מגזין בידור ופנאי

כל הנושאי הבידור והפנאי החמים ביותר בארץ ובעולם

התפתחות מערכת המשפט האירופית

תוכן עניינים

 

התפתחות מערכת המשפט האירופית

 

תפקידה העיקרי של מערכת משפטית הוא לאכוף זכויות קניין. הצלחתן נמדדת על ידי כלכלנים לפי המידה בה המערכת תומכת בצמיחה כלכלית.

המערכת  המשפטית היא המוסד הציבורי הקדום ביותר באירופה.

 

הטענה במאמר היא שהשווקים הפיננסיים במדינות בהן מתקיים משפט בריטי יהיו מפותחים יותר לעומת שווקים במדינות בהן מתקיים משפט קונטיננטלי. זאת משום שמערכת המשפט הבריטית מגנה יותר על זכויות קניין ופרטים בשווקים אלו.

(מערכת המשפט בישראל היא שילוב של שתי המערכות הנ"ל, וזו גם הייתה אחת הביקורות כנגד כותבי המאמר – התייחסות בינארית מאוד לשתי המערכות והתעלמות ממדינות בהן קים שליוב של השתיים).

המאמר מדגיש את החשיבות של ההיסטוריה המוסדית שהולידה מוסד כזה ולא אחר. מדובר בטווחי זמן ארוכים מאוד –שורשי מערכת המשפט נעוצים בימי הביניים המוקדמים.

 

הטענה במאמר: בצרפת המלוכה הייתה חלשה ולכן היה לה תמריץ להקים מערכת משפטית חזקה. לכאורה, זה נשמע לנו כפרדוקס. ואולם, במדינה כזו שבה אין הרבה סדר, הפחד של האנשים אחד מהשני גדול מאוד והם מוכנים לתת לצד שלישי לפשר ביניהם.

באנגליה לעומת זאת, הייתה מלוכה חזקה ולא היה צורך במערכת משפט חזקה. לכן התפתחה שם מערכת המושתת על חבר מושבעים.

 

המאמר מציג את התהוות המערכת המשפטית כמשחק בין שלושה גורמים: הציבור, שמקבל תועלת ממשפט הוגן, בעלי הכוח שרוצים לנצל את המערכת המשפטית לצרכיהם ומערכת המשפט עצמה. למשחק כזה יש שני פתרונות אפשריים: ריכוזי ומבוזר.

 

המודל:

D – החברה מפיקה מענישת הפושע תועלת השווה לחומרת הפשע, כלומר "עין תחת עין". ככל הפשע חמור יותר, החברה יותר מעוניינת בענישה.

R – התועלת של המלך מהענישה, יכולה להיות חיובית או שלילית (אם מענישים מקורבים למלך למשל).

θ– פרמטר המודד עד כמה העדפות המלך שונות מהעדפות הציבור.

D+Rθ- התועלת השל המלך מורכבת מהתועלת האישית בנוסף לתועלת החברתית.

 

קיימות שתי מערכות משפט: מערכת שבראשה שופט ומערכת שבראשה חבר מושבעים. ההבדל בין שתיהן, היא שהמלך יכול להטות את המשפט על ידי הפעלת לחץ על השופט אך לא על המושבעים.

 

βD-A  – תועלת המושבע .

לכן עבור D >A/β, המושבע מרשיע.

השופט יהיה אדיש להרשיע או לא להרשיע כאשר התועלת של המלך מההרשעה שווה ל-0 (המלך מקזז לשופט את התמריץ השלילי מהאיומים על ידי השכר).

ככל שהעדפות המלך סוטות מהעדפות העם, העיוות במערכת המשפט שבראשה שופט גדל.

 

על מנת לקבוע איזו מערכת עדיפה, יש להשוות את ההפסדים הנגרמים לציבור מכל שיטה.

 

כשמערכות המשפט התהוו כל מדינה בחרה את המערכת המיטבית עבורה לרגע הבחירה. עם הזמן, נוצרו עיוותים במערכות כתוצאה משינויים שקרו – למשל, θ גדל בצרפת לאורך השנים כאשר העדפות המלך הפכו לשונות מאוד מהעדפות העם (המלכים הראשונים היו קרובים מאוד לעם ברצונותיהם).

 

מצבי שיווי המשקל הללו אינם יעילים לאורך זמן, ובסופו של דבר מתקבל הפתרון הקיצוני הנגדי: המלך צובר כוח רב מידי.

 

מימון ציבורי בימי הביניים: סניוראז' ומס אינפלציה

 

בראש ובראשונה המדינה האירופית סיפקה מערכת משפטית להגנה על זכויות קניין. הדבר הבא היה הכסף (שאמנם יש בו תועלת לפרטים, אך המלך יכול למסות את הפרטים המשתמשים בו)

 

התוצאה של שיווי המשקל הפוליטי בימי הביניים היא שלמלך אין אמצעים להחזיק צבא קבוע ולהפוך לשליט אבסולוטי.

התברר היסטורית, שההכנסות של המלך ממס הסניוראז' היו קריטיות כדי להשיג את האוטונומיה הפיסקאלית של המלך ולהפוך את הסטטוס קוו הפוליטי. לאצולה לא היה פיקוח על הכנסות מהדפסת כסף, והיא אף נפגעה ממניפולציות כאלה.