טיפוס חדש – ניהיליסט, מהמילה ניל (נול) כלום. מופיע לראשונה של טרוגנייב. מילה שהייתה קיימת משנות 20-30 בגרמניה ופירושה מי שלא מאמין במה שלא מוחשי, קיצון הריאליזם.
מ הז'אנרים האהובים בספרות? רומאנים. שירה לא באופנה (אלא אם היא קוראת למשהו!). זו תקופה ריאליסטית. דורש הרבה תיאור. אסכולה נטורליסטית.
טרוגנייב- טיפוס משנה, פחדן אולי (התחמק מדו קרב עם הרבה אנשים כולל דוסטוייבסקיוטולסטוי ששנאו אותו). המילה החדשה ניהיליסט כובשת את הלבבות. הרומן הניהיליסטי ואנטי-ניהיליסטי הראשון – אבות ובנים.
טורגנייב מחדש דבר נוסף – רומן אידיאולוגי. נפשות מתות הוא פואמה אידיאולוגית במקצת, אבל הוא לא רומאן. מטרתו של גוגול אידיאליסטית-דתית, ספרות דידקטית. טורגנייב מעדיף אומנות טהורה, אבל הוא תרם בספרו לספרות האידיאליסטית. בזרוב (הדמות הראשית) הופכת לאבטיפוס, על אף ביקורת חריפה מהשמאל שטען שזו השמצה. בזרוב הופך לדמות חיובית בסוף, אפילו דוסטוייבסקי ששנא את טורגנייב מודה בכך. בזרוב שונא רומנטיקה ומוזיקה (התחום הכי נשגב ברומנטיקה), מגנה את פושקין (הנערץ על הרומנטיקה), האהבה מגוחכת.
ברומנטיקה אסור לנתח – זה כמו לקחת פרח יפה ולהרוס אותו. אבל בזרוב מנתח צפרדעים – ביקורת על הרומנטיקה, ניתוח הצפרדע הפרוסה שנראית כמו אדם. הוא מת בתהליך – מין התאבדות סמויה. הצפרדע המנותחת דומה לישו הצלוב!
ניתוח הצפרדעים – חתיכת רגליים שעדיין זזות. אם זה כך – אין נפש. אין הפרדה בין מוות לחיים. הוכחה בנלית ואבסורדית שהתקבלה. בזרוב מתחיל פרדוקסים – למה הוא עוסק במדע? לדעת איך האדם עשוי. זה מסר אידיאולוגי מטריאליסטי. רווחת התפישה הפוזיטיביסטית – תתמקדו במה שמתרחש בעולם. הוא ניסה לדבר על שלילית האל, הוא ניהיליסט ואתאיסט אבל הצנזורה לא איפשרה! מה הוא רוצה? יעילות. למה? לשפר את מצבו של המוז'יק ברוסיה, צוחק על הסלבופיליים. אכפת לו מטובת הכלל. איזה מין ניהיליסט זה עם עקרונות?! סתירה שמסתמנת לקראת סוף הרומאן. משבר – ריב עם ארקדי "אני אקריב את עצמי למענו?! למי אכפת ממנו!". בטח שבזרוב נכשל – סתירה בין האידיאלים שלו למה שקורה לו; אכזבה, התאהבות.. הוא נכשל ומת. הרומן הוא בפרשת הדרכים של רוסיה, אי ודאות, מבוי סתום.
הרומאן נתן בו זמנית רוח לניהיליזם ולאנטי-ניהיליזם. הז'אנר האנטי-ניהיליסטי כובש את כל הצד הימני והשמרן כמעט עד סוף המאה ה-19. מה זה ניהיליזם משמאל?שריפות, קשרים מהפכניים, עיתונאות חריפה (אנטי ממלכתית/אנטי חברתית). כל אלו מגדירים את עצמם ניהיליסטים. ניהיליסט – חסר עקרונות, חסר אידיאלים, ציניקן… הכל חופשי, התנגדות לכנסייה.. שבירת כל המוסכמות והנורמות. אצל דוסטוייבסקי – רומאן אנטי-ניהיליסטי. לא מבחין בין ליברלים למהפכנים, בורגנות ואידיאולוגים…
בשנות ה-70 זה הופך לסוציאליזם, ניהיליזם בפועל. לאחר מרד פולין 1863 (חוויה טראומטית ברוסיה, אחים בוגדים, קתולים, בגדו באידיאלים סלאביים).
השמות הגדולים באנטי-ניהיליזם – דוסטוייבסקי. יש קונספירציה נגד רוסיה, מה מקורה? הותיקן והישועים. הם רוצים להשמיד את הכנסייה האורתודוקסית ולהפיץ קתוליות. משרתם הטבעיים – פולנים. קתולים, שונאי רוסיה. להחזיר להם אדמות עד הים השחור. סטודנטים ניהיליסטים הם מפיצי הרעה ברוסיה עצמה. במסורת הגותית האוייב השטני הוא קתולי; מנזר, נזיר, כומר… נפוץ באנגליה. פולנים – גאוותנים מזויפים, שקרנים, קריקטורים, מגוחכים. סטודנט – טמבל, מושפע מקתולים. תיאורטיקן – ציניקן, אוייב האנושות. יהודים –עד 1890 משקלם עולה וגדל בספרות כדמויות שליליות.
בשיעור הבא – הגדרה של צ'כוב כמרקיסיסט ע"ב הסיפור "בעמק" שביקר את הקפיטליזם הפרוע ברוסיה. דוסטוייבסקי ורוסיה.
היום – טורגנייב.
טורגנייב שנא את הכנסייה האורתודוקסית הרוסית בעל נטיות מיסטיות. הוא היה ממש ליברל, היחידי במאה ה-19. התרחק מרוסיה ולא רצה לחזור. בילה את כל חייו בצרפת וגם ממנה התאכזב. טורגנייב שונא את הצמיתות הרוסית, אבל בעצם הוא שונא את אמו, שהייתה אישה משכילה מאד אבל רעה ומשוגעת. 1761 -שיחרור אצילים. 1861 – שיחרור צמיתים. בדיוק מאה שנה ביניהם. למה? כישלון במלחמת קרים, הגיעו למסקנה שזה בגלל פיגור טכנולוגי.
לפני שיחרור הצמיתים – ועדות. החלו בהקלות.
בסיפור אבות ובנים יש שתי דמויות; ניקולאי, חלש וטוב לב ואחיו הגדול פאבל שרוצה להצטרף לצבא. אדם גאה, ממושמע, נאה. אביו של האחים מודח עקב מסדר לא מוצלח. מה זה אריסטוקרט אנגלי? מגן על זכויות ומכיר בזכויות האחרים. זה יסוד החירות. מגדיר עצמו ליברל, אבל הוא גם אריסטוקרט שמרן. זה רומן על הבדלים בין דורות.
מה זה סלבופיל רוסי? קהילה (במקום צמיתות), סגנון בריטי (תומכים בחופש וחירות) אריסטוקרטיה וכבוד עצמי. בניגוד לליברלים הבורגנים.
שני האחים אוהבים מוסיקה קלאסית, פושקין, שירה. מהפך בשנות ה-50-60 באסתטיקה הרוסית, מעבר לריאליזם, שלפניו היה נטורליזם, אסכולה פיזיולוגית. שירה יצאה מהאופנה. האחים אוהבים ציור. בשנות ה-80-90 מתפתח ציפור של תערוכות נודדות שמראות איך העם סובל, איך האיכרים עובדים..
התחליף – בזארוב.