שיחות שלום

האספקה הבריטית לקרים הגיע מהר יותר מאספקה רוסית ממוסקבה לסבסטופול.

1855 נפילת סבסטופוליס נגמרת המלחמה ומתחילות שיחות שלום.

השלכות: התלהבות בעם ברוסיה על הכרזת המלחמה, שיחרור המדוכאים. מתנדבים רבים לצבא.. באופן מונוטוני וחוזר בהיסטוריה הרוסית הייתה אכזבה גדולה, עייפות והבנה באיחור רב שרוסיה שוב בפיגור. הדוקטורינה הרשמית: אנחנו בפיגור והגיע הזה לצמצם אותו (הסיום של נפשות מתות). שאר מדינות העולם יפנו לנו את הדרך.

הדבר הכי משמעותי באותה התקופה – שיחרור הצמיתים. פוגעת בהתקדמות ובכלכלה. הצמיתות הייתה תקנה על שיחרור הצמיתים והצאר היה גואל, משחרר ומבורך. כשהקריאו את צו השיחרור של האיכרים הם לא הבינו כלום. הצאר היה בטוח שיהיה מרד, כי הצמיתים שוחררו בלי אדמות. החופש אינו ערך עליון ברוסיה… עוד דבר שנפתח אחרי כמה זמן – בנק לאיכרים שנותן להם הלוואות ל-40 שנה. בעלי האחוזות קיבלו חלק מכספי המדינה כדי לפצות אותם. 82% מהשטחים היו שייכים לאיכרים ערב המהפכה, היה קל לצאת לחו"ל, צנזורה רכה יותר..

כתוצאה מהחלשת הצנזורה פורחים עיתונים ואוניברסיטאות. המדינה השנייה בעולם לתת תואר אצולה לסטודנטים. מאפשרים ליהודים ללמוד.

ביטול הצמיתות – 19.2.1861. תוצאה ישירה של כישלון קרים, משבר כלכלי ומהפכות איכרים שרצו שיפור במעמדם על השתתפותם במלחמה. גם הייתה ביקורת מחוץ על הצמיתות.

מתחילים להופיע עורכי דין, הצאר טוען כי "הרחמים והחמלה יהיה השראה לדין", דוסטוייבסקי כותה את "החטא ועונשו" יש ז'אנר של ספרות בלשית..

1962 – הפגנות סטודנטים ושריפות בפטרבורג. 1963 מרד בפולין, הצאר נבהל ומתחיל להחזיר את הדיכוי. הם מגיעים מהפקודה והכמורה. אנשי המהפכה – בני הכמרים.

האיכרים מורדים כ-300 מרידות לאחר הרפורמות כי הם בטוחים שעובדים עליהם ושהם אמורים לקבל אדמות ולרצוח את בעלי האדמות. רוב האיכרים היו מרוצים מהרפורמה, קיבלו אדמה ששילמו עליה לבנק. לפחות הייתה אופציה לקבל אדמה. כמובן שהיו כאלה שלא רצו להשתחרר, במיוחד משרתי בית. בעלי האחוזות כעסו מאד; למרות שקיבלו פיצוי שקצת הרגיע אותם. הזקנים לא תמכו. התהליך – פשיטת רגל איטית של האצולה ברוסיה. האצולה החדשה – איכרים חדשים נצלניים בפני עצמם.

רפורמות של העת החדשה: בתי המשפט ברוסיה (הכי מתקדם וחופשי בעולם) ושיחרור צמיתים. הוקם הבנק הפרטי הראשון. הנוף התרבותי והפוליטי השתנה מקצה לקצה. מילה חדשה – גלאסטנוס – פתיחות. וזה כשעד מותו של ניקולאי 1855 היה ועד עליון שמשגיח על הצנזורה. בוטלו המון חוקים והגבלות, למשל תקנות על היהודים (שירות חובה מגיל 12 ולפעמים 8-9). חידוש נוסף – תיאטראות קמו בגלל החלשת הצנזורה (שהייתה תוקפנית יותר בתחום התיאטרון). הז'אנר החדש –וודביל. אנשים יודעים קרוא וכתוב – התפוצה מתרחבת. ניקולאי לא סבל עיתונים! אחר כך – עיתונות ליברלית מתפתחת. לעיתונאי יש חובת דעה! יום ולילה כתבות בעיתונים –ביקורת על הכל. הכל צומח ופורח כולל חיי תרבות, גם אם נמוכה. מדובר בהרחבת קהל הקוראים. פיצוץ דמוגרפי. 1812 מלחמת נפולאון – הפסיקו להביא ילדים עד סוף ימי ניקולאי.

