מגזין בידור ופנאי

כל הנושאי הבידור והפנאי החמים ביותר בארץ ובעולם

המצאת הדפוס

תוכן עניינים

 

 

הספר- טקסט הכתוב בכתב יד/מודפס וכרוך יחד, האמצעי הכי פחות המוני מבין אמצעי התקשורת כיוון שלוקח לו זמן רב להגיע לחשיפה.

 

עד המצאת הדפוס, הספרים מפוארים ומקושטים ביד. הספרים המודפסים הראשונים מופיעים (אנגליה: 1476, אמריקה: 1640). רוב הספרים היו דתיים, הספר החילוני הראשון הודפס באמריקה. ספריות החלו לפעול רק במאה ה-18. בהתחלה הספרים היו מאיימים על העליתות, היה ניסיון פיקוח של אמצעי השלטון על פירסומים. בשנת 1929 המלך הנרי הקים ועדת פיקוח אשר פירסמה רשימת ספרים שאין לפרמם וישנו צורך ברישיון הוצאה והדפסת ספרים. ההתפתחויות שהשפיעו על ענף הספרים:

  • טכנולוגיה- המצאות הקשורות בניר, מכונות קיטור, מדפסות, כריכנ רכה.
  • התפשטות החינוך הציבורי- התפתחות של מערכת סיפריות והתפתחות של חינוך גבוה יותר (האוניברסיטאות).

 

שלב ההתגוננות של הספרים:

  • שינויים במערכת- התמקצעות התעשייה , פיתוח של מקצועות ספציפים בתוך התעשייה שיש בהם התמחות. התעשייה מתחילה לפעול כמפעל עם תנאים ברורים, מתעשייה פשוטה הכל הפך להיות מקצועי ומסודר יותר.
  • שינויים בעלויות- העסק אומנם מתייקר אך מחיר הספרים יורד, מפני שיוקרתו יורדת והשליטה בתחום נמצאת במעט מאוד ידיים והופכת לסוג של מונפול.
  • שינויים בתכנים- ספרים עלילתים יותר, ספרי הקריאה מתרבים ונוצרים מועדוני ספרים (התמחות נושאית)- המיועדים לקהלים ספציפיים,ספרי בישול, ספרי נסיעות ורבים אחרים.

 

שלב הסתגלות הספרים:

  1. ספרי קלטת וספרים דיגיטאליים.
  2. שינויים בהוצאות ובהפצת הספרים- כיום הכל דיגיטלי משלב הכתיבה ועד לשלב ההוצאה, תעשיה ממוחשבת לחלוטין.
  3. שינויים בתכנים- קהלים ספציפיים אליהם פונים.
  4. שינויים במערך השיווק- היעזרות במוספים סיפרותיים, שיתוף עם אמצעי תקשורת אחרים, שיווק אגרסיבי והמוני. ישנם מועדוני ספרים המבטיחים להוצאות הספרים קהל.

 

 

קריאת הספרים:

אדוני ונוסק (2007):

א. הקריאה עדיין כאן! קריאת הספרים בישראל. 80% מהאוכלוסיה בישראל קוראת. מורכבת ברובה מנשים וצעירים (עד גיל 50), השכלה היא הגורם המרכזי לקריאה.

ב. קהלי טעם- בישראל לרוב מחולקים ע"פ שפות קריאה ובתוכם חלוקי לספרות גבוהה ולספרות עממית.

ג. הקריאה כפעילות יחידנית בעלת מימד חברתי ותרבותי.

ד. חשיבת אוריינות הקריאה- הבנה, הפנמה והסקת מסקנות.

 

 

חשיבות הספרים לתהליכים חברתיים:

אוהל הדוד תום (1952)-ספר המספר על טלעותיו של עבד כושי, הספר היה עלילתי אך היה ברור                                                                   שהיה מאחוריו רצון להניע אנשים למען שיחרור העבדים.

