לאחר תקופה זו מגיע עידן הטלוויזיה ואז מגיע האיום האמיתי על הקולנוע.
דרכי התגוננות של הקולנוע מול הטלוויזיה – הסרטים החליטו לממש להחרים ולהפריד את תעשיית הטלוויזיה מהם, כלומר לא הסכימו אפילו לפרסם שם, אמרו לכוכבים שהופיעו בסרטים שלהם שאסור להם להופיע גם בטלוויזיה. לא ממש עבד והטלוויזיה תפסה עוד ועוד כוח. כאן החליטו להשתמש באמצעים טכנולוגיים, אם בסאונד שהיה הרבה יותר חד, בהרחבת גודל המסך, בהצגת סרטים צבעוניים שאז עדיין לא היו בטלוויזיה, סרטים בתלת מימד, דברים שרק בקולנוע ניתן לעשות ולא ניתן לעשות בטלוויזיה. לדוגמא: הסינרמה וששלושה מסכים שעוטפים אותך, דברים שניתן לבצע רק בקולנוע. מכיוון שהקולנוע יקר יותר, ניתן להפיק בו דברים חזקים ומרשימים יותר, הפקות ענק, השקעה בתפאורה בתפאורה וסטים מפותחים, כל אלה לא יכלו אז לבצע בטלוויזיה מפני לא היו להם האמצעים או הכסף. התחלה של שחרור סרטים מהקולנוע לטלוויזיה, מכוון שתעשיית הקולנוע הבינה שהפרדה לא ממש תעזור להם. (פעם היה לוקח שנים עד שסרט הגיע מהקולנוע לטלוויזיה, אך כיום אנו רואים שזה ממש מהר), הקולנוע מגיב ויוצר שיתוף פעולה עם הטלוויזיה. תכנים רגישים שיכלו להציג בקולנוע לעומת הטלוויזיה שיש עליהם הגבלות ומעוניינים לפנות לקהל גדול ולא לפגוע באף אחד, נושא כמו הומוסקסואליות הופיע בטלוויזיה שנים לאחר שהופיע בקולנוע, כלומר היו הרבה פחות הגבלות שכן הם היו על משאבים פרטיים בניגוד למשאבים ציבוריים של הטלוויזיה. ישנם שינויים באולמות הקולנוע, מתוך רצון להגביר את החוויה הקולנועית להפוך אותה לאינטימית יותר, אולי לא ביתית אבל לא אולמות של 3000 איש, אלא קטנים יותר. היום אנו רואים את אותם מתחמים עם הרבה אולמות קטנים, עדיין יציאה חברתית אך לא המונית מדי.
שלב ההסתגלות של הקולנוע (שנות ה70 והלאה)- תרבות הבלוק באסטר, שוברי קופות גדולים- הקולנוע חוזר לגדולתו, אך עד היום עדיין לא חזר עדיין לאותם מספרים של 80 מליון איש בשבוע, חלק מתרבות הבלוק באסטרים הם בובות ומוצרי צריכה שונים לכל סרט. כמו כן גם סרטי המשך וסרטים שמבוססים על ספרים הן סוג של הצלחות בטוחות במובן מסוים, כי אנשים כבר קראו או ראו את הסרט. הקטנה של נושאים בעייתיים– כחלק מרצון להיות רווחי יותר פונים לנושאים שהם פחות בעייתיים ויותר רווחייים מתוך רצון להרוויח כמה שיותר פונים לכולם. חקר קהל– עוד פני הוצאת הסרט יש לבדוק מה הקהל רוצה, אפילו לצלם מספר סיומות לסרטים ולשאול את הקהל מה הוא מעדיף, הסרט "אישה יפה" צולם עם סופים שונים ולאחר מדגם ניסויי הוחלט על סוף שהוא מוצלח יותר. שיטת סיווג של ה-MPAA 1968– הפעם הראשונה בה החליפו רשמית את קוד הייז , גם אם הוא לא באמת נאכף לגמריי כל השנים. פעם בכמה שנים ישנה התערבות שכזו, כיום עדיין ישנו חוק ה- MPAA שמגדיר לכל סרט מאיזה גיל ניתן להיכנס לסרט מסויים. עם הכניסה לעולם הדיגטלי גם הפקת והפצת הסרטים הופכת דיגיטאלית. ניתן לראות הבדל מקלטות וי אייץ' אס ישנות לדיסקים שעלייהם צורבים מידע, שינויים בטכנולוגיה שמעבירה כמעט הכל לדיגטלית. הרווחים היום רק 13 אחוז באמת מגיעים ממכירת כרטיסים, כל השאר ממוצרים נלווים או ספרים ומשחקי מחשב וכד'.