היו אנשים מוכשרים בכפר, ברגע שהם משתחררים הם הולכים למפעלי טקסטיל, פלדה, מזון וכו'. מה מתפתח? נובורוסיה (אודיסה, אוקראינה הדרומית, מלכות פולין). בסוף שנות ה-50 יש תזוזה ומסחר ומי הסוחרים? יהודים.ומספקים תה וסוכר. אימרה חדש: "אל תאמין לסוס מרופא, לגנב שהתנצל וליהודי שהתנצר". "תה ויסוצקי סוכר ? ורוסיה לטרוצקי".

רוסיה פונה לקפיטליזם פרוע – הפועל לא מוגן בכלל ואין חוקים. יש מעט תקנות שמנסות להגביל עבודה מגיל 10 ו-12 שעות עבודה ביום. אבל רוסיה מתפתחת בקצב מדהים… מה קורה בכפר? רואים את זה חלקית את אצל טורגנייב (הרומן שלו אבות ובנים נכתב על סף שיחרור הצמיתים). בעל האחוזה מבולבל וסובל מאובדן הכנסה והמוז'יק סובל (המוכשרים חסרי מצפון ופורצים קדימה, הכפר מתפלג).

רוסיה מקום 5 בעולם התיעוש! (גרמניה, ארה"ב, בריטניה, צרפת). עודף כוח אדם עובר לעיר כי יש שם מפעלים, תנאי העבודה ירודים, כולם גרים בצריפים משותפים. יש פרוליטריון – לא מעודכנים כמו במערב אבל יש. מנסים להפיץ אידיאולוגיות. יש בתי ספר – מי מממן? ניהול מקומי, אגודת האיכרים.כמובן שהכל מושחת, אבל יש ניהול עצמי. כיתות א' וב' בלבד. יש מחסור במורים, מי ימלא? בהתחלה כמרים. משכורת נמוכה ולא מלמדים, האיכרים בורחים מהעבדות הכפוייה של ההשכלה.. אבל זה מתרחב עם הזמן.

בגלל הגידול חסר התקדים באוכלוסייה יש כמה תוצאות; הגירה לערים, אורבניזציה, ביקוש מתרחב לכוח אדם. ורשה, מוסקבה, לודג'. מה מגיע מהקווקז? נפט! המון נפט… מהים הכספי לים השחור. הצמיחה הכלכלית סותרת את המבנה החברתי הרוסי. האיכר הופך לפועל, אבל יש לו פולקלור של איש כפר פשוט… המכונה כמו מפלצת או דרקון. מי נהנה מהפילוג בים? לא האריסטוקרטים שמאבדים אדמות, אלא בורגנות צומחת.

אובדן מקומו של השטטל כמתווך בין האחוזה לעיר ועוני הולך וגובר בעיירות לצד קסטה עשירה של בנקאים, סוחרים ותעשיינים גורם להרעה גדולה במצב היהודים.

מעמד חשוב חדש – סטודנטים. כמה סטודנטים מותר בתקופת ניקולאי? 300. חוץ מרפואה- תמיד יש מחסור. סין ורוסיה נותנות אצולה עבור דיפלומה! תואר מגיסטר (מאסטר).יש ירידה בתמותה, יותר צעירים ועלייה בכמות הסטודנטים. מה הם לומדים? שפות (צרפתית, גרמנית, לטינית, יוונית..), משפטים, פילולוגיה, מדעים.. יש עלייה בכמות הסטודנטים ועודף שלהם.

בני המעמד העליון היו סטודנטים נצחיים, יושבים ומחכים למהפכה. מעמד חדש של מי שיושב בחיבוק ידיים, נהנה מביקורת ומחכה לכאוס. יושבים ומדברים על האוטוקרטיה המגעילה ושואפים לסוציאליזם. ככה זה בשנות 1860. 1862 – הפגנת הסטודנטים בפטרבורג.. דבר בלתי צפוי. יש הצתות!