 

 

מקורות הכנסה בתעשיית הספרים:

  1. מכירות
  2. זכויות משניות- כסף שנכנס ישירות למוציא לאור, הכספים מגיעים ממכירת הספרים אך ממכירת זכויות הספרים.
  3. תמלוגים- הכסף שהולך לסופרים ולמנהלים של הסופרים עצמם.

 

 

 

מדדי הערכה בתעשיית הספרים:

  • מכירות (רבי מכר)- יכולים לקבוע אילו ספרים יבואו גם בעתיד.
  • מדדי איכות- למשל פרס נובל לספרות, לא מתמקדים לא במכירות אלא באיכות הספר.

 

 

 

אתיקה וספרים:

  • זכויות יוצרים ופלגיאט- לכל חייו של הסופר + 70 שנה.
  • צנזורה

 

 

 

העיתון- היווה את האיום העיקרי על הספר כאשר הוא יצא, נותן אופי מקומי לספר מה קורה כרגע, שלב פריצה שנחשב כמה מאות שנים, טקסט על ניר זול.

  1. עיתונים ראשונים- אקטא דיורנא, העיתון הראשון הוא לא העיתון שאנו מכירים היום הוא היה עמוד אחד אשר הודבק עם לוחות מודעות ויצא כמה שנים לפני הספירה, מטרתו הייתה לספק מידע אקטואלי על מה קרה בפגישה מסויימת פוליטית.

המהלך הזמן הוסיפו עוד סוגי מידע, גאזטה, קורנטוס, דיורנלים, ברודסייד/ברודשיט.

  1. סוף המאה ה-17- עיתונים יומיים ראשונים וראשית העיתונות היהודית (הגאזטה דה אמסטרדם).
  2. קספקטים מדיניים ופוליטיים בראשית העיתונות- חוקים מגבילים ועיתונות פוליטית.
  3. התיקון הראשון לחוקה האמריקאית (1791).
  4. חוקים נגד הסתה (1798).

 

 

 

שלב ההתמסדות– התפתחות עיתונות ההמון, 1830 עד סוף מלחמת העולם הראשונה. שלב של כמאה שנים.

  • גורמים טכנולוגיים- מכונות קיטור ורכבות.
  • גורמים חברתיים- התפשטות ההשכלה, מלחמת העולם מביאה את הצורך במידע.
  • גורמים כלכליים- להביא ליותר אנשים ולגרום להתפתחותו.

 

שינויים בתפיסת העיתונות:

  • עיתונות פוליטית ועיתונות כלכלית- תפיסה של העיתון כמשרת תחום פוליטה ולעיתים כפועל מתוך הגוף הפוליטי, או מביעה דיעה על גופים פוליטיים. עיתונות הפועלת מתוך שיקולים מסחריים להמטרת רווח בצורה מסחרית.
  • העיתונות כרשות רביעית– סיקור מידע, הבעת פרשנות, רב גוניות בנושאים המדוברים. ישנה דמוקרטיה, יצוג לכל האנשים, לא בהכרח רק המנהיגים אלא העיתונות מביאה את המידע על כל האנשים. העיתונות צריכה לסקר ולהביא דיעה, על מנת לסקר, לכן הנושא של חשיפת ביקורת חשוב מאוד. חוסר תלות בשלטון וחוסר תלות כלכלית. העיתונות תפקידה לתווך בין העם לשלטון, תפקידה להגן על הציבור תוך כדי חשיפת שחיטויות, התראה מפני אסורות מתקרבים, לכן מאחריותה להיות אחראית ולהעבר מידע מיהן ומדויק המבוסס על נתונים. על מנת שתהייה עיתונות טוב, לכל אחד במערכת צריך להיות את התפקיד שלו ולא שאותו אדם יעשה את כל התחומים ביחד.

 

העיתונות ופעילות חברתית– לעיתונים חלק גדול בפעילות החברתית, היו עיתונים שיצאו והביעו את אותם הדעות של אנשים שבד"כ לא מקבלים את הבמה להשמיע את הקול שלהם. כך העיתונות משרתת גם את הציבור וגם מביעה את אותו האידיאל.