טלקומוניקציה
הטלגרף – טכנולוגיית ביניים בין הקולנוע לרדיו, חלק מהקומיוניקציה. טלקומוניקציה- תקשורת למרחקים ארוכים, העברה של סימנים/אותות דרך טייל מתכתי. הטלגרף דומה לפורמט כתיבת המכתבים, הוא מאפשר דיוק שגבר עם השנים ומהיר מאוד.
הטלגרף האופטי (1793, צרפת)- מכשיר גדול עם שני זרועות ומוט שמחבר בניהם, אשר מתאים את הזוויות והמוטות בצדדים וכל פעם יוצרים צורה אחרת, סוג של כתב, היו 196 קומבינציות (דומה לאלף בית, בשפת סימני הידיים של ילדים). הקצה היה שתי מילים לדקה (המון זמן). מדבור על תהליך איטי ביותר, לא אידיאלי אך שימש את נפוליאון והצבא הצרפתי ורבים בצורה אידיאלית לאותה התקופה.
האלקטרומגנט (1825-1831)- זרם חשמלי שסוגר מעגל שניתן דרכו לתקשר, מפני שנוצרת פעילות מכנית בצד השני.
קוד מורס (1835)- שפה של נקודות (ביפים), מאפשר אחידות בתקשורת. הטלגרף החשמלי (1844)- שאין צורך באדם שיפעיל אותו, באירופה המדינות ראו בשיטה כוח שיאפשר שליטה על הציבור, בשלבים הראשונים קודים קצרים שהטלגרף יכל לפעול בהם, היה צריך לעבור דרך נקודה ספציפית ולכן התהליך הוא אינו חלק- אלא דרך חיבור קווי. ב-1881 הטלגרף עובר לחברה מסחרית (WESTERN UNION) ובמשך השנים עבר לידיים פרטיות, הרעיון היה ליעל את התהליך וליצור תחרות, לא עבר החברה נשארה כמונופול. תוך עשור, מעברים את תעשיית הטלגרף מנקודות מרכז לחיבור נקודות אחת לשניה, להעביר את הטלגרף לגבולות מדינה, לחבר דרך מדינות עם גבול ים (חיבורים תת ימיים, וחיבור ארה"ב חוף לחוף)- 1850-1860.
שינויים בתחבורה- לא היה צורך בתחבורה רבה כ"כ, התלות התחבורה התחילה לרדת, ממש ניתוק מהתחבורה. הטלגרף מאפשר עצמאות, המסר מגיע למקום לפניינו, תפיסת הזמן שלנו משתנה, ככל שדברים מתקבלים מהר יותר, אנחנו מתקדמים יותר (זמן= כסף), לכן ערך הזמן עולה. נהיית תלות בין השווקים השונים, כאשר שוק אחד נמצא במשבר, נוצר דומינו של קריסות ושווקים אחרים מתחילים להיות מושפעים גם הם. שינויים פוליטים- גלובליזציה, בפוטנציאל של תקשורת עם חברות בתרבויות אחרות במדינות שונות. שאיפה לכך שכולם יהפכו לכבר גלובאלי.