מגזין בידור ופנאי

כל הנושאי הבידור והפנאי החמים ביותר בארץ ובעולם

הטמפלרים וההוספיטלרים

תוכן עניינים

הצבא הצלבני במסע הצלב השלישי, בין קרב ארסוף לחתימת הסכם שביתת הנשק ב-1192: המסע מתחיל בנחיתה באזור עכו ומצור קשה עליה במשך שנתיים. אחרי נפילת עכו – הנמל העיקרי של ארץ ישראל דאז – נע הצבא הצלבני לאורך מישור החוף, כשהספינות הצלבניות מספקות לו את כל השירותים הלוגיסטיים. 7.9.1191 צלאח א דין מנסה לעצור אותם בקרב ארסוף שמסתיים בניצחון צלבני [בראשות ריצ'רד I]. הצלבנים ממשיכים לכיוון יפו ורוצים לעלות לירושלים.צלאח א דין לא רוצה להתעמת בקרב פנים אל פנים, ומגיב בהחרבת כל המצודות ונקודות המסחר מלבד אשקלון וירושלים, כך  שלא יהיה לצלבנים בסיס כלכלי להמשך.

הכרוניקה של אמברואז, שורות 7688 ואילך: היו רבים שלא נטו לעלות על ירושלים –הטמפלרים וההוספיטלרים, נזירים לוחמים ממסדרים צבאיים שהוקמו בזמן מסעות הצלב; פולאנים– אנשים ממוצא אירופאי שמשפחותיהם התיישבו בארץ הקודש אחרי מסע הצלב הראשון. דווקא 3 קבוצות אלו מתנגדות לכיבוש ירושלים.

  • טיעון אסטרטגי: ניתוק מקווי האספקה שפרושים לאורך החוף, כיוון שצלאח א דין נקט אסטרטגיית אדמה חרוכה והשמיד את מקורות האספקה הפוטנציאליים בארץ – שדות, עדרים, בארות. ירושלים היא העיר היחידה שנותרה מבוצרת, וצריך להטיל עליה מצור ארוך.
  • היה ניתן לפצל את הצבא על מנת להגן על האספקה, אבל הפתרון הזה יחליש את הצלבנים ויסכן אותם.
  • טיעון מדיני: מה יקרה אחרי הכיבוש. מי ישב בעיר אחרי שישחררו אותה? כל הצלבנים יחזרו הביתה, ואז צלאח א דין יבוא ויכבוש אותה שוב.

תכנית חלופית שהם מציעים: כיבוש קהיר [שנקראת אצלם משום מה בבל] או אשקלון – למעשה תקיפת הלב האיובי. הפלת מצרים תפיל את צלאח אח דין. כיבוש מצרים יבטיח שליטה ארוכת טווח בארץ ישראל. מוכנים לכבוש גם את אשקלון, שנמצאת בין קהיר לירושלים. אשקלון היא עיר נמל – הצלבנים תלויים למחייתם באניות. צלאח אד דין תלוי באספקה שמגיעה ממצרים. קווי האספקה שלו עוברים דרך אשקלון – כיבוש אשקלון ינתק אותו מהם.

הממלוכים שמשתלטים על מצרים ב-1250  הם חיילים עבדים ממוצא קווקזי-בלקני, ילדים שמיובאים למזרח התיכון לממלכות המוסלמיות. גם אחרי ההפיכה הם ממשיכים לקנות ילדים. עד 1517 מצרים נשלטת על ידי שכבה קטנה של אנשים זרים מבחינה אתנית, לשונית ולעתים דתית. לכן לא מופרך לחשוב על השתלטות צלבנית -1192.

הצבא הצלבני לא מצליח להגיע להכרעה: ריצ'רד משתכנע ומחליט לתקוף לכיוון דרום, מה שגורם להתנגדות עזה של הצבא והמפקדים. ריצ'רד נכנע ללחץ הזה, ואז זזים לכיוון ירושלים וכך הלאה. במשך קרוב לשנה הצבא הצלבני מטייל במרחב שבין רמלה-יפו-אשקלון, ובסופו של דבר הכול מתפרק. חותמים על הסכם שביתת נשק עם צלאח א דין, ומותירים בידיו גם את אשקלון וגם את ירושלים. נשארים עם רצועת החוף הצרה מצור-צידון ועד המונפור. הם לא מצליחים להשתלט מחדש על ירושלים ופנים הארץ.

הצבא הצלבני התפרק ונכשל, כיוון שהוא לא עמד במשימה הקלאוזוביצית– להחליט מהי התכנית המדינית ולגזור ממנה אסטרטגיה.

מה, בעצם, המטרה המדינית של מסע הצלב? האם יש כזאת?.. אי אפשר להפריד את המטרה המדינית משאלות תיאולוגיות ודתיות. בנוסף, למלך ולאבירים יש מטרות מדיניות שונות:

  • אבירים – רוצים אדמות.
  • מנהיג – רוצה תהילה וכוח.
  • האפיפיור – מטרה תיאולוגית, שחרור עיר הקודש וגאולת נשמות [גאולה פרטית ולא קולקטיבית]
  • מקומיים – ממלכה ברת קיימא.
  • צלבנים – למלא את התנאים שקבע האפיפיור כדי שהנשמה שלהם תהיה לנצח בגן עדן – ובשביל צריך להגיע לירושלים, אל הקבר הקדוש, ולא לאשקלון..

הכשל הלוגי הגדול של התיאוריה של קלאוזוביץ  – טוען שכל פעולה צריכה לשרת מטרה, וכל מטרה משרתת מטרה גבוהה יותר. אבל איך קובעים מהי המטרה העליונה? אין שום דרך רציונלית לקבוע מה המטרה העליונה של מלחמה, או של כל פעילות אנושית באשר היא. רציונליות אפשר להתחיל להפעיל רק אחרי שכבר יש לי מטרה עליונה, אבל אי אפשר להתחיל עם רציונליות..

פתרון פורמלי אדמיניסטרטיבי – מינוי מנהיג או קבוצה שיחליטו על המטרה העליונה. אבל איך הם ידעו?

קלאוזוביץ מנסה להציע פתרון ביניים: המטרה העליונה תקבע על ידי מישהו [אלוהים, כמרים, רבנים וכו'], ומכאן נגזור הלאה באופן רציונלי. אבל ברגע שהכנסנו את הגורמים הללו לתמונה למקום הכי חשוב – אי אפשר להוציא אותם ולהכניס מעליהם את השיקול הרציונלי. מטרת העל מונעת משיקולים ערכיים-דתיים שונים מאד מדרך המחשבה הרציונלית שקלאוזוביץ מציע. אם אלה הערכים המרכזיים ששלחו אותנו למלחמה – אי אפשר להתעלם מהם תוך כדי המלחמה.