבציה חומרית הם צבאות כמו ארה"ב. זרים המשרתים מכוח אידיאולוגי זה כמו המוג'הידין באפגניסטן- נלחמים ממניעים אידיאולוגיים או הבריגדות במלחמת האזרחים בספרד נגד פרנקו והפשיסטיים. הסוג הרביעי זרים עם מוטיבציה חומרית זה צבא שכירים כמו קדאפי לדוגמה. היתרון הגדול של המודל הזה על פני סיווג על פי כלי נשק זה שהוא מאפשר להבין תהליכים על פני ההיסטוריה. צבאות שכירים או עממיים מוצאים לאורך כל ההיסטוריה. מורילו טוען שהמודל הזה הוא בעייתי מכיוון שהוא מבוסס על הגדרות שהמשמעות שלהם לאורך ההיסטוריה היא לא ברורה. בעיה ראשונה בין המקומי לזר- זה בנוי על תפיסות לאומיות של המאה ה-19 וה-20 ומנסים להכיל אותם על ההיסטוריה, כאשר מגיעים לאימפריה הרומית יש קווי דמיון אולם בימי הביניים הסיווג הזה קורס. לדוגמה: מלך אנגליה נלחם באמצעות אצילים צרפתים. מורילו מציע להחליף את זה במונחים אחרים יותר מורכבים אבל שיותר קל להכיל אותם על תקופות היסטוריות שונות: זר ומקומי- ברמת הקשר שלהם לחברה בין מקושר חברתית ללא מקושר חברתית- כך אציל נורמני בימי הביניים לא שייך לזהות הבריטית אבל מאוד מקושר חברתית למערכת הבריטית. הרגע הקריטי להבין אם השיטה לסיווג צבאות היא טובה או לא היא ברמה הפרקטית- איזה מידע אני מצליח להוציא מזה. בגדול צבא לא מקושר חברתית יכול לתקוף מורדים בעוד צבא מקושר חברתית כנראה לא יתקוף מורדים.