אמצעי התקשורת הנפוץ ביותר בעולם, זול יחסית, אין צורך בהרבה בשביל להקים תחנת רדיו ולשדר. אבות הרדיו היו אלו שהתחילו בפיתוח הטלגרף ורצו לא רק להעביר מסרים כתובים, אלא גם קולות, כמו הטלפון. הרדיו עושה את הכל בצורה אלחוטית, האות הראשונה נעשתה ע"י הרץ (1887), שהעביר תדר אלחוטי, פותח את הדלת לאמצעי תקשורת המוני. אבי הרדיו- מרקוני (1896), איטלקי כבן 20 ממשפחה עשירה ששיחק עם כל מיני טכנולוגיות וכך פיתח את הרדיו, דרך העברת מסרים אלחוטיים גדולים יותר מבעבר, לאוניות בלב ים להתריע על סקנות ולוקח את היוזמה ומקים חברה המקדמת את הרדיו, הקמת תחנות רדיו על חופים ומשדר אותות לאוניות בלב ים.
העברת השדר הקולי האלחוטי הראשון ע"י פסנדן (1906). מתחילים להעביר מסרים, מעט תחנות עיתונאיות מצליחות גם לקלות מסרים, וניתן לקלוט שדר אנושי שעובר. מקרה הטיטאניק (1912), בעקבות הארוע חקיקה ממשלתית בארה"ב בנושא הרדיו.
פריצת הרדיו כאמצעי תקשורת המונים (1920), בתקופת מלחמת העולם הראשונה– מתחיל שידור מסחרי באהר"ב, השידור הראשון נמשך כ-4 שעות, הייתה לו הצלחה רבה וכן העסק עלה והתפתח. בגלל הרדיו זול מאוד וניתן ליצור שידורים פיראטים, יש ניסיון של התעשייה ליצור התמקצעות, בארה"C 1921 מוקם האיחוד האמריקאי לרדיו (RCA), מאחד בתוכו את כל האספקטים של שידור רדיו: הקמת אולפני רדיו, לוח משדרים. בתחילת הדרך הרדיו מספק רק מידע חדשותי אך מאוחר יותר ישנה התחלה של בידור, ומסרים קלילים יותר ולאט לאט הרדיו תופס את מקומו.
שלב ההתמסדות (שנות ה-20, לאמצע שנות ה-30)- התפתחויות טכנולוגיות, הרדיו לא התחיל כטרנזיסטור קטן, אלא כרהיט לבית מסורבל שפועל על בטריות דולפות. הרדיו היה יקר שהיו קונים אותו בחלקים וזו הייתה מתנה טובה לחגים להביא חלק מרדיו (כפתור/אנטנה). היחס היה של כבוד לרדיו, רק למשפחות מסויימות היה רדיו בעיקר לעשירים יותר כמובן. הטכנולוגיה נהיית קטנה ויעילה עם הזמן, עד 1930 יש כבר 17 מיליוני מקלטי רדיו בכל העולם ולכן הרדיו קטן והופך לזול יותר, שיפור האיכות לשמוע בצורה מדוייקת ללא הפרעות. בשלב זה השידורים הם ב- A.M אשר מאפשרת לשדר למרחקים ארוכים, והרדיו הופך לאטרקטיבי יותר ומתפתח.
ישנם תפיסות שונות של בעלויות פרטיות אל מול ציבוריות, יש מדינות במיוחד באירופה שרואות בגלי הרדיו נכס ציבורי ששייך לציבור ולכן ברגע שמקבלים רישיון, יש לאותה תחנה חובה לשדר לציבור. בארה"ב בעלות של מודל פרטית, כיום ממומן ע"י פרסומות, בזמנו ע"י נדבנים והיה גם ניסיון לקחת כסף על מנוי, אך הניסון לא כ"כ הצליח, אנשים העדיפו לקבל רדיו בחינם ולספוג פרסומות. הפרסומת הראשונה ברדיו הייתה 10 דק' ועלתה 50 דולר ובזמנו זה היה המון. הקמת רשתות רדיו מפתחת את רעיות הכוכבות, עיתונאים שדרני חדשות גם שחקנים ששיחקו ברדיופון, זמרים.
התגוננות העיתון אל מול הרדיו, כיצד מביאים שני אמצעי תקשורת להתקיים אחד ליד השני? שניהם מביאים חדשות בתקופה זו, ולכן הרדיו מהווה תחרות ישירה לעיתון בקולות, מה שהעיתון לא יכול לעשות. בשנות ה-20 ישנה בחינה של הסביבה "הערכת הנזק", העיתונים אינם אחידים, חלקם בעלי זיכיונות רדיו ולכן גם להם אינטרסים לרדיו וחלק מהם עומדים בפני עצמם. המיקוד הוא בסוכניות הידיעות שמשיגות את המידע החדשותי ובוחרות למי למכור אותו, עשור עם בלבלול רב. בתחילת שנות ה-30 הרדיו מראה לעיתונים את הכוח שלו על העיתון, סיקור ארועים בלייב.
העיתונים נכנסים לשלב התקפתי, ושינו שילוב של סוכניות הידיעות עם העיתונאים נגד "האוייב המשותף" הרדיו. ישנה הסכמה של סוכניות הידיעות שהם אינם מעבירים ידיעות לרדיו והרדיו צריך להשיג בעצמו את הידיעות. שנתיים אח"כ יוזמים "הסכם בילטמור" על שיתוף פעולה עם הרדיו, מהדורה אחת ב- 9:00 ומהדורה ואחת בערב, הרעיון הוא שהשעות האלה לא יתנגשו עם שעות יציאת העיתונים. הם באו לפני העיתונים כמעיין "פרומואים" לעיתונים, דרך הקראת הכותרות בעיקר. ההסכם מתמוסס מהר מאוד, ב-1935 מתחיל שיתוף פעולה כלכלי של העיתון והרדיו, מתחילים לשחרר יותר ידיעות לרדיו וכמה שנים אח"כ פורצת מלחמת העולם השנייה והרדיו מראה יתרון ברור, גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת מהירות של העברת מידע- הציבור נשען על הרדיו בתקופה זו. לקראת סוף שנות ה-30 אין הסכמים בין העיתון לרדיו וכל אחד ממשיך לתפוס את מקומו כאמצעי תקשורת המוני.
הרדיו זול ונגיש יותר מכל אמצעי תקשורת שיש באותה התקופה, נוצרות תחנות רדיו פירטיות ולכן הממשל מנסה להגדיל את הפעילו ויש חקיקה נרחבת, יותר תקנים לרשיונות לתחנות רדיו. יש מחוייבות לציבור בשידורים, יש לתת לציבור מידע ולענות לצרכיו של הפרט. 1929 התחיל המשבר הכלי אח"כ מלחמה באירופה, העיתונים סבלו מתקופת המלחמה היה מחסור בעץ ובנייר, היה להם קשה לעמוד בשינויים הדחופים שקורים בחדשות. הדיו פורח בתקופת המלחמה והשפל הכלכלי: הרדיו הוא זול והתעשייה לא נפגעת, יש שידור ישיר ולכן הוא רלוונטי לכל רגע. הרדיו גוייס לצורכי המלחמה וגיבש את האוכלוסייה בצרכיים מסחריים ותמיכה מורלית, יש משהו אינטימי ברדיו כאילו שמדברים אליך ישירות לאנשים נוח להאזין, הרדיו מקבל יותר פרסומות יותר כסף וממשיך לפרוח. חלוקת הרישיונות נפסקה במלחמה אך אחרי שהיא הסתיימה המשיכה חלוקת הרשיונות לתחנות רדיו.